אין משמעות הדבר כי המעסיק מחויב להיענות לבקשה, אלא רק לשקלה בכובד ראש בהתחשב בכלל הנסיבות הרלוונטיות".
- בית הדין פירט בעניין וינברגר את השיקולים הרלוונטיים להחלטת המעסיק, ובכלל זאת שיקולים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של העובד, לרבות מספר שנות עבודתו במקום העבודה, היקף זכאותו לגמלה ומצבו הכלכלי והמשפחתי; שיקולים הנוגעים לתרומתו של העובד למקום העבודה, ובכלל זאת אופי התפקיד, מידת הצלחתו בביצועו, אפשרות להעבירו לתפקיד אחר וכו'; שיקולים מערכתיים של מקום העבודה, דוגמת צרכיו האובייקטיביים של מקום העבודה, עובדים הממתינים לקידום ועוד; שיקולים פנסיוניים הנוגעים להסדרי הפנסיה הנוהגים במקום העבודה. עוד נפסק כי על המעסיק לבחון אם קיימת אפשרות להמשך העסקתו של העובד בדרך אחרת, כגון בהיקף משרה חלקי או כיועץ, וכן רשאי הוא לבחון את השלכות רוחב של החלטתו.
- אשר לתחולת חוק השוויון נפסק בעניין וינברגר כי הוצאה כפויה לגמלאות נופלת בגדרו של סעיף 2 לחוק השוויון, למרות שאינה מוזכרת בו במפורש, וזאת בהמשך לפסיקתו של בית המשפט העליון בעניין זוזל. עוד נפסק כי "ניתן לראות את גיל הפרישה הכפוי גם כחלק מ'תנאי העבודה' המנויים אף הם בסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות". כפועל יוצא מכך, מעבר לחובתו של המעסיק לבחון בתום לב ובאופן ענייני בקשת עובד/ת להמשיך לעבוד לאחר הגיעו לגיל פרישה, איסור ההפליה מהטעמים השונים המנויים בסעיף 2 לחוק השוויון חל על החלטתו, ובענייננו - איסור ההפליה מחמת מין.
- כללו של דבר: על פי הלכת וינברגר, שאומצה בפסיקתו של בית המשפט בעניין גביש, על פי פרשנותו הנכונה של סעיף 4 לחוק גיל פרישה, למערערת הייתה זכות לבקש מבית החולים להמשיך לעבוד לאחר הגיעה לגיל 67, ועל בית החולים היה לשקול את בקשתה בנפש חפצה ובתום לב, ולהחליט בה משיקולים ענייניים בלבד, תוך שמירה על עקרון השוויון והימנעות מכל הפליה, לרבות הפליה מחמת מין. נציין, כי בבית הדין האזורי טען בית החולים כי תביעתה של המערערת מנוגדת לחוק גיל פרישה ולפסיקה בעניין גביש ועל כן היא נעדרת עילה. כמוסבר בהרחבה לעיל תביעתה של המערערת מעוגנת בחוק גיל פרישה ובפסיקה בעניין גביש, אשר אימצה את הלכת וינברגר. אמנם, בדיון לפנינו לא חזר בית החולים על טענה זו, אולם לטעמנו אפשר שגישה זו בה אחז בית החולים בעת קבלת ההחלטה בעניינה של המערערת כמפורט בהרחבה בתצהירה של גב' שפירא דגני (סעיפים 9 עד 11 לתצהירה) השליכה על אופן בחינת בקשתה של המערערת, שכן כפי שיפורט בסעיף 80 להלן הגענו למסקנה כי התנהלות בית החולים לא עלתה בקנה אחד עם חובותיו על פי הלכת וינברגר.
נטל ההוכחה - האם מוטל על המערערת או על בית בית החולים?
- כידוע, הכלל הבסיסי הוא - "המוציא מחברו עליו הראיה", וככלל הנטל להוכיח את התביעה מוטל על התובע. יחד עם זאת, הן בחקיקה והן בפסיקה נקבע כי בנסיבות מסוימות כלל זה לא יוחל במלואו, בין בדרך של היפוך נטל ההוכחה, ובין בדרך של יצירת חזקה עובדתית (באופן מוחלט או בהתקיים תנאים מסוימים), ובין בשילוב של שתי דרכים אלה - יצירת חזקה בהתקיים תנאים מסוימים, ההופכת את נטל ההוכחה. זאת, ממספר טעמים שלעתים מתקיימים בו זמנית: חשיבות הערכים העומדים ביסוד עילת התביעה - עקרון השוויון, מניעת הטרדה מינית, הענקת הגנה לחושפי שחיתויות, הגנה על חופש ההתארגנות והבטחת קיום זכויות העובד מכוח חוקי המגן; הכרה בקושי האינהרנטי הכרוך בהוכחת סוגי תביעות מסוימים, כגון תביעות העוסקות בהפליה או תביעות שעילתן פיטורים מטעמים אסורים; התחשבות בפערי הכוחות ובפערי המידע המובנים שבין העובד לבין המעסיק; הרצון לתמרץ מעסיקים (לרבות מעסיקים בפועל של עובדי חברות כוח אדם או מזמיני שירות מקבלני שירותים) לנהוג בדרך מסוימת.
ראו בהרחבה על היפוך נטל הראייה בענפי משפט שונים ובמשפט העבודה בפרט ערעור עבודה (ארצי) 20880-07-20 zerezgi - קפלן את לוי בערעור מיסים [נבו] (20.6.2022).
- אשר לחוק השוויון הרי ש"המחוקק היה ער לצורך בקביעת כללים ראייתיים מקלים המביאים בחשבון הן את החשיבות שבמיגור הצורות השונות והמגוונות של אפליה בעבודה והן את הקשיים הניצבים בפני העובד או המועמד לעבודה להוכיחה. בהתאם לכך, הותוו בסעיף 9 לחוק השוויון שורה של כללים ראייתיים, לרבות הכלל המעביר את חובת ההוכחה אל המעסיק להראות כי הוא לא הפר את איסור האפליה שבסעיף 2 לחוק ... ".
ערעור עבודה (ארצי) 37078-11-13 חברת חשמל לישראל בערעור מיסים - ליה נאידורף [נבו] (13.2.2018)
- לענייננו נקבע בסעיף סעיף 9 לחוק השוויון כך:
- בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי פעל שלא בניגוד להוראות סעיף 2 -
- לענין קבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה, שליחה להכשרה או השתלמות מקצועית, או תשלום פיצויי פיטורים - אם קבע המעביד לגביהם תנאים או כישורים, ודורש העבודה או העובד, לפי הענין, הוכיחו כי נתקיימו בהם התנאים או הכישורים האמורים;
- לענין פיטורים מהעבודה - אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו.
...
- אשר למידת הנטל המוטל על העובד על מנת שיוחל סעיף 9 לחוק השוויון נפסק בעניין אורלי מורי [ערעור עבודה (ארצי) 627/06 אורלי מורי - מ.ד.פ ילו בערעור מיסים [נבו] (16.3.2008)] כי "בשלב הראשוני, על העובד להביא ראשית ראיה בלבד" (ההדגשה במקור - ל.ג.).
בבית דין גבוה לצדק גורן [בית דין גבוה לצדק 1758/11 גורן נ' הום סנטר (עשה זאת בעצמך) בערעור מיסים [נבו] (17.5.2012)] הרחיב בית המשפט העליון בעניין התנאים להעברת נטל הראייה: