טענות התובעת
- התובעת טוענת כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה מכוח ההסכמים, וכי למעשה התובעת מעולם לא קיבלה כל תמורה עבור התשלומים ששילמה. על כן, לטענת התובעת, על הנתבעת להשיב לה את הסכומים האמורים. בהקשר זה, טוענת התובעת כי בשום שלב הנתבעת לא ציינה בפניה כי פיתוח המכונה אינו ודאי או כרוך בסיכון כלשהו, וטענה זו אף לא נזכרה בשורת ההסכמים שנוסחו על ידי הנתבעת עצמה. כן נטען כי להבנת התובעת, מדובר היה בפיתוח מכונת אריזה ולא בפיתוח מוצר חדשני.
- התובעת מוסיפה וטוענת כי הנתבעת, באמצעות קיסלוביץ, הציגה מצגי שווא והתנהלה בחוסר תום לב תוך מתן הבטחות שלא מומשו. לטענת התובעת, הנתבעת אף עושה שימוש לרעה בהליכי משפט על מנת להימנע מהשבת הכספים.
- לטענת התובעת, היא שילמה לנתבעת סך של 1,588,170 ש"ח בתקופה בה נחתמו ההסכמים השונים המפורטים לעיל. לטענת התובעת, היא אף רכשה גלילי נייר במידות שונות לשם ייצור ניירות הגלגול במכונה בסך של 248,592.54 ש"ח, וכי מדובר במוצר שפג תוקפו זה מכבר, ועל כן היא זכאית להשבת סכום זה בנוסף לסכומים ששולמו על ידה ישירות לנתבעת.
- עוד נטען בכתב התביעה המתוקן כי הפרת ההסכמים מצד הנתבעת הובילה להפסדים כספיים משמעותיים ביותר לתובעת, בין היתר, בשים לב להסתמכותה של התובעת על קיומם של ההסכמים. לטענת התובעת, לאחר ההתקשרות החוזית בינה לבין הנתבעת, התובעת הפסיקה את פעילותה בייבוא ניירות גלגול ומארזי פילטרים וייצור ידני של הערכות, מתוך ציפייה להמשיך ולייצר את הערכה הכוללת באופן תעשייתי.
- לטענת התובעת, לא היה באפשרותה להקטין את נזקיה בתקופה שחלפה מאז הפרת ההסכמים על ידי הנתבעת ועד למועד הגשת התביעה, שכן הנתבעת שבה והבטיחה לה כי המכונה צפויה להיות מוכנה בקרוב, באופן שמנע מהתובעת להשקיע את המשאבים לשם חזרה לעסקיה הקודמים או לשם התקשרות עם יצרן אחר לייצור הערכה.
- לשם תמיכה בטענותיה בדבר ההפסדים שנגרמו לה כתוצאה מהסתמכותה על קיומה של המערכת ההסכמית בינה לבין הנתבעת, צירפה התובעת חוות דעת כלכלית שנערכה על ידי רו"ח צור פניגשטיין (להלן: רו"ח פניגשטיין) ובה נטען כי הנזק שנגרם לתובעת בשל הפרת ההסכמים הנטענת מצד הנתבעת עומד על סך של בין 10.7 מיליון ש"ח לבין 74.6 מיליון ש"ח. חרף הערכה זו, ובשים לב לסמכותו העניינית של בית משפט זה, העמידה התובעת את סכום התביעה על סך כולל של 2,500,000 ש"ח - הכוללים הן את סכומי ההשבה והן את פיצויי ההסתמכות.
טענות הנתבעת
- הנתבעת טוענת כי יש לראות במערכת ההסכמית שבין הצדדים כ"הסכם פיתוח", שכן המכונה מושא ההסכם היא מוצר חדש שיש לפתחו, ואשר לא קיים כ"מוצר מדף". משכך, לטענת הנתבעת, בהתאם לפסיקה ביחס ל"הסכמי פיתוח", מדובר בהסכם שיש לו מאפיינים של "חיוב השתדלות", ואין הכרח לקבוע כי החוזה הופר על ידי המפתח רק משום שהתוצאה המבוקשת לא הושגה או בשל חריגה מלוחות הזמנים או מהתקציב. למעשה, לטענת הנתבעת, התובעת נתנה הסכמתה במפורש או בהתנהגות להארכת המועדים עד תום הפיתוח שהתארך בשל דרישותיה המשתנות של התובעת עצמה ואי שיתוף הפעולה מצדה במהלך הפיתוח. עוד נטען כי התובעת והנתבעת השקיעו יחד בפרויקט והן היו שותפות בסיכונים הכרוכים בו.
