תמצית טענות הצדדים
- לטענת המערערים, קביעת בית המשפט בנוגע לתשתית הנדרשת לצורך ייחוס תניית בוררות עליה חתמה חברה לבעל מניות שלה, אינה עולה בקנה אחד עם פסיקת בית משפט זה. בהתאם להלכה הפסוקה, טענה לקיומה של עילה להרמת מסך מצריכה הנחת תשתית עובדתית ראויה ועמידה בחובת ההוכחה הנדרשת לכך. קביעת בית המשפט המחוזי כי נדרשת תשתית מקלה יותר לצורך הרמת מסך לשם ייחוס תניית בוררות, תביא לכך שכל תובע המעוניין לצרף בעל מניות להליך בוררות יוכל לעשות כן. בנוסף, בית המשפט פסק בניגוד ללשונו של סעיף 6(ב) לחוק החברות, אשר מאפשר ייחוס זכות של החברה לבעל מניותיה, להבדיל מחובה אותה לא ניתן לייחס לבעל מניות. לפיכך, בכל הנוגע להרמת מסך ההתאגדות לשם הטלת חובות של החברה על בעל מניות בה, היה על בית המשפט לפנות לסעיף 6(א) לחוק החברות. לכך יש להוסיף כי בית המשפט התמקד ברישא של סעיף 6(ב) לחוק החברות, לפיו בנסיבות הענין צודק ונכון להורות על הרמת מסך, אך התעלם מהסיפא שלו לפיה יש לעשות כן "בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על הענין הנדון לפניו". בענייננו, תניית הבוררות בהסכם נכרתה בין צדדים מתוחכמים ושווים בכוחם, והיא נוקטת בלשון צרה שבבירור אינה כוללת בעלי מניות או נושאי משרה בחברה. בנוסף, התשתית העובדתית והמשפטית עליה נסמך בית המשפט המחוזי היא דלה ושגויה, ואין בה כדי לעמוד בנטל הנדרש לצורך הרמת מסך ההתאגדות. נוכח כל האמור התבקש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי על צירופו של ליפשיץ להליך הבוררות, כמו גם את הוצאות המשפט שנפסקו על ידו, ולמצער את מחציתן מאחר שבקשת הצירוף התקבלה רק בחלקה.
- המשיבים מנגד סמכו את ידיהם על החלטתו של בית המשפט המחוזי. נטען כי הבקשה אינה עומדת בתנאים למתן רשות ערעור. זאת בפרט בהינתן שהיא עוסקת באופן ניהול הבוררות, וכוללת ממצאי עובדה ומהימנות אשר נקבעו על סמך התרשמותו הבלתי אמצעית של בית המשפט המחוזי מן העדים שנשמעו לפניו. לגופו של עניין, בית המשפט המחוזי הכריע בהתאם להלכה הפסוקה ביחס לצירוף בעל מניות להליך בוררות, וקבע בצדק כי מתקיימים התנאים הנדרשים לצירופו של ליפשיץ להליך הבוררות לפי מעגל ההרחבה השלישי שנקבע בעניין רונן. בניגוד לטענות המערערים, בית המשפט לא התעלם מכך שמעגל ההרחבה השלישי הוא בגדר חריג, וגם לא הנמיך את רף ההוכחה הנדרש לצורך הרמת מסך. בית המשפט הבהיר בפירוש כי אחריותו של ליפשיץ תתברר במסגרת הבוררות, וכל שנאמר הוא שלצורך צירופו להליך ניתן להיעזר בסעיף 6(ב) לחוק החברות המציב דרישה לתשתית ראייתית מקלה יותר מזו הקבועה בסעיף 6(א) לחוק. תשתית כאמור אכן הונחה במקרה זה, ולא נפל כל פגם במסקנתו של בית המשפט. יש גם לדחות את טענת המערערים לפיה בית המשפט התעלם מהסיפא של סעיף 6(ב) לחוק החברות, שכן הסכם השיתוף קובע בבירור שבכל מקרה של סכסוך בין השותפים, או כלפי תאי, העניין יובא להכרעת בורר. משעה שנקבע כי ההבחנה בין תאי לבין ליפשיץ היא מלאכותית, המסקנה המתבקשת היא צירופו של ליפשיץ להליך. לבסוף נטען כי אין ממש בטענה לפיה נפלה טעות עובדתית או משפטית בהחלטת בית המשפט. ההחלטה נשענת על אדנים מוצקים של ראיות ומשפט, ואין היא מקימה כל עילה להתערבות.
