בית משפט השלום בתל אביב -יפו
ת"א 56204-12-21 גולני ואח' נ' קהתי
לפני כבוד השופט אביים ברקאי
התובעים: 1. ארז גולני
2. חיים בן דוד
3. אוראל בן דוד
נגד
הנתבעת: יונה קהתי
ב"כ התובעים: עו"ד חנה זילבר
ב"כ הנתבעת: עו"ד עמוס טיין, עו"ד גלית ישוי
פסק דין
חלק ראשון - פתח דבר; הסעדים שנתבעו; השאלה בה יש להכריע; תוצאת פסק הדין
1. פתח דבר
1.1 עניינו של פסק הדין
(א) עניינו של פסק הדין הוא תביעה לסעד הצהרתי ומינוי כונס נכסים בטענה להפרה של הסכם שנכרת בין הצדדים. הסכם אשר קיבל תוקף פסק דין בהליך אחר – במסגרת ת"א 49046-03-20 שנוהל לפני סג' הנש' השופטת כרמלה האפט. התביעה מבקשת, בפועל, לצקת תוכן לתוך פסק דין שניתן בהליך האחר ולקבוע הוראות להוצאתו לפועל.
(ב) לא אכחד שבתחילה סברתי שיש לסלק התביעה על הסף, בין היתר מכיוון שאין מקום שבית משפט שלום יתערב בפסק דין בהליך אחר שניתן גם כן על ידי בית משפט השלום ועל ידי מותבת אחרת. וכך, כבר ביום 31/5/2022 ניתן על ידי פסק דין המוחק את התביעה. מחיקת התביעה היתה בשל נימוקים שונים ובין היתר בשל העובדה שאין מקום לבקש מבית המשפט לנהל הליך שיבהיר פסק דין שניתן בהליך אחר, ולמעשה אין מקום לצקת בהליך כאן, תוכן חדש לפסק דין שכבר ניתן.
(ג) כך או כך, על פסק הדין אשר מחק את התביעה, הוגש ערעור. בית המשפט המחוזי קבע שיש לבטל את פסק הדין והשיבו לדיון לפני – יחד עם הוראות אשר מנחות שיש להתייחס לאופן מימוש פסק הדין שניתן בהליך האחר. על כך יורחב בסעיף 3 להלן. בתמצית ייאמר שבית המשפט המחוזי הורה לבחון "האם ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין אכן הופר, בהתייחס, בין היתר, לחובה לקיים הסכמים בתום לב'". מכאן, פסק הדין אשר ניתן כעת.
1.2 המחלוקת בקליפת אגוז והתייחסות לשטח בהיקף של 34 מ"ר העומד במרכזה
(א) בתמצית ייאמר שהתובעים יחד עם הנתבעים הם בעלי זכויות, במגרש בשטח של 729 מ"ר בעיר תל אביב. התובע 1 הוא בנה של גב' גרסטל גולני ברוריה אשר החזיקה במחצית השטח בעבר והתובעים 2 ו-3 הם מי שרכשו חלק מהמגרש מהגב' גרסטל גולני ברוריה.
(ב) במשך עשרות שנים עמד המגרש כשהוא מחולק לשניים. בכל השנים סברו התובע 1 ומשפחתו שהם מחזיקים במחצית מהמגרש. בשלב מסוים גילו התובע 1 יחד עם אימו ורעייתו - שהמגרש אינו מחולק באופן שווה וכי נגרע מהם, ולמעשה נגזל, שטח שלהערכתם היה בהיקף של 47 מ"ר.
(ג) התובע 1, רעייתו ואימו פנו בתביעה במסגרת ת"א 49046-03-20. בתביעה זו נטען שהמגרש לא חולק בפועל באופן שווה וכי נגרע מחלקם שטח של 47 מ"ר. בגין כך עתרו התובעים בת"א 49046-03-20 לקבל דמי שימוש ראויים, לתקופה של שבע שנים, בגין השטח של 47 מ"ר; בנוסף עתרו התובעים "להורות לנתבעים לפנות את השטח המוחזק על ידם שלא כדין על מנת לאפשר לתובעים את הזזת גדר ההפרדה שבין שני הבתים לקו שטח המדידה בהתאם למדידה עדכנית שבוצעה..." (סעיף 17(ב) לכתב התביעה במסגרת ת"א 49046-03-20, ההדגשות לא במקור).
