הערות דיוניות
- הליך זה נפתח בשנת 2019, לפני למעלה משש שנים, והתנהל ברובו בפני מותב אחר. התובעת הגישה לאורך ההליך בקשות לתיקון כתבי טענות, להגשת תצהירים משלימים ולהוספת ראיות בשלבים מאוחרים (בקשה אחרונה להוספת ראיה הוגשה כשבוע לפני המועד שנקבע להגשת הסיכומים). יצוין כי בקשות אלה נבעו, בין היתר, משינויים רבים ותכופים בייצוגה של התובעת בהליך. בית המשפט נענה, ככלל, לבקשותיה של התובעת, וזאת על מנת לברר את המחלוקות לגופן, ועל מנת לאפשר את בירור כלל טענות התובעת כלפי הנתבעת במסגרת הליך זה (ראו למשל החלטת בית המשפט מיום 12.5.2022 ביחס לבקשת התובעת להתיר פיצול סעדים). מכל מקום, התנהלותה הדיונית של התובעת כמתואר לעיל הובילה לעיכוב בירורו של ההליך ולסרבולו.
- לאחר שהוגשו כלל כתבי הטענות ותצהירי הצדדים, לרבות התצהירים המשלימים, התקיים בפניי ביום 1.12.2024 דיון הוכחות. מטעם התובעת העידו מר חממי, מר דוד מנשה - מהנדס מכונות בהכשרתו, מר ישראל גושן - אשר שימש כמנהל פרויקטים אצל התובעת בתקופת הרלוונטית לתביעה ורו"ח פניגשטיין, אשר כאמור הגיש חוות דעת מטעם התובעת בעניין נזקיה. מטעם הנתבעת העידו מר קיסלוביץ ומר שחר אורי - חתנו של מר קיסלוביץ שכיהן כסמנכ"ל אצל הנתבעת.
- הצדדים הגישו סיכומיהם, וכעת הגיעה העת להכריע במחלוקות שבמוקד ההליך.
דיון והכרעה
- בין הצדדים קיימות מספר מחלוקות, כמפורט להלן:
א. מהות ההסכם - האם יש לסווג את המערכת ההסכמית שבין הצדדים כ"חוזה פיתוח" כמשמעותו בפסיקה, והאם החיוב העומד ביסוד ההסכמות בין הצדדים הוא "חיוב תוצאה" או "חיוב השתדלות"?
ב. הפרת ההסכם - האם הנתבעת סיפקה לתובעת את התמורה שאליה התחייבה בהסכמים שנכרתו בין הצדדים?
ג. טענת האשם התורם - האם האחריות לעיכובים (ואף לכשל) בייצור המכונה מוטלת כולה על הנתבעת, או שחלק מן האחריות מוטלת על התובעת, בשל אי שיתוף פעולה, הוספת דרישות לאורך תקופת הפיתוח והערמת קשיים?
ד. סעדים ותרופות - בשים לב לכלל ההכרעות במחלוקות לעיל - מהם הסעדים שלהם זכאית התובעת?
אדון במחלוקות השונות לפי סדרן.
א. מהות ההסכם
- אחת מהטענות המרכזיות של הנתבעת היא כי את המערכת ההסכמית בין הצדדים יש לסווג כ"הסכם פיתוח" - הסכם שמטרתו ותכליתו היא ייצור מוצר חדש "יש מאין". להסכם כזה, לטענת הנתבעת, ישנם מאפיינים ייחודיים, ובעיקרם - הדינאמיות המאפיינת אותו והיעדר האפשרות להתחייב מראש להשגת התוצאה. על כן, לטענת הנתבעת, במסגרת "הסכמי פיתוח", ההתחייבות המרכזית של המפתח היא "חיוב השתדלות", כלומר - חיוב לנקוט באמצעים המתאימים למען השגת המטרה, מבלי להתחייב להשגתה (בהקשר זה הפנתה הנתבעת לפסק הדין בתיק אזרחי (חיפה) 660/03 פיליפס מדיקל סיסטמס טכנולוג'יס בערעור מיסים נ' דן רז בערעור מיסים [נבו] (23.6.2008) (להלן: עניין פיליפס)).
