[1] השיעור שבו הוקטן חלקה של התובעת (C) הוא ההון העצמי הנוסף שהתובעת לא העמידה בסך 100,000 ש"ח (A) חלקי סך כל ההון העצמי שהועמד עד לאותו מועד 6,802,000 ש"ח (B) שהם 1.47%. כאשר מפחיתים שיעור זה מ-5% שהיו לתובעת ערב הדילול הראשון התוצאה היא שנותרים בידי התובעת 3.53% (D).
[2] השיעור שבו הוקטן חלקה של התובעת (C) הוא ההון העצמי הנוסף שהתובעת לא העמידה בסך 70,600 ש"ח (A) חלקי סך כל ההון העצמי שהועמד עד לאותו מועד 8,802,000 ש"ח (B) שהם 0.8%. כאשר מפחיתים שיעור זה מ-3.53% שהיו לתובעת ערב הדילול השני התוצאה היא שנותרים בידי התובעת 2.73% (D).
[3] לעדכוני משרד הבריאות אליהם הפנו הנתבעים 3-2, ר' "עדכוני קורונה לתאריכים 10-16/2/20" משרד הבריאות (16.2.2020) https://www.gov.il/he/pages/10022020_2; לעדכונים הכוללים התייחסות לחולה המאומת הראשון, ר' "עדכוני קורונה לתאריכים 25-27/2/2020" משרד הבריאות (27.2.2020) https://www.gov.il/he/pages/25022020_2.
[4] יצוין כי בטבלה המסכמת שבסעיף 7 לחוו"ד המומחה נפלה טעות סופר שמקורה בכך שהמומחה ציין חוב פיננסי נטו בסך 5,710,000 ש"ח במקום 6,085,000 ש"ח ולפיכך שווי ההון העצמי כולל הלוואות בעלים צוין בטעות כ-21,858,000 ש"ח במקום 21,483,000 ש"ח (ר' עדות המומחה בנושא - פרוטוקול הדיון, עמ' 216 ש' 32 – עמ' 218 ש' 5).
[5] יצוין כי אף שההליך דנן החל לפני כניסתו לתוקף של חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023 (ס"ח 3117, עמ' 142; להלן: "תיקון מס' 9"), חלות הוראות תיקון מס' 9, וזאת בהתאם לסעיף 117(ג) לתיקון, שקובע כי הוא חל גם על "הליך שערב יום התחילה היה תלוי ועומד" (ר' למשל: ע"א 543/79 לזר נ' פטרצ'סטר בע"מ, פ"ד לו(1) 475, 480-479 (1982); ע"א 672/81 עמיתי מלון ירושלים נ' טייק, פ"ד מ(3) 169, 220-215 (1986)). הדברים נאמרים למעלה מן הצורך, שכן גם על פי חוק פסיקת ריבית טרם תיקון מס' 9 ניתן היה לפסוק, במקרים המתאימים, הפרשי הצמדה בלבד ללא ריבית, כאמור בסעיף 3א(א) לחוק פסיקת ריבית בנוסחו ערב תיקון מס' 9, הגם שככלל היה מקום לפסוק הפרשי הצמדה וריבית (ר' למשל: ע"א 419/80 הולנדר בע"מ נ' הוד אווז בע"מ, פ"ד לו(4) 433, 435 (1982)).