עו"ד זילבר: את יודעת מה את אומרת, מה ארז טוען?
העדה, גב' קהתי: הוא אומר שהוא צריך האדמה שלו מגיעה לו מאיתנו.
עו"ד זילבר: ומגיע לו?
העדה, גב' קהתי: תשמעי אני אמרתי לבני יש לך פה גינה ענקית, תעשה מה שאתה רוצה.
עו"ד זילבר: למי אמרת את זה?
העדה, גב' קהתי: לארז יש לי פה 6 ילדים, 2.5 חדרים או 3 קטנים זה לא של פעם אחת באתי עם,
עו"ד זילבר: אז למעשה את מסכימה שהוא יקבל את מה שבית המשפט פסק את ה-34 מטר שמגיעים לו, שהוא יקבל שיזיז את הגדר איפה שהוא רוצה ואת מסכימה לזה, מה שבית המשפט פסק 34 מטר?
כב` הש` ברקאי: בסדר.
העדה, גב' קהתי: תשמעי אני יכולה להגיד כן על העיניים שלי אבל יש לי עוד ילד קטן בחוץ אלעד, הוא נראה מה הוא יגיד לי.
עו"ד זילבר: אלעד אומר לך מה להגיד או שאת?
העדה, גב' קהתי: לא, הוא יגיד, אלעד מותק".
ומה אמר אותו אלעד שהנתבעת מבהירה שעל פיו יישק דבר? על כך בפסקה הבאה.
- אלעד קהתי "הצטרף" למחלוקת לאחר מתן פסק הדין בתיק אזרחי 49046-03-20. לענין זה אלעד קהתי נשאל והשיב כך (ערעור מיסים 53, ש' 14-16, ההדגשות לא במקור):
"עו"ד זילבר: או-קיי עוד שאלה כתבת בתצהיר שלך בוא נתחיל ככה, אתה לא היית נוכח בדיון שבו התקבלה ההסכמה נכון?
העד, מר אל' קהתי: נכון
ניכר היה מעדותו של אלעד קהתי, שהניסיון "להשיב" לתובעים שטח מנותק משטחם, נובע מהרצון לשמר בידי הנתבעת את הישגי גזלת הקרקע. אלעד קהתי פירט כיצד בקרקע שנגזלה, או בסמוך אליה, נבנתה יחידת דיור - ולא היסס לטעון שהשבת הקרקע שנגזלה תפגע בנתבעת וכלשונו - "זה ממש עושה בעיות". וכך נשאל והשיב אלעד קהתי (ערעור מיסים 49-50 לפרוטוקול):
"כב` הש` ברקאי: ואיך בחרתם דווקא את השטח ההוא ולא שטח קרוב לגדר?
העד, מר אל' קהתי: מכיוון שאחת מהיחידות שלנו נמצאות כביכול צמודה אליהם, אז את מה שהבנו מעו"ד שפנה ודיבר עם אימא שלי, שכביכול אם הם יכנסו כביכול ס"מ לבפנים זה פגיעה בגדול בנכס הפנימי, זאת אומרת אם הם ישימו גדר מול היחידה הפנימית יהיה לנו בעיה להשכיר, יהיה לנו בעיה לזה, זה ממש עושה בעיות, אז אימא אמרה ניתן לו בחלק המזרחי, הדרומי סליחה"
ובמילים פשוטות - ככל שהנתבעת תשיב לתובעים את הקרקע שגזלה, הדבר יפגע באחת מיחידות הדיור שהקימה ואשר אותה היא משכירה. וסיבה זו היא שהביאה את הנתבעת לנסות להשאיר את הגזלה בידיה ולהקצות לתובעים שטח קרקע מנותק.
- מכל האמור לעיל עולה שהנתבעת מודעת היטב לקרקע שנגזלה. הנתבעת במתק שפתיים מסתתרת מאחורי הבן המבוגר שמתגורר עימה, וטוענת בפועל שהיא עצמה מוכנה להשיב את הגזלה ואולם כלשונה - "אבל יש לי עוד ילד קטן בחוץ אלעד, הוא נראה מה הוא יגיד לי".
- סיכום עד כאן וכן התייחסות לקרקע שנגזלה
- מהאמור לעיל עולה שהתנהלות הנתבעת, המבקשת לשמר בידיה את פירות גזלת המקרקעין, היא התנהלות בחוסר תום לב; התנהלות שאינה ראויה; התנהלות שאינה תואמת את ההתנהלות לאחר פסק הדין ואשר אינה תואמת אפילו את גרסתה של הנתבעת עצמה וכן את גרסת שלושה מילדיה המבוגרים.
- עוד עולה, שיש לקיים את פסק הדין בתיק אזרחי 49046-03-20 באופן שבקרקע שנגזלה על ידי הנתבעת ובעלה המנוח, בשטח של 34 מ"ר, תושב לתובעים - כאשר היא גובלת בשטחם של התובעים.
- התנהלות הנתבעת מפרה את הוראות ההסכם ופסק הדין בתיק אזרחי 49046-03-20. לאור התנהלות הנתבעת עד כה, כאשר גילתה דעתה שתעשה הכל על מנת להימנע מהשבת הקרקע שנגזלה - אני קובע שעל מנת שניתן יהיה לראות קיום בתום לב של פסק הדין רק ככל שמתוך השטח של 34 מ"ר שיועבר לידי התובעים - יהיה קו גבול באורך של 3.4 מטרים לכל הפחות, אשר ישיק לחלקם של התובעים או מי מהם. ובמילים פשוטות - קו הגבול המשותף בין חלקם של התובעים או מי מהם לבין שטח המקרקעים שתעביר הנתבעת - יהיה, לכל הפחות, באורך של 3.4 מטרים.
- הערה לפני סיום באשר לטענת היעדר יריבות שהעלתה הנתבעת
- הנתבעת טענה בכתב ההגנה להיעדר יריבות, כלשונה. אותו היעדר יריבות הוא בשל העובדה שפסק הדין ניתן אל מול גב' גרסטל גולני ברוריה (אימו של התובע 1 ) וכן גב' ענת גולני (רעיית התובע 1) - ואלה לא הגישו תביעה כאן. עוד נטען, שהתובע 3 , אינו גובל בחלקה של הנתבעת ולכן אין בינו לבין הנתבעת כל יריבות.
- במלוא הכבוד, אין מקום לטענות אלה של הנתבעת. פסק הדין מתייחס לבחינת התנהלותה בקיום פסק הדין וההסכמה אליה הגיעה במסגרת תיק אזרחי 49046-03-20. די בכך שההליך כאן היה מתנהל אפילו מול התובע 1, שהיה חלק מההליך בתיק אזרחי 49046-03-20. ודוק - התביעה אינה עותרת לתשלום כספי פיצוי, או תמורה כלשהי שאמורה להתחלק בין התובעים - אלא ההליך מתייחס להתנהלות הלא ראויה שלח הנתבעת המבקשת לשמר בידיה המקרקעין שגזלו היא ובעלה המנוח.
- הקביעה באשר להעברת המקרקעין שנגזלו, היא פרי ההסכם ופסק הדין בתיק אזרחי 49046-03-20 - ולא נובע דווקא מפסק הדין כאן. כל אשר מתייחס פסק הדין כאן הוא לדרך מימוש פסק הדין, ובהתאם להנחיות החלוטות שהתקבלו מבית המשפט המחוזי.
- בשולי הדברים ייאמר שגם כך אין בסיס לטענת הנתבעת, שכן התובעים קיבלו את זכויותיה של גב' גרסטל גולני ברוריה, לרבות בדרך של רכישת חלקים מהמקרקעין (התובעים 2 ו-3).
חלק רביעי - הסעדים והצווים בהם יש לחייב את הנתבעת וכן תוצאת ההליך וסוף דבר
- התייחסות פרטנית לכל אחד מהסעדים הנדרשים
לאחר כל האמור לעיל, נותר להתייחס לסעדים השונים שנתבעו ולקבוע מה הסעדים והצווים בהם תחויב הנתבעת. לענין זה אתייחס להלן לשישה הסעדים, שפורטו גם בסעיף 2 לעיל.
