ביהמ"ש העליון במדינת קונטיקט בפרשת BONEMANN הוסיף וקבע:
"בהתבסס על הראיות, ביהמ"ש דלמטה קבע באופן נכון, כי האופציות במועדים הרביעי והחמישי מהווים רכוש נישואין (marital property) בשלמות. למרות שהנתבע היה כפוף עפ"י תניות החוזה להגבלות מסוימות... לנתבע לבדו הייתה שליטה מלאה ובחירה האם לציית למגבלות אלה. האופציות אינן יכולות להתבטל בצורה חד צדדית על ידי החברה... בנוסף, הנתבע לא נדרש לבצע פעולות לצורך מימוש האופציות אלא רק היה עליו להמנע מביצוע פעולות מסוימות לתקופה מוגבלת".
הניסיון לטעון כי התניית הזמן לצורך מימוש האופציות הוא רכיב הקובע את מהות האופציות - משולל יסוד. יש לבחון את המטרה עבורה ניתנו האופציות בנפרד ממגבלת הזמן לצורך המימוש.
כל עוד ניתנו האופציות כפיצוי עבור עבודת בן הזוג במהלך הנישואין, המשך הדרישה להעסקה הוא אך ורק תנאי, אך אינו משנה את הזכות החוזית שכבר קיימת ועומדת לרשות העובד. ראו Macaleer v. Macaleer, supra &46, at 833-834; In re Hug supra &43, at 788.
ה. אם תקופת העבודה שעבורה ניתנו האופציות חפפה את תקופת הנישואין המדובר בנכס בר שיתוף או בר איזון. אם קיימת חפיפה חלקית - תחשיב השיתוף או האיזון יתבצע לפי כלל הזמן "time rule", המשקלל את תקופת העבודה במהלך הנישואין ביחס לתקופת העבודה הכוללת שעבורה ניתנו האופציה, כמקובל בחלוקת נכס פנסיוני בין בני זוג.
ד. זכאות האשה לקבל מחצית הכספים שנתקבלו ע"י הבעל במימוש אופציות חב' L
7. א. לנתבע הוקצו אופציות בחב' L באוגוסט 1996.
הצדדים נישאו ב-7.6.99, כשלוש שנים לאחר הקצאת האופציות. ב-18.6.99, אחד עשר ימים לאחר הנישואין, נמכרה חב' L לחברת T. כל האופציות, הן אלה שהבשילו עד למועד המכירה (Vested) והן אלה שטרם הבשילו (Non vested) - נקנו ע"י חב' T מהעובדים במחיר אחיד, שנגזר משווי מניית חב' L ביום המכירה. האופציות מומשו במועד המכירה כאשר חלק מהתמורה ניתן לנתבע במזומן באופן מיידי, וחלק בתשלומים במשך שלוש השנים לאחר מכן.
ב. נשיא ומנכ"ל חב' L, א' ו', הצהיר בתצהיר עדותו הראשית שלא נסתר:
"עם הקמת חב' L בשנת 94 הצעתי ל.. (הנתבע - י.ג.) להצטרף לחברה... ובתמורה להסכמתו הובטחו לו כבר אז 320 אופציות לרכישת מניות החברה. בשנים 99-96 שימש הנתבע כמהנדס הראשי של חב' L... אין לי ספק כי ללא תרומותיו... לא היתה L מגיעה להישגים.. אשר בזכותם נמכרה לחב' T. במהלך מכירת L ל- T סוכם, כי T תקנה ותשלם תמורה עבור כל האופציות שבבעלות העובדים, כאשר התמורה עבור האופציות שמועד זכאותן חל לפני מועד המכירה תתקבל מידית, והתמורה עבור יתר האופציות תשולם במספר תשלומים... במועדים התואמים את אלה שנקבעו בשעתו לעובדים כמועדי Vesting המקוריים של אופציות L אילולא נמכרה. גובה המענקים נגזר אך ורק מערכה של L ביום מכירתה ל T. חב' T התחייבה לקיים תוכנית... ללא כל קשר לביצועי החברה לאחר המכירה וללא כל קשר לתרומת העובדים ותגמולם לאחר המכירה... במקרה שהחברה החליטה לפטר עובד, הובטח כי יקבל במועד העזיבה... כך היה לגבי כל העובדים שפוטרו. במקרה בו החליט העובד להתפטר מרצונו היו תשלומים... נתונים לשיקול דעתה של חב' T, וכל מקרה נדון לגופו... בשני מקרים של עובדים בכירים שהחליטו להתפטר מרצונם... החליטה חב' T... לשלם להם את מלוא המענקים... מענקי תוכנית הבונוס ששולמו לאחר מכירת L הם לא היוו תגמול עבור העבודה ב- T לאחר המכירה, אלא אך ורק תמורה ל- non vested".