דיון והכרעה
- רשות ערעור על החלטות בענייני בוררות שמורה למקרים חריגים שבהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים, או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין (ראו לדוגמה לאחרונה: רשות ערעור אזרחי 61325-02-25 פרלשטיין נ' קרית הרמ"א, שיכון ויזמות בע"מ, פסקה 7 [נבו] (4.5.2025); רשות ערעור אזרחי 34232-03-25 מויאל נ' מויאל, פסקה 6 [נבו] (4.5.2025)). הבקשה שלפנינו מעוררת שאלה החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, שעניינה באפשרות לעשות שימוש בדוקטרינת הרמת מסך לפי סעיף 6 לחוק החברות לצורך צירוף צד שאינו חתום על הסכם בוררות להליך בוררות. על כן, היא נמנית עם המקרים המצדיקים מתן רשות ערעור.
- אפתח במושכלות יסוד. הליך בוררות יונק את כוחו מהסכמת הצדדים לברר את המחלוקות ביניהם לפני בורר. ההסכמה(ראו מיני רבים: רשות ערעור אזרחי 8523/05 החברה המרכזית לפיתוח השומרון בערעור מיסים נ' מזי את יחזקאל בע"מ, פסקה 14 [נבו] (14.2.2010) (להלן: עניין החברה המרכזית); רשות ערעור אזרחי 6264/21 טל הל יסכה בערעור מיסים נ' נ.ע.ב סחר וניהול בע"מ, פסקה 10 [נבו] (6.10.2021); רשות ערעור אזרחי 4095/12 מגנזי תשתיות ב.ג.מ בערעור מיסים נ' סקיק חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ, פסקה 14 [נבו] (13.11.2012)). מתוך היסוד ההסכמי של הליך הבוררות נובע עיקרון בסיסי נוסף, והוא כי הסכם בוררות יכול לחייב ככלל רק את הצדדים לו (רשות ערעור אזרחי 1950/20 יפה נ' דיאמנט, פסקה 14 [נבו] (10.5.2020); עניין החברה המרכזית, פסקה 14; עניין רונן, פסקה 11). עם זאת, כמפורט לעיל, לכלל זה נקבעו מספר חריגים אשר סווגו בעניין רונן תחת שלושה "מעגלי הרחבה": המעגל הראשון, מקרים שבהם מפרשנות הסכם הבוררות ומערכת היחסים החוזית בין הצדדים עולה כי אותו צד שצירופו מתבקש הסכים להיות חלק מהליך הבוררות; המעגל השני, מקרים שבהם הצד שצירופו מתבקש הוא חליף של הצדדים להסכם הבוררות; והמעגל השלישי, מקרים שבהם אותו צד מבקש לחמוק מהשתתפות בהליך בוררות בטענות פורמליסטיות למרות שהוא הסכים להשתתף בו מבחינה מהותית (עניין רונן, פסקאות 14-12; ראו גם: רשות ערעור אזרחי 2639/14 עו"ד אורי ברימר (נאמן) נ' עטר, פסקה 11 [נבו] (9.12.2015) (להלן: עניין ברימר); רשות ערעור אזרחי 5184/17 בראשית יהלומים בערעור מיסים נ' נמדר, פסקה 7 [נבו] (17.9.2017); רשות ערעור אזרחי 475/15 פ.גורדי הנדסה בערעור מיסים נ' קבוצת אורתם - מליבו בע"מ, פסקה 10 [נבו] (25.10.2015)).
- דיוננו מתמקד אפוא במעגל ההרחבה השלישי. על היקף התפרשותו של מעגל הרחבה זה נאמרו בעניין רונן הדברים הבאים:
"המקרים האופייניים ביותר למעגל זה הינם אלו בהם מתבקש צירופם של מי שקשורים בקשר הדוק לאחד הצדדים החתום על הסכם הבוררות אך עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת מפריד ביניהם. כך, למשל, כאשר צד לבוררות מבקש לצרף להליך את בעל השליטה בחברה איתה חתם על הסכם בוררות, או כאשר הוא מבקש לצרף להליך את החברה שבשליטתו המלאה של הצד השני" (שם).