האיש: כי אני המקים של הנאמנות.
ב"כ האישה: כן.
האיש: של אלסקה שמחזיקה בחברת Alabama ולפי חוקי מס האמריקאיים אני מחויב להיות האחראי מיסים של נאמנות זו, קוראים לזה Tax ownership" (ר' פרוטוקול הדיון מיום 18.11.2020, עמ' 685 ש' 26-4, עמ' 686 ש' 6-1 , עמ' 677 ש' 26-11 ועמ' 688 ש' ; 14-1; הדגשות לא במקור).
- פעם נוספת האיש מסתבך בשקרים שהוא עצמו טווה וניכר עליו כי הוא לא חושש לזלזל באינטליגנציה של השומעים.
- עוד בחקירתו, הכחיש האיש לקונית כי פעל בעניין חשבונות הבנק של חברת אלבמה, בלא כל ניסיון הזמה של קו חקירה זה. נוכח ידיעותיו בדבר חשבונות הבנק של אלבמה מצד אחד, והתעקשותו להשיב בתשובות סתומות ומתריסות מצד שני, מצאתי כי לא ניתן לתת בדל של אמון בתשובתו הבאה של האיש:
"ב"כ האישה: האם זה נכון שאתה מדי פעם שולח בקשות לפונקציות שונות ומבקש מהן בהקשר של Alabama לפתוח ל- Alabama חשבונות בנק, לסגור ל- Alabama חשבונות בנק?
האיש: לא זכור לי" (ר' פרוטוקול הדיון מיום 18.11.2020, עמ' 683 ש' 26-24 ועמ' 684 ש' 1).
- בנוסף, אלבמה שילמה הוצאות הקשורות לחיי היום-יום הפרטיים של המשפחה כולה, לרבות הוצאות צהרון לבנם של הצדדים (ר' נספח 45 לסיכומי האישה). אלבמה אף העמידה לאיש ערבות אישית בסך 2 מיליון דולר לאחר הסתבכותו האישית בפלילים. תישאל השאלה, איזה אינטרס יש לחברה - להזכיר חברה שנועדה להשיא רווחים - להעמיד ערבות אישית בסכום כה משמעותי לאדם שאינו קשור אליה?! ניכר כי אין צורך להשיב.
- יתרה מכך, כאשר 'הבנק הפרטי' של האיש נפגע, לשיטתו, על ידי חברת ניהול הנאמנויות Oregon (להלן: קרן אורגון) - הגיש האיש תביעה אישית נגד קרן אורגון לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לחברת אלבמה, ואכן האיש והאישה חתמו במסגרת אותו הליך על הסכם פשרה מול קרן אורגון שהעניק להם אישית פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לאלבמה (ר' נספחים 16 ו-18 לסיכומי האישה). במסמך שערך לצורך הליכים אלה, ציין האיש בעצמו כי אלבמה בנתה את בית המגורים כבית קבע לאיש ומשפחתו (ר' נספח 37 לסיכומי האישה):
"In 2004/2005 Alabama purchases a property in Israel with the intention to build a house for AM's (האיש) family's permanent living."
ושוב נשאל - האם יש בדל של הגיון עסקי לחברה בבניית אחוזת מגורים מפוארת שתושכר לאיש ומשפחתו בדמי שכירות של דולר בודד לשנה? כלל ועיקר לא.
- בהתאם לתמונה העולה בבירור מכל המובא לעיל, כאשר קיימת זהות מוחלטת ויחידה בין בעל מניות יחיד לבין החברה אזי יש לראות בחברה ובבעל מניות אישיות אחת אף מבלי להרים מסך (ר' והשווה: ערעור אזרחי (מחוזי ת"א) 1064-01-22 נמרוד אורנשטין נ' מנמד אחזקות בערעור מיסים (נבו 30.8.2022)).
