להרחבה ר' גם רשות ערעור אזרחי 7879/21 משפחת שאייב 2003 בערעור מיסים נ' חנן לוי אירועים בערעור מיסים (15.3.2022, הש' ד' מינץ); ערעור אזרחי 647/20 טאמז אלישקוב נ' א.ר.א.ב בונוס בערעור מיסים (2.9.2021, הש' נ' סולברג, השופטת ד' ברק ארז, הש' י' אלרון); ערעור אזרחי 10148/05 חברת תדי ירושלים בערעור מיסים נ' ברכה כץ-שיבאן (15.3.2010, השופטות מ' נאור, ע' ארבל וא' חיות); ערעור אזרחי 9678/05 חב' בתימו בערעור מיסים נ' ARRABON -HK- limited (3.8.2008, הש' א' גרוניס, השופטת א' חיות, והש' ע' פוגלמן); רשות ערעור אזרחי 3960/05 עו"ד נפתלי נשר נ' שיבלי ראיף בן פאיז (26.12.2005, השופטת ע' ארבל);
- נכון הוא שפסק הדין לא כלל הוראה לפיה השטח שיועבר יהיה שטח הגובל במחצית המגרש השני. ואולם - כל ניסיון למסור שטח מרוחק, שאינו גובל בשטח המחצית השניה - הוא ניסיון ראוי לגינוי ובוודאי חסר תום לב. הנתבעת מבקשת לרוקן את פסק הדין ומתוכן, הנתבעת אף מיתממת ומנסה לרוקן את הסכמתה שלה מתוכן. וכל הנתבעת מבקשת למסור שטח באופן שבפועל מעקר את הסכם הפשרה ואת פסק הדין מתוכנו.
ודוק, מה טעם ימצאו התובעים בשטח של 34 מ"ר אשר אינו נגיש להם ישירות? מה טעם היה בהסכמת הנתבעת למסור שטח של 34 מ"ר, כאשר התכוונה ואולי אף זממה, כך ממש, למסור שטח מרוחק המרוקן מתוכן את הסכמתה?
- כאשר פרשנות הסכם מביאה לתוצאה מופרכת, סימן הוא לך שהפרשנות שגויה
אין זו הפעם הראשונה, בפסיקת בתי המשפט, שצד להסכם נוהג בחוסר תום לב ומנסה להעניק להתחייבויותיו פרשנות מופרכת. בתי המשפט התמודדו כבר עם צדדים להסכם דוגמת הנתבעת ומשפחתה המנסה לשנות ההסכם (או לפחות חלק ממשפחתה) וקבעו במפורש שכאשר פרשנות הסכם מביאה את הוראותיו לידי תוצאה מופרכת, הרי בוודאי שאין לקבל את הפרשנות המופרכת. לענין זה ר' רשות ערעור אזרחי 7762/20, פלוני נ' מנורה חברה לביטוח בערעור מיסים (מיום 11.4.2021, הש' י' עמית, הש' ד' מינץ, השופטת י' וילנר-בסעיף 21 לפסק הדין של כב' הש' י' וילנר); עוד ר' ערעור אזרחי 6847/13, אדגר השקעות ופיתוח בערעור מיסים נ' עיריית פתח תקווה (מיום 29.7.15, השופטת א' חיות) או ערעור אזרחי 6421/07, מיכאל נגל נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה גני אפק (מיום 4.9.15, הש' ח' מלצר).
