דוד מינץ
שופט
השופט אלכס שטיין:
אני מסכים.
אלכס שטיין
שופט
השופט חאלד כבוב:
1. עיינתי בחוות דעתו המנומקת של חברי השופט ד' מינץ, ואני מסכים עם טעמיה ונימוקיה האיתנים; כמו גם עם מסקנתו הסופית, לפיה התוצאה המתחייבת בענייננו, על-פי שורת הדין, היא קבלת הערעור תוך ביטול החלטת בית המשפט המחוזי בדבר צירוף ליפשיץ להליך הבוררות. בתוך כך, שותף אני גם לחשש עליו מצביע חברי בחוות דעתו, שמא התוצאה אליה הגענו תאפשר, במקרים מסוימים, את ניצול אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה – על-מנת לחמוק מהסכמה מוקדמת שניתנה לפנות להליך בוררות. לעניין זה אוסיף מספר מילים.
2. כידוע, מוסד הבוררות הוקם על רקע מדיניות משפטית, אשר מבקשת לעודד את קיומו של מערך יעיל והוגן לפתרון סכסוכים, ובפרט סכסוכים המאופיינים בקצב מהיר, מחוץ לכותלי בית המשפט. אגב כך, מושגת מטרה כפולה: הן הקלת העומס הגדול הרובץ על בתי המשפט, הן קידום האינטרס הפרטי של בעלי הדין. קידום האינטרס הפרטי של בעלי הדין נובע מיכולתם לעצב את הכללים הדיוניים בהליך ואת מסגרת הסמכויות הנתונות לבורר. זאת, בלא כבילות לדין המהותי, לסדרי הדין ולכללי הראיות (רע"א 3024/18 טי.אם.אף מדיה פורס שותפות מוגבלת נ' נחמני צפריר בע"מ, פסקה 13 [נבו] (12.06.2018); רע"א 3680/00 גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פ"ד נז(6) 605, 617 (2003)). כך, מוסד הבוררות מאפשר "למתדיינים המבכרים זאת לברר את המחלוקת ביניהם שלא בבתי המשפט", באמצעות הליך מהיר, יעיל, גמיש ודיסקרטי (אורי גורן בוררות 17 (2018)).
3. ניצול לרעה של מסך ההתאגדות על מנת לחמוק מהסכמה מוקדמת לשימוש בהליך בוררות כמנגנון לפתרון סכסוכים, בחסות פרשנותו הלשונית של הדין ויישומה של ההלכה הפסוקה, עשוי להוות משב רוח צונן כלפי הליך הבוררות, ולפגוע בתמריץ החשוב שיש לבעלי הדין לפנות להליך מסוג זה. כאמור, הליך הבוררות, מעצם טבעו כהליך המעוצב על-ידי הצדדים, נועד להביא לפתרון מהיר וישים בין צדדים שנקלעו לסכסוך, תוך צמצום עלויות ושמירתו כבלתי-פומבי. במצב דברים שבו יתעצם החשש המתואר לעיל לשימוש בלתי-הוגן במסך ההתאגדות, צדדים עלולים להדיר רגליהם מהליך הבוררות, לכתחילה, ובכך יסוכל גם רצון המחוקק.
4. משכך, נכון לטעמי להפנות את הזרקור לפתרון שהוצע על-ידי חברי להפגתו של חשש זה, בהטעימו כי "הרי שככל שקיימות אינדיקציות להסכמה אישית מצד אותו בעל דין שלא חתם על הסכם הבוררות, צירופו להליך יכול להיעשות מכוח המעגל הראשון". בהקשר זה ברצוני להדגיש, כי אכן, על-מנת למנוע את אותו שימוש מניפולטיבי במסך ההתאגדות, במצבים שבהם נטען שניתנה הסכמה כאמור, על בית המשפט לבחון היטב ולמצות עד תום את בחינת האינדיקציות הנטענות לקיומה של אותה הסכמה, אשר עשויה להיות מפורשת או משתמעת (רע"א 1249/12 לידר ניהול ופיתוח בע"מ נ' שרבט מלכיאל ובניו לעם בע"מ, פסקה 16 [נבו] (05.04.2012)).