עו"ד ע' א', שהיה עורך הדין של חב' L וניהל את המו"מ למכירת מניותיה לחב' T, הצהיר בתצהירו, שלא נסתר:
"מכיוון שהרוכשת ביקשה לרכוש 100% מהון המניות המונפק של החברה, ברור היה שעליה לרכוש את כל האופציות שהוענקו לעובדי L, בין אם היה מדובר באופציות שמועד זכאותן חל לפני מכירת החברה ובין אם באופציות שמועד הזכאות בגינן חל לאחר המכירה. רכישת אופציות העובדים היתה חלק בלתי נפרד מרכישת מניות L. בכל הפרסומים התייחסה הרוכשת למחיר העסקה... כשסכום זה כולל את תוכנית הבונוס (התשלומים בגין האופציות לעובדים - י.ג.). התמורה ששולמה לעובדי L שולמה עפ"י שני הסכמים נפרדים שנחתמו ביחד עם הסכם הרכישה והיוו חלק בלתי נפרד הימנו ... להבנתי כוונת החברה היתה שתשלומי הבונוסים, בין אלו ששולמו עם רכישת החברה ובין אלו ששולמו לאחריה, אינם מהווים תמורה עבור עבודה בשנים שלאחר מכן, אלא מהווים תמורה עבור האופציות שהוענקו לעובדים לפני מכירת החברה, והם חלק בלתי נפרד מעסקת רכישת L".
ג. על פי עסקת הרכישה של חב' T - אופציות L שבידי העובדים, כולל האופציות שמועד זכאותן טרם הגיע - פקעו, והאופציות הומרו בהתחייבות לעובדים ל"תשלומי בונוס". התמורה עבור האופציות שמועד זכאותן חל לפני המכירה (Vested) שולמה מידית, והתמורה עבור יתר האופציות non vested)) שולמה במספר תשלומים במועדים המקוריים של התשלומים של אופציות L, אלמלא נמכרה חב' L. לצורך ביצוע האמור נחתמו עם כל עובד שני הסכמים.
ההסכם הראשון מתייחס לאופציות שמועד הזכאות בגינן לפני מכירת L. ההסכם נחתם ביום 18.6.99. על פי הסכם זה שולם לנתבע סכום של 846,000 $ נטו, ב- 1.7.99 - שבועיים לאחר המכירה של החברה, וכ-3 שבועות לאחר הנישואין.
ההסכם השני מתייחס לתמורה עבור שאר האופציות, שהוגדרו כאופציות מסוג non vested. ההסכם נחתם ב-27.6.99. על פי הסכם זה שולמו לנתבע: 304,000 $ ב-1.7.99 (במאוחד עם התשלום עפ"י ההסכם הראשון) - שבועיים לאחר מכירת חב' L
וכ-3 שבועות לאחר הנישואין, 304,000 $
ביום 1.7.00, 304,000 $ ב- 1.7.01, 76,000 $ ביום 1.7.02.