על כך שיש לבחור פרשנות היוצקת תוכן להסכם, ולא פרשנות המרוקנת את ההסכם מתוכנו, ניתן להפנות אל ערעור אזרחי 7347/21 פולימרס אינוביישן בערעור מיסים נ' קבוצת פולימרס בערעור מיסים (10.10.2024, הש' נ' סולברג, ח' כבוב והשופטת ר' רונן) שם נקבע כך (ההדגשות לא במקור): "כידוע, סעיף 25(א) ...קובע כי אומד דעתם של צדדים לחוזה יילמד מתוך לשון החוזה ומנסיבות העניין בכללותן ... זוהי, אם כן, הדרך לתור אחר תכליתו הסובייקטיבית של החוזה, אותה מצווה בית המשפט ... בתוך כך, לא אחת נפסק כי כאשר חוזה ניתן לפירושים שונים, על בית המשפט לבחור מבניהם את האפשרות שתגשים באופן מיטבי את תכליתו הסובייקטיבית... אולם, כאשר אין ניתן להתחקות אחר תכליתו הסובייקטיבית של החוזה, יש לפנות לתכליתו האובייקטיבית... בתוך כך, על בית המשפט להידרש לעקרון תום הלב, לשיקולי הגינות והיגיון ולשכל הישר..."
- סוף דבר באשר לנימוק הראשון לקבלת התביעה
- בפועל, לא הועברו 34 מ' אל שטחם של התובעים. התנהלות הנתבעת מבקשת גם להתחמק בעתיד מהשבת שטח של 34 מ"ר וזאת כאשר היא מבקשת "להעביר" כביכול לרשות התובעים 34 מ"ר "תלושים" שאינם צמודים לשטחם של התובעים ואשר בפועל לא ניתן לעשות בהן שימוש מלא וראוי כדין.
- התנהלות הנתבעת אף מנוגדת לתכליתו של סעיף 14 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 הקובע כי "בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהן כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר". בפועל, מבקשת הנתבעת לנצל את גזל המקרקעין שביצעו היא ובן זוגה בעבר וכעת, כשהיא מחזיקה בגזלה, להכתיב לתובעים "פתרון" המנוגד למהותו של פסק הדין שאימץ הסכם בו התחייבה.
- התנהלות הנתבעת המבקשת "להשיב" כנגד גזלת המקרקעין, שטח שאינו רציף ואינו מקושר לשטחם של התובעים היא התנהלות מקוממת שאין להתירה.
הערת מעבר - נראה שגם חלק מילדיה של הנתבעת ואולי אף הנתבעת עצמה, מודעים לכוחנות וחוסר תום הלב בניסיון לצקת פרשנות מופרכת לפסק הדין. כך למדים מהעדויות שנשמעו במסגרת ההליך, כפי שיורחב להלן.
- נימוק שני משלושה לקבלת התביעה - התנהלות הצדדים לאחר פסק הדין
- התנהלות הצדדים לאחר פסק הדין, היא עדות חיה לאופן בה ראו את ההתחייבות להשיב את גזל המקרקעין בשטח של 34 מ"ר. לענין זה אפנה לכך שביום 6.12.2021, כשנה לאחר שניתן פסק הדין, הוציאו שלושה מילדיהם של הנתבעת ושמעון קהתי ז"ל מכתב לב"כ התובעים.
- השלושה שהוציאו המכתב הם אבשלום קהתי, אירית אינטרטור ונעמי קהתי, שכאמור שניים מהם שימשו כאפוטרופוסים לרכוש הנתבעת ובעלה ז"ל והם אלה שאף נכחו בבית המשפט והביאו להסכם הפשרה. עדים אלה הוסתרו על ידי הנתבעת, ואולם עצם קיומו של המכתב היה ידוע היטב ולענין זה ציין אלעד קהתי כי שוחח עם אחיו בנושא (פ', ע' 48, ש' 4 -5). ידיעה על שליחת המכתב עולה גם מחקירתו של אברהם קהתי (פ', ע' 58, ש' 24 -26)
- במכתב ציינו אותם שלושה ילדים כך (ההדגשות לא במקור): "להבנתנו היה צריך להחזיר את השטח צמוד לחלקה של ארז...". אותו "ארז" הוא ארז גולני, התובע 1 כאן. והינה לפנינו ראיה לכך שהשטח שעל הנתבעת להשיב הוא שטח הצמוד למחצית המגרש של התובעים.
למען הנוחות, יובאו מילות המכתב, כאשר ההדגשות אינן במקור: