ערעור עבודה (ארצי) 30585-09-12 חברת יישום פתרונות אנושיים בערעור מיסים - בוסי [נבו] (4.8.13);
ערעור עבודה (ארצי) 16117-07-10 ישראלה חסון - רביקוביץ - 3M ישראל בערעור מיסים [נבו] (19.12.2013);
ערעור עבודה (ארצי) 11260-10-13 מרכז הפורמיקה אברבוך בערעור מיסים - יפית פרבר גאלי [נבו] (14.11.2016).
ערעור עבודה (ארצי) 22802-04-16 הודיה שושנה לגאמי - בנק מזרחי טפחות בערעור מיסים [נבו] (12.9.18);
שרון רבין-מרגליות, המקרה החמקמק של אפליה בעבודה - כיצד מוכיחים את קיומה? הפרקליט מ"ד 529 (1998)46.
- כאמור, בית הדין האזורי דחה את טענות המערערות כי בהתאם לסעיף 9 לחוק השוויון על בית החולים מוטל נטל ההוכחה כי ההחלטה לדחות את בקשתה של המערערת להמשיך לעבוד לאחר גיל 67 ולסיים את העסקתה לא הייתה נגועה בהפליה, כמפורט להלן.
ראשית, יש לבחון את הטענה על יסוד הוראת סעיף 9(א)(1) לחוק השוויון, שעניינו קבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה, שליחה להכשרה או השתלמות מקצועית ופיצויי פיטורים, ולא על פי סעיף 9(א)(2) לחוק השוויון שעניינו פיטורים מעבודה. זאת, כיוון שסיום יחסי עבודה עקב הגיעו של העובד לגיל פרישה, בהתאם לסעיף 4 לחוק גיל פרישה, אינו בגדר "פיטורים", אלא חלק מתנאי העבודה של העובד. שכן, המעסיק מוסמך להוציא עובד לגמלאות גם אם לא היה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לסיום ההעסקה.
שנית, המערערות לא ביססו את התנאים להיפוך נטל ההוכחה. טענתה של המערערת כי כישוריה אינם נופלים מכישוריו של ד"ר אשכנזי אשר המשיך לעבוד בבית החולים לאחר גיל הפרישה, היא "טענה שבמומחיות. אין לבית הדין כלים לבוחנה ללא עדות מומחה. לא הובאה על ידי התובעת עדות מומחה". בכל מקרה, העדויות מטעם המערערות של פרופ' אור וד"ר מליאר אינן עוסקות בהשוואת כישוריה של המערערת לאלה של ד"ר אשכנזי. בנוסף, בית הדין האזורי אימץ את עדותו של פרופ' מרין, כי לנוכח ההתמקצעות של תחומי הרפואה ויצירה של תתי התמחויות בתוך התחומים הרפואיים, יש קושי של ממש להעמיד להשוואה את כישוריהם של המערערת ושל ד"ר אשכנזי, ואין בעצם היותם רופאים המטולוגיים כדי לאפשר השוואה טכנית של כישוריהם. על כן, "מדובר בעניין מקצועי וסבוך ביותר, שלבית הדין אין כלים להעריכו, והוא מצוי בליבת שיקול הדעת הניהולי של מנכ"ל הנתבע".
שלישית, על המערערת מוטל הנטל הראשוני להוכיח התקיימות התנאים שבסעיף 9(א)(1) לחוק השוויון, קרי: שוויון בכישורים שתוצאתו היא העברת נטל ההוכחה למעסיק. לעומת זאת, בית החולים לא נדרש להוכיח שכישוריו של ד"ר אשכנזי עולים על כישוריה של המערערת. לפיכך, למרות שהתקוממותה של המערערת בסיכומים כנגד עדותו של פרופ' מרין שלפיה משיחות עם רופאי המחלקה עלה שכישוריו של פרופ' אשכנזי עולים על כישוריה של המערערת מוצדקת, בהינתן שמדובר בעדות שלא פורטה בתצהירו של פרופ' מרין, הרי אי מתן משקל לעדות זו אינו מהווה תחליף להוכחה פוזיטיבית על ידי המערערת בדבר אי נפילת כישוריה מכישוריו של ד"ר אשכנזי. מעבר לנדרש, בעדותה של המערערת על דברים שאמר לה פרופ' רואו יש תמיכה בטענה שהעלה פרופ' מרין, שכן לפי עדותה פרופ' רואו אמר לה שלא ראה צורך רפואי מיוחד שבגינו היה נכון להמליץ למנכ"ל על הארכת תקופת עבודתה של המערערת.