- סעד ראשון משישה - פסק דין הצהרתי הקובע כי הנתבעת הפרה ומפרה את ההסכם שנכרת בין הצדדים ואשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 29.12.2020
מהאמור לעיל עולה שהנתבעת מתנהלת בחוסר תום לב, מפרה את ההסכם בו התחייבה ביום 29.12.2020 ואשר קיבל תוקף של פסק דין. על מנת להימנע מהפרה, על הנתבעת להעביר לידי התובעים או מי מהם, שטח של 34 מ"ר כאשר כפי שצוין בסעיף 12.3 לעיל - ניתן יהיה לראות קיום בתום לב של פסק הדין רק ככל שמתוך השטח של 34 מ"ר שיועבר לידי התובעים - יהיה קו גבול באורך של 3.4 מטרים לכל הפחות, אשר ישיק לחלקם של התובעים או מי מהם. ובמילים פשוטות - קו הגבול המשותף בין חלקם של התובעים או מי מהם לבין שטח המקרקעין שתעביר הנתבעת - יהיה, לכל הפחות, באורך של 3.4 מטרים. עוד יש לקבוע, לאור ההתמהמהות וההתנהלות של הנתבעת, שעליה לבצע את העברת המקרקעין - כך שההעברה בפועל והצבת הגדר במקום הנכון תהיה עד ליום 15/11/2025. לאחר מועד זה, תיחשב הנתבעת כמי שממשיכה להפר את פסק הדין.
- סעד שני משישה - פסק דין הצהרתי הקובע שהנתבעת מתנהלת בחוסר תום לב בקיום חיוביה החוזיים
הדרישה בסעד זה חופפת בפועל את האמור בסעד הראשון ובסעיף 14.1 לעיל כך שהדיון בו מתייתר.
- סעד שלישי משישה - סעד הקובע שהזכות לבחור מיקומו של השטח שיושב לתובעים, עברה לידי התובעים. הזכות עברה מכיוון שהנתבעת נמנעה מלקבוע את מיקום השטח שהחזקה בו תושב לתובעים
אין מקום לקבוע שבשל התנהלות הנתבעת, יקבלו התובעים את הזכות לקבוע את מיקום השטח שיועבר לרשותם. קביעה זו תשנה לחלוטין את פסק הדין בתיק אזרחי 49046-03-20 והיא חורגת מההוראות החלוטות שניתנו לי על ידי בית המשפט המחוזי. לאור האמור, הדרישה לסעד זה נדחית.
- סעד רביעי משישה - מינוי באת כוח התובעים ככונסת נכסים או מינוי כונס אחר לביצוע פסק הדין והסמכתו לפעול בהתאם להוראות בית המשפט לשם ביצוע כל הפעולות הנדרשות על פי פסק הדין לרבות להעברת 34 מ"ר מחזקת הנתבעת לחזקתם של התובעים 2 ו-3
מקומה של בקשה למינוי כונס נכסים למימוש פסק דין הוא במסגרת הליך בלשכת הוצאה לפועל. ודוק, הדרך למנות בעל מקצוע לצורך "עשיית מעשה" קבועה בסעיף 63 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967 שכותרתו היא "עשיית מעשה". לאור האמור - הדרישה לסעד זה נדחית.
- סעד חמישי משישה - קביעה לפיה הנתבעת ביזתה את פסק דינו של בית המשפט, ואכיפת ביצוע פסק הדין באופן שימנע מהנתבעת לסכל את עבודת כונס הנכסים או להקשות על ביצועה
- ההליך כאן לא נפתח בעיקרו כהליך בהתאם לפקודת בזיון בית משפט. לא הוגשה בקשה במסגרת תיק אזרחי 49046-03-20 - אלא התובעים בחרו להגיש תביעה נפרדת וחדשה. כבר בשל כך קיים קושי לקבוע סעדים מכח פקודת בזיון בית משפט.
