לשאלת ביהמ"ש, השיקים שנתתי למר גבע היו אך ורק במידה ויהיה מקרה דחוף בשטח ואני לא אהיה שם ולא אמצא שם, בוודאי ובוודאי שזה היה בסכום של מאות בודדים או גג 1000 ש"ח כי לא יכולתי לתת יותר מזה. זה הדבר היחיד. מה עוד שהייתי בתוך המצוקה והשיקים הבודדים האלה היו אמורים להיות של פה לאכול פלאפל או פאנצ'ר ואין מה לעשות. אסור לשכוח שהוא כל הזמן הילך עליי עם הרומן וכל הנוכלות שהוא עשה עליי. לשם כך הם ניתנו לו ולא בוודאי מה שהוא עשה בהם... (הדגשות שלי).
- כשעומת רמי בעדותו עם דבריה של סיגלית ועם פסק הדין שניתן בעניינה, ועם העובדה שלא הצהיר על כך, טען רק כי הוא לא מכיר את פסק הדין (עמ' 529, שו' 34-24):
ת. בכלל לא הייתי, לא יודע על מה אתה מדבר אחי לא הייתי שם, לא יודע מה זה.
ש. אתה לא יודע? גם את זה אתה לא יודע?
ת. לא.
ש. אז יש פה בסוף פסק דין נגדך בהודעת צד ג', "על הצד השלישי לשלם הנתבעת שולחת ההודעה כדלקמן את הסך של כך וכך" את הפסק דין הזה אתה לא מכיר.
ת. לא (...) אני לא יודע מה זה בכלל, אני פעם ראשונה רואה את זה.
- ובהקשר לכך, ראוי לציין כי גם את הטענות הדומות של עופר ואשתו כלפי רמי. גם במקרה זה, טען רמי כי הוא לא יודע במה המדובר (עמ' 532, שו' 28-11; עמ' 533, שו' 9-1 ו-23-20):
ש. אחיך עופר ורעייתו הם גם בהליכי פשיטת רגל, נכון? או היו.
ת. אין לי מושג, תשאל אותם.
ש. אתה לא יודע? אתה יודע שגם עופר ורעייתו טוענים שסיבכת אותם בפשיטת רגל? אתה לא יודע? אני רוצה להקריא לך, להציג לך.
ת. במה אני צריך להודות?
ש. האם ידוע לך שאחיך בא אליך בטענות שסיבכת אותו.
ת. לא יודע עם מי הוא דיבר (...) ואני לא יודע מה הם דיברו (...) מתי הוא יעלה פה, תחקור אותו (...) אני אגיד שוב, הנה אתה שומע אותי? אני רמי גבע לא לקחתי מעולם הלוואה מעופר, הבנת? מעולם עד כאן, בסדר? ההפך הוא הנכון, אני לא לקחתי.
ש. וציפי אשתו לקחת?
ת. אני לא, אין לי איתה עניין, ולא לקחתי ממנה כלום.
- עופר נחקר על דברים אלו בעדותו, וחזר עליהם באופן שאינו משתמע לשתי פנים (עמ' 820, שו' 34-19):
ש. ונכון שהייתם ביחסים כל כך קרובים שאתה גם הלווית לו כספים, לרמי?
ת. אני הבאתי לו, לא כספים - נתתי לו צ'קים, כי רמי הסתבך והתחילו לבוא אליו הביתה כל מיני נושים, וכן, עזרתי לו, כן.
ש. בכמה?
ת. סכומים שפשוט מאוד היו יוצאים בצ'קים והיה צריך להביא את הכסף. זה לא הלך ואני הסתבכתי.