ד. עו"ד ע' א' העיד בחקירתו בעמ' 155:
"ש: אמרת שהתוכנית הזאת שהיתה במכירת L היתה שונה לחלוטין מתוכנית אופציות אחרת? ת: אחד הוא בקיבוע סכום כסף... בתשלומי סכום כסף ולא במניות. באי תלות בביצוע המניות אלא סכום מוחלט, ובעובדה שבכל תוכניות אופציות עובד מפסיק לעבוד - הוא לא זכאי יותר לאופציות שלו. וכאן נקבעה שורה של תנאים... אם מפטרים עובד בכל זאת הוא זכאי לאופציות שלו. זאת אומרת, זה סיטואציה שעובד מקבל כסף בלי שהוא עובד, כי הנהלת החברה החליטה לפטר אותו. זה אני לא מכיר בשום מקום... נקבעו כאן כל מיני תנאים כמו למשל שאם החברה עוברת 50 ק"מ... עובד זכאי להתפטר ולקבל את האופציות שלו".
א' ו' מנכ"ל ונשיא חב' L העיד בחקירה נגדית בעמ' 166:
"בכל תהליך הרכישה של L ע"י T זה הנושא היחידי שאני הייתי מעורב בו עד הפרט האחרון, כי רציתי להבהיר שכל העובדים שתרמו בצורה משמעותית - האופציות שלהם, בין אם Vested או non vested - הופך להיות לסכום שמגיע להם לפי הערך שנקבע
ל-L ביום הרכישה".
ה. עבור התשלומים ששולמו בגין האופציות לא הופרשו
הפרשות לזכויות סוציאליות (קרן פנסיה וביטוח לאומי). התשלומים נקבעו ביום מכירת חב' L ולא היו ניתנים לשינוי. התשלומים שולמו ללא קשר לביצועי החברה הרוכשת T, וללא קשר לתרומת העובדים לחב' T ולתגמולם לאחר המכירה. תשלומי האופציות הובטחו לעובדים בהסכם המכירה של חב' L לחב' T, אפילו אם יפוטרו מהחברה. תשלומי האופציות הובטחו לעובדים בהסכם המכירה גם במקרה של אובדן כושר עבודה, מוות ובמקרה של העתקת עובד לתפקיד המחייב העתקת מקום מגורים למרחק 50 ק"מ ומעלה מהרצליה.
ו. במקרה של עובדים שתרומתם היתה מתחת למצופה
- יכלה חב' T לפגוע בתוכנית ההטבות של T שהוצעה אך לא בתשלומי האופציות. תוכנית תשלומי האופציות לא היתה ניתנת לשינוי והיתה מובטחת לעובדים. במקרה בו החליט העובד להתפטר מרצונו תשלומי האופציות היו נתונים לשיקול דעת חב' T. במהלך הדיון הובא לידיעת בית המשפט שבשני מקרים של עובדים בכירים שהחליטו להתפטר מרצונם, החליטה חב' T לשלם להם את מלוא תשלומי האופציות שלא הגיע מועד תשלומם.
גובה סכומי האופציות שלא הגיע מועד תשלומם נגזר מהמחיר שנקבע לחברה עם רכישתה. תוכנית אחרת של T, שנועדה לתגמול ותמרוץ העובדים לאחר מכירת L, נקבעה ללא קשר או התחשבות בתשלומי האופציות.
ז. לא הוכחה כוונה לשיתוף ספציפי בנכסי האופציות שקיבל הנתבע בחברה בה עבד עוד לפני נישואיו לתובעת.
נדגיש, שמהסכום של 1.8 מליון דולר נטו ששולם לנתבע בגין האופציות - שולמו לנתבע 1,150,000 דולר ב- 1.7.99 כ- 3 שבועות לאחר הנישואין. סכום זה נצבר בגין זכויות שרכש הנתבע לפני הנישואין. לתובעת אין זכויות קנייניות בסכום של 1,150,000 דולר ולא היתה כוונה של הנתבע לשיתוף ספציפי של התובעת בנכס זה. התשלומים בגין האופציות בסך 1,150,000 דולר נצברו לפני הנישואין ומועד תשלומם כ- 3 שבועות לאחר הנישואין אינו הופך את הנכס לנכס בר איזון או לנכס שלתובעת זכויות קנייניות בו. הכספים הנ"ל לא נכנסו לחשבון המשותף של בני הזוג. הנתבע שמר על הפרדה רכושית לגביהם ולא עדכן את אשתו בדבר כספים אלה המגיעים לו.
ב"כ התובעת הצהיר בעמ' 61 לפרוט' ש' 20-19: "לגבי האופציות שמומשו בסמוך מיד לנישואין, אנו ערים שזה ניתן עבור תקופת עבודה של הנתבע עד לנישואין, אבל אנו סבורים שהמועד הקובע הוא מועד התשלום בפועל."
מועד התשלום בפועל אינו אינדיקציה לשאלה אם הנכס בר שיתוף או בר איזון. המבחן הוא מבחן מהותי ואופציות שניתנו עבור תקופת עבודה של הנתבע לפני הנישואין אינן נכס בר איזון או בר שיתוף, גם אם שולמו בפועל בסמוך לאחר הנישואין. הדגש על מועד צבירת הנכס הרכושי ולא על מועד מימושו.
וכאן אנו באים לשאלה מה דין הכספים ששולמו בגין שאר האופציות ב-1.7.00 - 304,000 $, ב-1.7.01 - 304,000 $, ב-1.7.02 - 76,000 $.
ח. הקצאת האופציות לא ניתנה ע"י חב' T, בה עבד הנתבע לאחר הנישואין, אלא ע"י חב' L בה עבד הנתבע לפני הנישואין. התשלום שולם ע"י חב' T לאור הסכם רכישת חב' L ע"י חב' T.
בגין התשלום עבור האופציות לא נדרש מהעובד לתת תמורה לחב' T - החברה בה עבד הנתבע ממועד הנישואין ואילך. סכומי האופציות קובעו ונקבעו לפי הערך שנקבע לחב' L ביום רכישתה ע"י חב' T, כ-11 יום לאחר הנישואין. על פי ההסכמים שנחתמו, עובר למכירת חב' L, תשלומי האופציות ישולמו גם אם העובד יפוטר ע"י חב' T.
משלא נדרש העובד לתת תמורה עבור תשלום האופציות ומשהובטח לו התשלום גם אם יפוטר ע"י חב' T - אין לתובעת זכאות בכספי האופציות ששולמו ב- 1.7.00, ב- 1.7.01 וב- 1.7.02. התשלומים הנ"ל לא שולמו כתמריץ לעבודה בעתיד בחב' T אלא בגין העבודה והתרומה של העובדים לחב' L, שאפשרו את מכירתה לחב' T בסכום שיא בו נמכרה החברה.
ט. בנסיבות אלו, אין חשיבות מכרעת למועד ביצוע התשלום, כפי שאין חשיבות מכרעת למועד הקצאת המניות. האופציות הוקנו לנתבע בגין תקופת העבר, כפי שהצהיר נשיא ומנכ"ל חברת L מר א' ו' (ראו סעיף 6 א' לפסק), עוד לפני קשר הנישואין עם התובעת. בהסכמים בין חב' L לחב' T - החברה הרוכשת נקבע, שהתשלומים ישולמו גם אם העובד יפוטר ע"י חב' T.
אין הדבר דומה לתוכניות אופציות אחרות שניתנו לעובדים, באשר האופציות ניתנו ע"י חברה שלאחר מכן נמכרה לחברה אחרת. הסדר התשלומים של האופציות היה חלק מתנאי הסכמי המכירה של החברה (ראו עדות עו"ד ע' א' בסעיף 6 ד' לפסק ותצהיר עדותו הראשית של פרופ' א' ו') ובהסכמי המכר נקבעו תנאים מיוחדים החורגים מתוכניות אופציות אחרות שניתנו לעובדים בחברות העוסקות בתחום זה. בנסיבות אלו לא ניתן לראות בתשלומי האופציות ע"י חב' T - החברה הרוכשת - תשלומים שניתנו לנתבע כתמריץ על עבודתו בחב' T. יש לראות בתשלומים הנ"ל תשלומים בגין עבודת הנתבע בחב' L - החברה המקורית כאשר הביצוע של התשלום נעשה ע"י החברה הרוכשת - חב' T כחלק מתנאי עסקת המכר ולא כתמריץ לעבודה עתידית בחב' T, והראיה שעל פי ההסכמים גם אם העובד יפוטר ע"י חב' T - יהיה זכאי לתשלום האופציות.