- זאת ועוד - גם אם היתה מוגשת בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, ספק אם היתה מתקבלת. הליך לפי פקודת ביזיון בית משפט, הוא הליך שיורי אשר מלכתחילה מוגבל להליכים ממוקדים ואשר אינם מורכבים, ומכאן אינו תואם להליך הנרחב שנערך כאן - לרבות שמיעת עדויות הצדדים. לענין זה ר' למשל ערעור אזרחי 4089/21, שובל גרופמן נדל"ן בערעור מיסים נ' Faire Holdings Three Limited (מיום 27/7/2023, הנ' א' חיות, הש' ע' ברון, הש' ר' רונן) שם נקבע כי "הליכי בזיון נדרשים להיות צרים וממוקדים - במטרה לאכוף את אותו ציווי חד משמעי וברור - והם אינם מתאימים לאכיפת חיובים המצריכים פרשנות או בירורים עובדתיים מורכבים". עוד ר' רשות ערעור אזרחי 2389/22, (מיום 21/7/2022, הש' ע' גרוסקופף) וכן רשות ערעור אזרחי 734/22 א.ס.פ.י. חברה לקידום פרוייקטים באיכות הסביבה (ישראל) בערעור מיסים נ' גלובל גרין דרופ (אך דוד) בערעור מיסים (מיום 29/5/2022, הש' ע' גרוסקופף) ואשר בו נקבע כי - "הלכה היא שהליכים מכוח הפקודה נדרשים להיות קצרים וממוקדים, ועל פי קו זה היא אינה מתאימה לאכיפת חיובים אשר מצריכים פרשנות או אשר דורשים בירורים עובדתיים מורכבים".
- לאור האמור לעיל, הדרישה לסעד זה נדחית.
- סעד שישי משישה - מתן היתר לפיצול סעדים באופן שהתובעים יוכלו להגיש תביעה על מלוא נזקיהם הכספיים לכשיתגבשו במלואם
הבקשה לפיצול סעדים אינה מצביעה על סעד כזה או אחר אותו לא כללו התובעים בתביעתם, אלא מתייחסת לסעדים עתידיים בגין נזקים שטרם התגבשו. כאן ייאמר שבאשר לסעדים המתייחסים לנזקים שטרם התגבשו - ממילא לא יכלו התובעים להגיש תביעתם כאן. אשר על כן, ממילא אינם זקוקים למתן היתר לפיצול סעדים. אשר על כן, הדרישה למתן היתר לפיצול סעדים נדחית.
- סוף דבר
- בהתאמה לסעיף 14.1 לעיל, אני קובע כדלקמן:
- התביעה מתקבלת באופן שאני קובע שהנתבעת מתנהלת בחוסר תום לב, מפרה את ההסכם בו התחייבה ביום 29.12.2020 ואשר קיבל תוקף של פסק דין.
- על מנת להימנע מהפרה, על הנתבעת להעביר לידי התובעים או מי מהם, שטח של 34 מ"ר כאשר ניתן יהיה לראות קיום בתום לב של פסק הדין רק ככל שמתוך השטח של 34 מ"ר שיועבר לידי התובעים - יהיה קו גבול באורך של 3.4 מטרים לכל הפחות, אשר ישיק לחלקם של התובעים או מי מהם. ובמילים פשוטות - קו הגבול המשותף בין חלקם של התובעים או מי מהם לבין שטח המקרקעין שתעביר הנתבעת - יהיה, לכל הפחות, באורך של 3.4 מטרים.
- לאור ההתמהמהות וההתנהלות של הנתבעת, שעליה לבצע את העברת המקרקעין - אני קובע שההעברה בפועל והצבת הגדר במקום הנכון תהיה עד ולא יאוחר מיום 15/11/2025. לאחר מועד זה, תיחשב הנתבעת כמי שממשיכה להפר את פסק הדין.
- באשר לקביעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד
- ברגיל הייתי מעמיד את הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד על הסך של 20,000 ₪. בעניינינו ובהתאם להנחיית בית המשפט המחוזי, יש להתייחס גם להליך הערעור שהתקבל, ללא שנקבעו בהוצאות. לענין זה הורה בית המשפט המחוזי כך - "במסגרת פסק דינו ובבואו להתייחס לשאלת ההוצאות, ייתן דעתו בית משפט קמא גם להליך הערעור ולקבלתו". כלומר, יש לקבוע חיוב אשר יתייחס גם לקיומו של ההליך בבית המשפט המחוזי, הגשת הערעור על ידי התובעים וקבלתו.
- אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
ניתנה היום, בכ"ו סיוון תשפ"ה, ב22 יוני 2025