- עוד בעניין זה אפנה לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין הצדדים ברשות ערעור משפחה 68222-10-18 (פורסם בנבו 27.1.2019): "המבקשת (אלבמה - י' ש') אינה חברה זרה בעלת עסקים חובקי עולם, הזרה למשיב (האיש - י' ש'), ושהמחזיקה בנכס אזוטרי בישראל שהמשיבה (האישה - י' ש') לוטשת אליו את עיניה. מדובר בבית מגורי הצדדים, בית שנבנה במהלך חיי הנישואין ושבו התגוררה המשפחה משך תקופה של כ-10 שנים עד פרוץ הסכסוך. מדובר בבית בשווי עצום (לטענת המשיבה כ-25 מיליון דולר). הבית מלכתחילה נרשם ערעור שונה המבקשת. מגורי בני הזוג וילדיהם בבית הוסדרו על פי חוזה מול המבקשת לתקופה של 24 שנים ובתמורה לדמי שכירות, אשר בשלב זה טרם הוכח כי שולמו אי פעם (ר' ס' 17ז להחלטת ביהמ”ש קמא); העדה מטעם המבקשת (גב' ג'ניפר הדירקטורית של המבקשת) העידה בחקירתה בביהמ”ש כי החברה אינה מחזיקה בנכסים נוספים מלבד אותו בית מגורים, לא בישראל ולא בעולם כולו, ולא ידעה לומר אם בעבר החזיקה המבקשת בנכסים אחרים (עמ' 46-47 לפרוט' הדיון צורף כנספח ח' לתגובה). הגם שבשלב זה לא ניתן לומר כי עלה בידי המשיבה להוכיח כי המבקשת והמשיב אחד הם - הוכחה לפני ביהמ”ש קמא זהות אינטרסים בין השניים וכי קיים ביניהם קשר בל-ינותק. די אם אציין בהקשר זה כי המשיב הצהיר בעבר כי הוא מחזיק ב-100% ממניות המשיבה וכך גם דיווח לרשויות המס בארה"ב (ר' ס' 17א-ב' להחלטת ביהמ”ש קמא). הסברי המשיב כי קיימת בידיו רק בעלות כלכלית-מיסויית במבקשת והוא מחזיק "בבעלות לצרכי מס" במבקשת (ר' התייחסות המבקשת בס' 100,104 לבקשת רשות ערעור ועמדת המשיב בס' 15-16 לתגובתו) הן טענות עמן יצטרך ביהמ”ש קמא להתמודד במסגרת הדיון בתובענה" (עמ' 14 לפסק הדין, הדגשות לא במקור).
- בטרם נעילה, נזכיר כי לטענת אלבמה, האשה טענה בהליך שבין עיריית... לצדדים כי הבית לא שייך לה. לכל היותר בנמצא הצהרה של האישה ושל האיש ביחד - באמצעות ב"כ אחד - מול העירייה, הצהרה שנועדה להקל עמם מול העירייה. תחת נסיבות אלה, ניתן לייחס לאשה חוסר תום לב בודד מול העירייה ואילו במקרה שבפני, באיש דבק חוסר תום לב כפול; הן כלפי העירייה והן - וזה העיקר - כלפי האשה.
- מצבר טעמים אלה, אני דוחה את טענת האיש לפיה בעלותו באלבמה היא בעלות כלכלית-מיסויית גרידא ומקבל את טענת האישה לפיה האיש הוא הבעלים האמיתי באלבמה. בהתאמה, הנכס היחיד בבעלותה של חברת אלבמה, הוא בית המגורים, ייכלל במצבת רכושם המשותף של בני הזוג.
- כאמור לעיל ולמען הסר כל ספק; נטל הוכחה בעניין בית המגורים היה ונותר על כתפי האשה ואולם נטל הבאת הראיה עבר לכתפי הנתבעים, שלא עמדו בו ואף לא ניסו לעמוד בו. בכל אופן, לנוכח הראיות המצטברות שכולן מובילות לאותה מסקנה, אף אם נטל הבאת הראיה היה נותר על כתפי האשה, היא עמדה בנטל זה.
- כעת, משנקבע כי הבעלות בבית המגורים היא לצדדים, אדרש לשאלת היקף רכושם המשותף הכולל הנתון לחלוקה על פי החוק.
ג.2.3 - רכושם המשותף של הצדדים:
- טענת האיש לכל אורכו ורוחבו של ההליך הייתה כי כל ההון המשפחתי שנשאר (כי לטענתו, המשפחה ירדה מהונה) נמצא דווקא בידי האישה. בשים לב כי טענתו היא מסוג "הכל או כלום", כאשר לטעמו, אצל האישה נמצא הכל ואצלו כלום ושום דבר. מיותר לציין שמדובר בטענות שאין קוטביות מהן.
