אני רוצה להבהיר בזאת שאחותי אירית אינטרטור ואני אמנם היינו אפוטרופוסים של אבא, בלבד, בגלל מחלת האלצהיימר ממנה סבל ובתור שכאלו נאלצנו לייצג את עמדתנו בבית המשפט בתביעה של משפחת גולני כנגד אבא ואמא. הגענו לפשרה שנחתמה כפסק דין וביציאה מבית המשפט שמחנו מאוד שהנה נמצא פתרון הגון וברור שהיינו נכונים לבצעו מיד ובתום לב. להבנתנו היה צריך להחזיר את השטח צמוד לחלקה של ארז ואף סיכמנו יחד עם התובע להיפגש בשטח. הכל נעשה ברוח טובה.
באותם ימים אבא אושפז פעמיים בבית החולים וכעבור זמן קצר נפטר (פסק הדין ניתן בתאריך 29.12.2020 ואבא ע"ה נפטר בתאריך 17.1.2021) כשיצאנו מימי האבל חשבנו להמשיך בתהליך למרות, שלמעשה פקעו סמכויותינו המשפטיות כאפוטרופוסים וסמכויותינו המשפחתיות עקב מחלוקת משפחתית ולא היתה הסכמה היכן נכון לתת את השטח. למרות זאת המשכנו במאמצינו לשכנע ולמצוא את השטח הנכון שיהיה מוסכם על כולם. גייסנו שופט בדימוס שהגיע לשטח והסביר מה נכון לעשות כדי לבצע את פסק הדין בתום לב. אחותי הבכורה, פסיכולוגית קלינית במקצועה, ניסתה לקחת את המושכות לידיה, הגיעה במיוחד מארה"ב, פנתה למודד שהכין מס' הצעות לביצוע פסק הדין בצמוד לשטח של ארז אך חזרה בבושת פנים. לסיכום אנו מעוניינים בביצוע פסק הדין בהקדם ככתבו, כלשונו וכרוחו"
צא וראה, קיומו של פסק הדין וקיומו של ההסכם, כלל תכניות להשבת השטח שנגזל כך שיהיה צמוד לשטחם של התובעים; עוד ניתן לראות שקיומו של פסק הדין וקיומו של ההסכם כלל פניה למודד "שהכין מספר הצעות לביצוע פסק הדין בצמוד לשטח של ארז" עוד ניתן לראות שסיכמו עם התובע 1 "להיפגש בשטח".
- והינה, למרות התנהלות הנתבעת, באמצעות שלושה מילדיה, לאחר פסק הדין - הרי כעת היא מבקשת להותיר בידיה בפועל את המקרקעין שגזלה ולהעביר לידי התובעים שטח מנותק ולא רציף לשטחם.
- נימוק שלישי משלושה לקבלת התביעה - עדותה של הנתבעת מלמדת שהיא מודעת לכך שהתנהלותה חסרת תום לב
- הנתבעת, בסוף העשור התשיעי לחייה, התייצבה באולם כשהיא על כיסא גלגלים. הזהרתי את עצמי תוך שאני נותן דעתי לגילה של הנתבעת ואף ניתן לראות התייחסות לכך בפרוטוקול דיון ההוכחות. ואולם, עדיין, לגופו של עניין, עדותה של הנתבעת מלמדת שהיה ברור שאותם 34 מ' שיצורפו לשטחם של התובעים צריך להיות סמוך וגובל לאותו שטח, שאם לא כן, כיצד יצורף השטח של 34 מ' לשטחם של התובעים? ועוד היה ברור מעדותה של הנתבעת שהיא חוששת לומר דבר מה שלא יתאם לדבריו של בנה, אלעד קהתי, הבן המבוגר שמתגורר יחד עימה. אותו בן שדעתו שונה מדעת הצאצאים האחרים שאף חלקם נכח באולם במסגרת תיק אזרחי בתיק אזרחי 49046-03-20 ואשר גם הוציאו את המכתב הנזכר בסעיף 10 לעיל.
- בעדותה מודה הנתבעת שלא נכחה בדיון בו הגיעו הצדדים לפשרה (פ', ע' 43) ומי שקיבל את ההחלטות היו ילדיה אבשלום קהתי ואירית אינטרטור שבזמנים הרלוונטיים היו האפוטרופוסים לרכוש של הנתבעת ובעלה שמעון קהתי ז"ל על פי צו מיום 23.12.2018 (ראו בס' 8 לכתב ההגנה בתיק אזרחי 49046-03-20, ע' 47 לתצהיר התובעים).
ועוד הודתה הנתבעת, בפועל, בגזלת הקרקע, ושוב יודגש שזה הביטוי הנכון להתנהלות הנתבעת ובעלה במשך השנים ובמידה מסוימת להתנהלות גם כעת. הנתבעת הודתה בפועל בגזלה כאשר הגדירה את התביעה ככזו שבה התובע 1 "צריך האדמה שלו מגיע לו מאיתנו". וכך נשאלה והשיבה הנתבעת (ערעור מיסים 40-41 לפר, ההדגשות לא במקור):