- 29. הפסיקה והספרות אכן מבחינות בין "חיוב תוצאה" לבין "חיוב השתדלות" ביחסים חוזיים: חיוב השתדלות הוא חיוב התנהגותי במהותו, והוא כולל את התחייבות לפעול במקצועיות, במיומנות ובשקידה הראויה להשגת התוצאה המיוחלת, אך הוא אינו כולל התחייבות להשיג תוצאה זו. חיוב תוצאה, לעומת זאת, הוא חיוב שעניינו בהשגת תוצאה מסוימת המוגדרת בחוזה (ראו: ערעור אזרחי 2887/91 גול נ' אוריעל, פסקה 7 [נבו] (28.9.2002); ערעור אזרחי 7664/00 אברהם רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בערעור מיסים נ' עיריית חולון, פ"ד נו(4) 117, 132 (2002) (להלן: עניין רובינשטיין); תיק אזרחי (חיפה) 382-07 הוכמן נ' גורדי פרויקטים (1995) בע"מ, פסקאות 40-39 [נבו] (3.3.2010) (להלן: עניין הוכמן)).
- ככלל, השאלה אם חוזה כולל חיוב תוצאה או חיוב השתדלות מוכרעת בהתאם לכללים הידועים של פרשנות החוזה (ראו: גבריאלה שלו ויהודה אדר דיני חוזים - התרופות, לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 120-118 (2009)).
- הנפקות של ההבחנה בין חוזה הכולל חיוב תוצאה לבין חוזה הכולל חיוב השתדלות היא השפעתה על קביעת ממצאים בעניין הפרת החוזה. כך, בעוד שהטוען להפרת חוזה הכולל חיוב תוצאה יידרש להוכיח כי התוצאה שהושגה בסופו של דבר אינה תואמת את התוצאה עליה הסכימו הצדדים, הרי שהטוען להפרת חוזה הכולל חיוב השתדלות יידרש להוכיח כי קיים פער בין התוצאה שהושגה לתוצאה שניתן היה לשער כי הייתה מושגת אלמלא התרשלותו של המפר ואם היה פועל בשקידה הראויה (ראו: ערעור אזרחי 1546/16 עפו סעיד ביסאן נ' מדינת ישראל רשות הפיתוח וקק"ל, פיסקה 39 לפסק דינו של כב' השופט א' שטיין [נבו] (16.9.2020); עניין הוכמן, פסקאות 45-43).
- יישום הכללים האמורים על ענייננו מוליך למסקנה כי ההסכם שבין הצדדים כלל חיוב תוצאה, והוא אינו מסתפק בחיוב השתדלות כטענת הנתבעת. אני סבורה כי מלשון ההסכמים שבין הצדדים, כמו גם מיתר הראיות, עולה כי הנתבעת סברה שהיא יודעת ויכולה לייצר את המכונה, על אף שמדובר היה בייצור של מוצר חדש, וכי היא אף התחייבה לעשות כן - כלומר התחייבה לייצר את המכונה (ולא רק להשתדל לייצר אותה) ולספקה לתובעת, וזאת כמפורט להלן.
- בפתח הדברים אציין כי אני נכונה לצאת מנקודת הנחה כי כפי שטוענת הנתבעת, הצדדים התקשרו בהסכמים לפיתוח מכונה ייחודית, לצורך ייצור תעשייתי של הערכה הכוללת. עובדה זו עולה מלשון ההסכמים, הכוללים הוראות שמהן ניתן להבין כי בין הצדדים הוסכם על פיתוח מוצר חדש וכי מדובר בפיתוח סודי (ככל הנראה לנוכח חדשנותו והפוטנציאל הכלכלי הגלום בו). כך לדוגמא, כוללים ההסכמים תניות כלהלן:
"הקו כולו ו/או חלק ממנו ... יפותח וייוצר בלעדית עבור קיוסקאי שיווק (2004) בערעור מיסים ע"י ליד טכנולוגיות בע"מ. מכירת הקו ו/או כל חלק ממנו תהייה (אם תהייה) באמצעות קיוסקאי שיווק 2004 בערעור מיסים או מי מטעמה בלבד" (פסקה 2 לקראת סופה של הצעת המחיר לייצור המכונה).