- האיש לא הציג ולו מסמך אחד המראה מהו שווי הרכוש שצברו הצדדים במהלך נישואיהם, אלא חזר וטען כי המשפחה ירדה מנכסיה במהלך השנים. מנגד, טענה האישה כי כל הרכוש (אשר לטענתה, ובהתבסס על מסמכים שהשיגה האישה במאמץ לא מבוטל, נאמד בכ-100 מיליון דולר) דווקא נשאר בשליטת האיש ובידיעתו בלבד. כלומר, הוא מחזיק את המפתח אבל הוא גם הכספת. ביטוי ממשי לדבר נמצא בכך שהאיש הקים חדר מאובטח בבית המגורים אשר הכניסה אליו התאפשרה באמצעות טביעת אצבעו של האיש בלבד. האיש סרב לאפשר למי מבני הבית להיכנס, והאיסור עליהם להיכנס נאכף בקפידה באמצעות מצלמות במעגל סגור. יש בדבר ללמד עד כמה הייתה האישה ממודרת באופן פיזי ומוחשי מכל נגיעה במידע אודות רכוש הצדדים. בהתאמה, במהלך ההליך, האיש נתן הסכמתו לכך שבית המשפט יוציא צו לגילוי נכסים וחשבונות, בידיעה גמורה כי הצו לא יניב דבר ואבק של דבר.
- בפתח חלק זה של הדיון, אזכיר את החלטתי בעניין היפוך נטל הבאת הראיות כפי שהובאה לעיל, העומדת גם באשר להוכחת היקף רכושם הכולל של הצדדים. במהלך ההליך שבפניי ונוכח מאמצי ההסתרה מצד האיש, עשתה האישה מאמצים כבירים לבירור היקף הרכוש המשפחתי ומיקומו. מנגד, האיש בחר ביודעין, במודע ואף בכוונת מכוון שלא להציג ראיות התומכות בטענותיו לפיהן המשפחה ירדה מנכסיה בעקבות ההליך הפלילי שהתנהל נגדו בארצות הברית ולא חזרה מאז לאיתנה הכלכלי.
- זאת ועוד, תמוהה בעיני בית המשפט גרסתו של האיש לפיה המשפחה לא הצליחה לשוב לאיתנה הכלכלי מאז ההליך הפלילי שהתנהל נגד האיש בארצות הברית, בשעה שבין סיום ההליך הפלילי לבין מועד הקרע בין הצדדים חיו הצדדים ברמת חיים מן הגבוהות והמפוארות, על פי כל הנתונים שהוצגו בפני בית המשפט (ר' לעניין זה החלטתי בעניין המזונות הזמניים מיום 26.6.2017 ופסק הדין בעניין המזונות מיום 26.6.2019). בהתייחס לטענת האיש כי הכספים אשר שימשו את המשפחה, אשר לטענתו ירדה מנכסיה לאחר הפרשייה המשפטית בה היה מעורב בארה"ב, במהלך חיי הנישואין ועד לפרוץ הסכסוך, היו של נאמנויות בלתי הדירות ולא רכוש משפחתי - מצאתי כי האיש לא הראה זרימה, ולו של דולר אחד, של כספים מלפני הנישואין - הווה אומר, לא הצליח 'לצבוע' שום סכום כסף אשר היה שייך לו מלפני הנישואין ככזה שהיווה את הבסיס לאילו מהנאמנויות. אם לא די בכך - הגדיל האיש לטעון כי האישה "נהנתה מן העובדה שהרכוש המוחזק בנאמנויות הזרות אינו שייך לי או למי מבני המשפחה. כך למשל, חרף ההליכים שנוהלו כאמור נגדי בארה"ב, הרשויות שם לא "תפסו" או חילטו רכוש זה (עובדה שדי גם בה להוכיח שאין מדובר ברכוש שלי)" (ר' ס' 16 לתצהיר עדותו הראשית של האיש). פשיטא כי אם אין הרכוש רכושו של האיש, כדבריו, כלום איך יכולה הייתה האישה ליהנות ממנו?