- לטענת הנתבעת, התובעת הוסיפה במהלך הליך פיתוח המכונה דרישות משתנות אשר האריכו את משך הפרויקט והכשילו את הפיתוח. בהקשר זה נטען כי התובעת הייתה שותפה מלאה לכל ההחלטות בדבר הפיתוח, פיקחה בשלבים שונים על הפרויקט בהתאם לדרישתה ונכחה במשך שעות ארוכות במפעלה של הנתבעת. לטענת הנתבעת, התובעת היא אשר הכתיבה את הדרישות והמאפיינים של הפרויקט לכל אורכו, וסירבה לקבל שינויים שנדרשו או התאמות בהתאם להצעות מהנדסי הנתבעת. כתוצאה מכך, לטענת הנתבעת, התארך הפרויקט עד שלהי שנת 2018. בתוך כך נטען כי התובעת דרשה במהלך הפרויקט כי קצב קיפול מארז הפילטרים יעמוד על 120 קיפולים לדקה בעוד שהדגם שנבנה בהתאם להסכם הפרוטוטייפ פעל בקצב של 40 קיפולים לדקה. כן נטען, כי לנוכח קשיים שהתעוררו במהלך הפיתוח הציעה הנתבעת לשלב חיתוך נייר באמצעות לייזר במכונות ייעודיות, ואולם התובעת סירבה לפתרון זה ולפתרונות נוספים שהוצעו על ידי הנתבעת לאורך הפרויקט. הנתבעת טוענת כי אם התובעת לא הייתה מכבידה בדרישות, שינויים ואי שיתוף פעולה עם ההתאמות הנדרשות - הרי שהפרויקט היה מסתיים לפני זמן רב.
- הנתבעת מוסיפה וטוענת כי הסכמות הצדדים היו לפיתוח וייצור של מספר מכלולים, כאשר כל מכלול עומד בפני עצמו, ויחד הם יכולים להרכיב מערך ייצור כולל. לטענת הנתבעת, מכלולים א+ב הושלמו ויוצרו על ידי הנתבעת זה מכבר, אך התובעת בחרה שלא לקבלם.
- עוד טוענת הנתבעת, כי התובעת לא מסרה הודעת ביטול של ההסכם בהתאם לדין ולא צירפה הודעה כאמור לתביעתה. כן נטען, כי לנתבעת נגרמו נזקים משמעותיים והוצאות רבות בשל פיתוח המכונה - לרבות שעות עבודה ואובדן רווחים בסך של מיליוני ש"ח. בהתאם לכך, נטען, יש להורות על השבה הדדית, לרבות השבת הכספים שהוצאו על ידי הנתבעת בפרויקט.
- לטענת הנתבעת אין להשיב לתובעת את המערעור מיסים ששילמה לנתבעת, שכן מדובר בסכומים שהתובעת הזדכתה עליהם מול רשויות המס. כמו כן, הנתבעת טוענת כי אין מקום להורות על השבת התמורה ששולמה במסגרת הסכם הפרוטוטייפ, שהיה הסכם עצמאי אשר בוצע במלואו כשנתיים לפני ההתקשרות החוזית של הצדדים לייצור המכונה.
- לבסוף, לטענת הנתבעת יש לדחות את טענת התובעת לעניין נזקיה הנוספים. בהקשר זה נטען כי הנתבעת אינה אחראית להחלטתה של התובעת לחדול מעיסוקה הקודם טרם אספקת המכונה וכי גורמים אחרים - ובהם תקופת הקורונה - פגעו בעסקי התובעת.