(ד) ההליך במסגרת ת"א 49046-03-20 נוהל בפני סג' הנש' השופטת כרמלה האפט והסתיים בהסדר פשרה במסגרת דיון שהתקיים ביום 29.12.2020. הסכם הפשרה קיבל ההסכם תוקף של פסק דין.
בהתאם לפסק הדין שאימץ את ההסכמות בין הצדדים – נקבעו שניים:
- ראשית ובאשר לזכויות הבניה, נקבע שזכויות הבניה במגרש יחולקו בין הצדדים באופן שווה – מחצית מזכויות הבניה לכל צד;
- שנית ובאשר לשטח שיש להשיב לתובעים – נקבע שהנתבעת ובן זוגה, שהלך לעולמו מאז, ישיבו לידי התובע שטח בהיקף של 34 מ"ר. מיקום השטח יהיה בהתאם לשיקול דעתם של הנתבעת ובן זוגה המנוח.
וכלשון פסק הדין בת"א 49046-03-20 (ההדגשות לא במקור):
"אני נותנת להסכמת הצדדים תוקף של פסק דין.
תוצאת האמור, אני קובעת כדלקמן:
זכויות הבנייה במגרש נשוא התובענה יחולקו בצורה שווה בין שני הצדדים, 50% לתובעים ו-50% לנתבעים, כאילו היה המגרש כולו ריק.
הנתבעים ישיבו לתובעים 34 מ"ר המצויים כעת בחזקתם. הנתבעים יוכלו לבחור את מיקום 34 המ"ר שיוחזר"
(ה) המחלוקת באשר להשבת השטח של 34 מ"ר שנגזל על ידי הנתבעת ובעלה המנוח
כאמור, לא נקבע המיקום המדויק של אותם 34 מ"ר אשר יועברו ויושבו לידי התובעים. זאת ועוד – לא נקבע גם שיהיה רצף בין שטח התובעים לבין השטח שיוחזר אליהם, כלומר – לא נקבע שהשטח שיושב יהיה צמוד לגבול בפועל בין חלקם של התובעים לבין חלקה של הנתבעת. הנתבעת ניצלה את העובדה שלא נקבע בפסק הדין שהשטח שתחזיר יהיה צמוד לשטחם של התובעים – וכך, החליטה להשיב לתובעים שטח מרוחק מחלקם באופן שלא ניתן לגשת אליו. מכאן התביעה כאן.
(ו) להשלמה ייאמר שהנתבעת היא אישה קשישה בסוף העשור התשיעי לחייה, אשר לה מספר ילדים, כולם מבוגרים אף הם. כפי שיורחב להלן, נראה שהנתבעת עצמה ולפחות שלושה מתוך ילדיה המבוגרים, תומכים בגרסת התובעים ואינם חולקים על כך שיש להעביר לתובעים שטח הגובל בחלקם במגרש. לעומת זאת – נראה שאחד הבנים המבוגרים המתגורר עדיין עם אימו, תרם במידה מסוימת למחלוקת כאן. על כל אלה עוד יורחב להלן.
2. הסעדים שנתבעו
התובעים עותרים לסעדים הבאים:
2.1 פסק דין הצהרתי הקובע כי הנתבעת הפרה ומפרה את ההסכם שנכרת בין הצדדים ואשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 29.12.2020.
2.2 פסק דין הצהרתי הקובע כי הנתבעת מתנהלת בחוסר תום לב בקיום חיוביה החוזיים.
2.3 סעד הקובע שהזכות לבחור מיקומו של השטח שיושב לתובעים, עברה לידי התובעים. הזכות עברה מכיוון שהנתבעת נמנעה מלקבוע את מיקום השטח שהחזקה בו תושב לתובעים.
2.4 מינוי באת כוח התובעים ככונסת נכסים או מינוי כונס אחר לביצוע פסק הדין והסמכתו לפעול בהתאם להוראות בית המשפט לשם ביצוע כל הפעולות הנדרשות על פי פסק הדין לרבות להעברת 34 מ"ר מחזקת הנתבעת לחזקתם של התובעים 2 ו-3.
2.5 קביעה לפיה הנתבעת ביזתה את פסק דינו של בית המשפט, ואכיפת ביצוע פסק הדין באופן שימנע מהנתבעת לסכל את עבודת כונס הנכסים או להקשות על ביצועה.
2.6 מתן היתר לפיצול סעדים באופן שהתובעים יוכלו להגיש תביעה על מלוא נזקיהם הכספיים לכשיתגבשו במלואם.