עוד נדגיש לעניין זה את השוני בין תנאי הקצאת האופציות בחב' L, בהן נקבע שאם תופסק עבודת העובד בחברה - לא יהיה זכאי העובד לקבלת האופציות לבין תנאי התשלום של האופציות שנקבעו בעסקת המכר של חב' L לחב' T. כאמור, עפ"י הסכם המכר - התשלום של האופציות ישולם לעובד גם אם יפוטר ע"י חב' T.
י. אופציות L לא ניתנו כרכיב שכר או כבונוס לעובד בחב' T. כמות האופציות וערכן לא היו קשורים לאיכות תפקודו של הנתבע בעתיד בחב' L. מטרת חב' T בהשארת העובדים בחברה שרכשה היתה משנית. עיקר המטרה היתה ליישם את מדיניות הנהלת חב' L לפצות את העובדים הבכירים בחברה, שתרמו להתפתחות החברה ולמכירת החברה בסכום שיא לחב' T. בנסיבות אלו, עמדו בעלי המניות של חב' L על כך שבמסגרת הסכם המכירה לחב' T, תשלם חב' T לעובדים את שווי האופציות שניתנו ע"י חב' L, גם אם חב' T תחליט בסופו של דבר לפטר את העובדים.
מימוש האופציות גם במקרה של פיטורין מהווה אינדיקציה כי המדובר בתמורה שניתנה עבור עבודת הנתבע בעבר - לפני הנישואין.
יא. שני סוגי האופציות, שהבשילו ושלא הבשילו, נתפסו
כאופציות שמומשו והומרו למניות בעלות שווי נקוב. ערך המימוש נקבע עפ"י שווי מניית חב' L ביום המכירה.
העובדה שהתשלום הראשון בסך 304,000 $, עפ"י תוכנית הבונוסים (בגין האופציות שטרם הגיע מועד מימושן), שולם מיד לאחר סגירת העסקה בין בעלי המניות בחב' L לבין חב'T , במאוחד עם מלוא התשלום עפ"י החוזה הראשון (בענין האופציות שהגיעו מועד מימושן - בסך 1,150,000 $) מלמדת שהמדובר בהסדר תשלומים המתייחס לתקופת עבודה קודם להשלמת העסקה. גובה התשלומים נגזר משווי החברה עם רכישתה.
הסכומים ששולמו על פי תכנית הבונוסים אין להן זיקה לעבודה. כך למשל הסכום הראשון ששולם על פי תוכנית הבונוסים (עבור האופציות שלא הגיע מועד מימושן) היה 304,000 $ בעוד שמשכורתו השנתית של הנתבע היתה 1/10 מסכום זה.
סכומי המס ששולמו עבור תשלומי הבונוס (האופציות שלא הגיע מועד מימושן) נקבעו מראש בהסדר שנעשה עם רשויות המס והיו זהים לתשלומי המס שהיו אמורים להיות משולמים עם מכירת האופציות, ואין המדובר על מס הנגזר משכר עבודה.
יב. לצורך תגמול העובדים ותמרוצם עבור תקופת העבודה ב-T, לאחר רכישת L, היתה לחב' T תוכנית הטבות אחרת, שהתייחסה לכל עובדי החברה וכללה: מענקים שנתיים ; תוכנית ESOP, שהיא תוכנית אופציות למניות T ואשר תקופת ה-vesting הינה 4 שנים; תוכנית ESPP, המאפשרת לכל עובד להפריש חלק ממשכורתו לצורך רכישת מניות T בהנחה של 15% על מחירן הבורסאי. הרכישה מתבצעת כל 6 חודשים.
תוכנית ההטבות של חב' T לעובדים אין לה כל זיקה לתוכנית מימוש האופציות של חב' L שנרכשה ע"י חב' T (להלן: "תוכנית הבונוס").
הקריטריון המרכזי בקביעת תוכנית ההטבות של T היה תרומתו הצפויה של העובד לחברה. עובדים אשר תרומתם ל- T היתה מתחת למצופה נפגעו בתוכנית ההטבות (ראו סעיף 7 לתצהיר מר ו'). הקריטריון המרכזי בקביעת תוכנית הבונוסים (מימוש האופציות של חב' L שנמכרה לחב' T) היה תשלום לעובדי L על עבודתם בעבר שהביאה להצלחה העסקית של חב' L לפני מכירתה. התשלום בגין אופציות חב'L לא נועד לתמרץ את העובד לעבוד בחב' T ולא היה מותנה בטיב עבודתו בחב' T - החברה הרוכשת או בהצלחת חב' T.
יג. התוצאה היא, שהתובעת אינה זכאית לקבל כספים ממימוש אופציות L שנתקבלו ע"י הבעל מחב' T.
ה. זכאות האשה לקבל מחצית הכספים שנתקבלו ע"י הבעל במימוש אופציות T (תוכנית ESOP)
8. א. תוכנית ESOP של חברת T היא תוכנית אופציות למניות
T, שמטרתה תגמול העובדים, ואשר תקופת ה- vesting שלה הינה 4 שנים. הרווח מהאופציות תלוי בביצועיה הכלכליים של T כפי שמשתקפים משווי מנייתה בבורסה. אופציות אלה אינן ניתנות להעברה.
ב. הקצאת אופציות T לעובדים החלה מיד לאחר רכישת L
ב- 1.7.99. תוכנית ESOP, הכוללת אופציות לרכישת מניות T ניתנה בנוסף לתוכנית הבונוסים.
ג. חב' T ידעה כי תשלומי תוכנית הבונוסים (מימוש אופציות L - שנרכשה ע"י חב' T) מובטחים לעובד בכל מקרה ואינה אפקטיביים לצורך תמרוץ ולצורך תשלום על עבודה עתידית. תוכנית ESOP נקבעה ללא קשר למענקי תוכנית הבונוסים. הקריטריון העיקרי בקביעת תוכנית ESOP היה תרומתו הצפויה של העובד לחברה אשר הוערכה בתהליך שנתי מסודר (ראו סעיף 7 לתצהיר מר ו').
ד. אופציות T (תוכנית ESOP) הוקצו עבור עבודתו העתידית של הנתבע. חלק מהאופציות הוקצו גם בתקופת הנישואין עד לפירוד.
ה. התובעת זכאית למחצית הכספים שנתקבלו במימוש אופציות T (תוכנית ESOP) בגין התקופה מיום הנישואין (7.6.99) ועד 22.4.03 (תום האיזון על פי פסק הדין החלקי, כפי שנקבע בעמ' 38 לפרוטוקול). התחשיב יערך לפי כלל הזמן - "time rule", המשכלל את תקופת העבודה שחפפה לחיים המשותפים לעומת תקופת העבודה הכוללת שתמורתה ניתנו האופציות. כדי לחשב את הסכום יש להכפיל את מחצית השווי של קבוצת האופציות בפרק הזמן ממועד ההקצאה עד מועד עריכת האיזון/תום השיתוף חלקי פרק הזמן ממועד ההקצאה ועד הבשלת האופציות.
ו. סוף דבר
9. א. פדיון מכירת הדירה של בני הזוג יחולק בחלקים שווים בין
בני הזוג - לאחר אישור המכירה.
ב. תביעת התובעת בעניין הכספים ששולמו לנתבע בגין אופציות L (תוכנית הבונוסים) ב- 1.7.99, 1.7.00, 1.7.01 ו- 1.7.02 (כ- 1.8 מיליון $) - נדחית.
ג. התובעת זכאית לקבל מחצית מהכספים שנתקבלו ע"י הבעל ממימוש אופציות T (תוכנית ESOP) ביחס לתקופה מיום הנישואין (7.6.99) ועד 22.4.03 (המועד שנקבע בפסק הדין החלקי בעמ' 38 לפרוטוקול). התחשיב יחושב לאחר הפחתה של עמלת ברוקר, עמלת נאמן ותשלומי מס.
ד. אין צו להוצאות.
ה. ניתן לפרסם את פסק הדין ללא שמות הצדדים והחברות.
ניתן היום כ"ח באב, תשס"ז (12 באוגוסט 2007) בהעדר הצדדים.