- אחזור ואזכיר, לא לשם חזרתיות כי אם לשם החשיבות שבדבר, כי הקושי האמיתי באיתור הרכוש המשפחתי נעוץ כולו בעובדה כי האיש הוא רב-אמן מבחינת יכולותיו ומומחיותו ביצירת תכנוני מס מורכבים, אשר כוללים תחבולות פיננסיות מתוחכמות המייצרות מקלטי מס וירטואוזיים באמצעותם ניתן להבריח רכוש ולהימנע מתשלום מס לרשויות המסים. אף רשויות החוק בארצות הברית הבינו את סדר גודל כשרונו בתחום זה והדבר שירת אותו בהגעה להסדר טיעון במסגרתו סייע לרשויות. כך, הדגישו עורכי דינו של האיש את כשרונו בתחום ומהותיות הסיוע שלו לרשויות ביום 17.5.2010 בפני בית המשפט בארצות הברית טרם ניתן גזר דינו של האיש:
" [האיש]made a huge mistake in his life when he got involved in a very serious crime. And given all of his talents and potential, it's really tragic because he has the potential to make an enormous contribution to society, and instead he got involved in serious crimes. But we're here today because [האיש] turned a difficult corner. He not only became cooperating witness and assisted the government that your honor saw in the case that went to trial, but his cooperation is ongoing. Just last Thursday [האיש] met for several hours on a new tax shelter case that he's assisting the government with".
- עוד ובנוסף, ידוע כי האיש השתמש בשמו ובשם משפחתו בתצורות שונות ומגוונות על מנת להסתיר ולטשטש את זהותו ואת עקבותיו כאשר הוא מפזר את הונו על פני מבנים תאגידיים מורכבים ברחבי העולם. להלן כמה דוגמאות לאופן בו האיש איית את שמו באנגלית במסמכים רכושיים [הערה - לשם המחשה נניח שהאיש עונה לשם Cohen]:
Cohen / Cohenky / Cohenki / Cohenski / Cohensky / Kahan / Kahanky / Kahanki / Kahanski / Kahansky / Kohen / Kohenky / Kohenki / Kohensky/ Kohenski / Kahon/ Kahonki / Kahonky/ Kahonski / Kahonsky
- ניכר כי האיש ניצל את כל אפשרויות הקומבינציה שניתן להפיק מאותיות שמו או מצליל הגייתן ובעוד שהתם ישאל "למה" החכם לא יזדקק לתשובה. מיותר (או שלא) לציין כי שימוש האיש בשמות דומים, אשר יש בו כדי להקשות על זיהויו ולפגוע בעקרונות של תום לב ושקיפות, הוא דפוס פעולה שיש בו חשש ממשי להטעיה, מניעת בירור עובדתי תקין ולעתים אף להסתרת זהות לצורך התחמקות מאחריות משפטית. התנהלות זו עשויה להיחשב כהתנהגות חסרת תום לב, העולה כדי ניצול לרעה של הליכי משפט או מסגרות אזרחיות שונות, ובמקרים מסוימים אף כתחבולה אסורה לפי הדין. יתרה מכך, השימוש החוזר ונשנה בשמות קרובים כאמור עלול להיות בסיס לטענה של קיומו של מניע פלילי או כוונה להונות, בהתאם לנסיבות העניין.
- בדומה לכך, התגלה במהלך ההליך כי בניגוד לטענתו הגורפת של האיש כי אין לו חשבונות בנק, ניהל האיש עשרות חשבונות בנק בישראל ובחו"ל. בחקירת האיש בתחילת ההליך, נרשם מפיו: "לי אין חשבונות בנק... אני לא יכול לפתוח חשבון בחו"ל בגלל מה שקרה לי ב-2005 באמריקה, אני מתכוון לאישום הפלילי. אף בנק לא יקבל אותי כבעל חתימה בחשבון בנק ולכן כל ניהול הכספים וכל חשבונות הבנק הם בשליטתה המלאה של התובעת" (ר' פרוטוקול הדיון מיום 29.11.2016, עמ' 11 ש' 7 ועמ' 13 ש' 14-11).
בהמשך ההליך, הודה האיש בחקירתו כי גם בשנים שלאחר האישום הפלילי היו לו מספר חשבונות בנק בארצות הברית ובאנגליה. כך, נשאל והשיב: