סיכומי התשובה של התובע
- בהתאם לזכות שניתנה לו, הגיש התובע סיכומי תשובה במסגרתם טען כי הנתבעים כללו בסיכומיהם ציטוטים חלקיים, מסולפים ומגמתיים מתוך הפרוטוקול; כי כללו בהם גרסה עובדתית חדשה, המהווה שינוי והרחבת חזית, לפיה הושג סיכום לשיתוף פעולה עסקי, וזאת בשונה מהגרסה לפיה היה רמי עובד שכיר של התובע; לשיטת התובע, מאחר והנתבעים בחרו לשקר בנקודה כה מהותית, יש להחיל עליהם את חזקת השקר הנזכרת בקשות עירייה אחרות 765/18 חיון נ' חיון (נבו 1.5.2019). התובע מחה על ניסיון הנתבעים להציגו כאיש עתיר נכסים, איש עסקים ממולח ומתוחכם. התובע דוחה את טענות הזיוף במסמכי העסק ומסביר כי כל שנעשה הינו השלמת נתונים כספיים והתחקות אחר המצב הנכון בפועל. כמו כן, הודף הוא את טענות הנתבעים באשר לאי אמינותו ולאי הבאת עדים.
- התובע חתם את סיכומי התשובה במילים הבאות:
"תם ונשלם, התובע יקווה, כי הפרשה הארוכה והכואבת הזו, שלימדה אותו שיעור גדול, תסתיים באקורד חיובי, באמצעות פסק דין, שיאפשר לו מחד - להגן על עצמו מפני מחזיקי שיקים עלומים שמסתובבים עדיין 'בחוץ', ומאידך - ישמש עבורו אמצעי שיאפשר לו להשתפות על נזקיו, ולו באופו חלקי".
דיון והכרעה - וראשית להכרעה בתמצית
- אכן, פרשה ארוכה וכואבת, כפי שחתם התובע את סיכומי התשובה מטעמו. יחד עם זאת, הגעתי למסקנה כי גרסת כל אחד מהצדדים אינה חפה מסתירות, תמיהות וספקות. מחד, איני מקבלת את גרסת התובע לפיה מדובר באדם תמים שנפל קורבן למעשה עוקץ מתוחכם; מאידך, איני מקבלת את גרס(או)ת הנתבעים, המבקשים להרחיק עצמם לחלוטין מאותה פעילות פיננסית סבוכה, לא הגיונית ולא נחוצה - אלא אם המטרה העומדת בבסיסה אינה מתיישבת עם הוראות הדין ופועלת לטובתם הם.
- כל קורא אשר עיניו בראשו ישאל עצמו מדוע עסק לגטימי לשטיפת רכבים, עם קהל לקוחות מכובד (ראו נספח 3 ו-5 לתצהיר התובע, לקוחות כמו דן תחבורה, תור בוס, שלמה סיקסט ועוד), אשר משלם בהעברות בנקאיות ולא במזומן (סעיף 107א(6) לחוו"ד מומחה ביהמ"ש), עובד בצורה כה עקומה ובלתי ניתנת למעקב? מדוע עסק שההכנסות שלו בתקופת הפעילות מסתכמות בכ -1.9 מיליון ש"ח ושאמור להרוויח עד 60% (ראו סעיף 55 לחוו"ד מומחה ביהמ"ש), כך שהוצאותיו לא אמורות לעלות על מיליון ש"ח, מפזר מעל 700 שיקים שנחתמים מראש "על החלק", מבלי הגבלה "למוטב בלבד", בסכום כולל של 6.6 מיליון ש"ח? מדוע מבוטלות חשבוניות בהיקף של 2.8 מיליון ש"ח? מדוע ישנן פעולות חשבונאיות כה רבות ללא קבלות? מדוע יש צורך בפריטה כה מסיבית של כסף מזומן?
- דומה כי הפרשה אינה רק ארוכה וכואבת, אלא עגומה ומערבת מעשים בלתי חוקיים בעליל, כשלא זה המקום למצות את הדין עם המעורבים - תשלום ב'שחור' לעובדים; 'ניפוח' מחזורי פעילות במטרה לאשר הלוואות; ניהול עסק (מאחורי הקלעים) בזמן פשיטת רגל; רישומים כוזבים; ועוד כהנא וכהנא פעולות שהחוקיות מהן והלאה. יאמר מיד - זה לא המקום לדון כאמור במעשים אלו. יחד עם זאת, כך התנהל אותו "עסק משותף". בשלב זה נדרשת אני להכריע במישור היחסים הפנימי בלבד, בין התובע מחד לבין הנתבעים מאידך. אין בכוחו של פסק דין זה להכריע בזכויות צדדים שלישיים כלפי מי מהמעורבים (כפי שמבקש למעשה התובע בפיסקה האחרונה לסיכומיו), ואיני סבורה שמי מבינהם הינו שה תמים.
- עם זאת, הגעתי לכלל מסקנה שבמישור היחסים הפנימיים, התובע אכן "הסתנוור" מהאפשרות להרחיב את עסקו הקטן לשיווק חומרי ניקוי ולהתפתח לעסק המרוויח פי ארבע, כפי שהוצג לו על-ידי רמי; הזדמנות קורצת זו להרחיב את העסק גרמה לתובע לשתף פעולה עם רמי, הגם שידע שמסובך הוא בחובות ובשל כך יש להתנהל באמצעות חשבונותיו הוא; התובע אמנם התפתה לחתום על שיקים על החלק, אולם סבר כי ישמשו להוצאות העסק בלבד, ובוודאי שלא לתשלום חובות הנתבעים או מי מהם לצדדים שלישיים. הגעתי לכלל מסקנה שהתובע לא נתן הרשאה לביצוע תשלומים שאינם קשורים לעסק ובמובן זה נגזלו כספיו, ואת גזל זה יש להשיב. אבאר קביעותיי אלו.
מהות ה"שותפות"/"שיתוף הפעולה"/"העסק המשותף", אשר פעל באמצעות מור שיווק
- מלל רב נשפך בשאלת מהות היחסים שבין התובע לרמי והגדרתם - מ"שותפות"; "שיתוף פעולה עסקי"; ו"עסק משותף". הצדדים היו חלוקים האם התובע רכש את חלקה של ניצה באותה "שותפות", כטענת התובע, או שמא פרע את חובו של רמי כלפי ניצה מתוך תקבולי העסק המשותף, מתוך רצון לזכות בתרומתו של רמי להרחבת עסקו (כטענת הנתבעים בסיכומיהם). לנוכח המסקנה אליה הגעתי, סבורה אני כי אין חשיבות לשאלה האם בשותפות במובנה המשפטי עסקינן, או שמא ב"שיתוף פעולה עסקי" בלבד, ואפרט.
- מטענות הצדדים ומהראיות עולה כי, למצער, התקיים בין הצדדים שיתוף פעולה עסקי. אין חולק לעובדה שב"פרונט" הוצב התובע, והפעילות כולה התבצעה באמצעות מספר העוסק מורשה שלו ובאמצעות חשבונות הבנק שלו. דבר זה נעשה מהסיבה הפשוטה שרמי היה באותה עת פושט רגל; כל נכסיו מוקנים לנאמן אשר מונה לו על ידי בית המשפט המחוזי בלוד. מיותר לציין כי כל הכנסה של רמי אמורה להיות מדווחת לנאמן; כל פעילות עסקית עצמאית חייבת לקבל את אישור הנאמן; הדיווחים אמורים להיות על בסיס חודשי; התשלום החודשי שמשלם רמי, החייב, אמור להיות מושפע מגובה הכנסתו. כל אלו הם מושכלות יסוד בדיני פשיטת רגל, ויבחנו במידת הצורך בתיק הפש"ר.
- השיטה לפיה רמי מציב ב"פרונט" גורם אחר אינה זרה לו, וכך עלה מהראיות. רמי הודה בסיכומיו כי לא ניהל עסק עצמאי, מכיוון שהינו פושט רגל. הגעתי לכלל מסקנה שלצורך ניהול העסק של שטיפת הרכבים, שכונה בשם "דריבון" (ראו מוצג ת/27), פעל רמי בעבר בחסות סיגלית, ולאחר מכן באמצעות ניצה, שאף אותה הותיר בחובות. ראו לעניין דפוס הפעולה הזהה בסעיפים 27-22 לתצהיר ניצה; סעיפים 7-5 לתצהיר שחר; ניתן בנקל להבחין כי הפעילות מוגדרת כ"עסק משותף"; זו מבוצעת באמצעות עוסק מורה של מי שאינו פושט רגל; יש רצון להרחיב את העסק וליטול הלוואות בערבות מדינה. ראו בהקשר זה גם את עדותה של ניצה, אשר מתארת מסכת אירועים דומה ביותר לעניין שבפניי (עמ' 892, שו' 34-10; עמ' 893, שו' 8-1):
ש. את בסעיף 27 מודה שהוא לא יכול להפעיל את העסק עם חשבון בנק עוסק מורשה, אמרת את זה גם פה. נכון?