מאוחר יותר באותו היום כתב הנציג: "את לא צריכה להשקיע סכום נוסף. אנחנו יכולים לסחור במה שיש לך [בחשבון]. אבל, השקעה נוספת תעזור. אם תשקיעי עוד, זה יזרז את התהליך ותוכלי לקבל את כספך כבר בתום יום אחד" (נספח 17). התובעת שבה והתחננה שיאפשרו לה "רק את החריג הזה" ולמחרת בישר לה ג'יובאני: "טוני עובד על זה שיאשרו לך משיכה מידית של 10,000, בסדר? רק תצטרכי לחתום על הסכם כלשהו כי זה חריג". התובעת התעקשה לקבל את כל כספה והסבירה כי היא בחובות של 40 אלף אירו. הפעם היה הנציג תקיף: "זכית לראות את כספך בחזרה תודות לכספי-הבונוס, שהעמידה לך החברה. בלי הבונוסים, היית בחובה של 40 אלף!! כדי למשוך סכום כלשהו מחשבונך את צריכה לעמוד בתנאים, וכדי לעשות כן תצטרכי להמשיך ולסחור. אז או שתקחי 10,000 ותסגרי את החשבון [בחתימה על הסכם כאמור] או שתמשיכי לסחור עם טוני עד שתעמדי בתנאים" (נספח 18).
- התובעת, כפי שכבר ציינתי, בחרה לסגור את החשבון. על גביו של נייר מכתבים רשמי, שבכותרתו שם-המותג "RTC" באותיות חגיגיות ולצדן סמלו ההדור של אריה מכונף, סיכמה החברה את תמצית-הפעילות בחשבונה של התובעת, בדולרים:
"הפקדות: 57,889
משיכות: 16,500
בונוסים: 99,400"
לא פחות מ-17 פעמים הפקידה התובעת כספים אצל הנתבעת, בזמן הקצר שמאמצע אפריל 2017 ועד לסוף יוני באותה שנה. "במועד-הסגירה", נכתב חרף אותם "בונוסים", "היה המאזן בחשבון: 0.00 דולרים" (נספח 19). התובעת הוחתמה על הסכם של "יישוב-טענות", שבו היא ויתרה על כל תביעה שהייתה או שתהיה לה כלפי RTC, תמורת סך של 13 אלף דולרים וכנגד סגירה של חשבונה, ותוך התחייבות לשמור בסוד את טענותיה ואת ההסדר עצמו (נספח 20).
מיהותה של נתבעת 1 ושאלת-היריבות
- ההגנה ביקשה לטעון, על אף שנתבעת 1 לא התגוננה, לא הגישה ראיות וממילא לא יכלה לעמוד מאחורי טענה כזו, כי התובעת אינה בת-ריבהּ. שכן, המותג RTC הופעל בידיה של חברה זרה, Icon Markets שְׁמה, והיא שהעמידה אל פלטפורמת-המסחר ואת הנציגים. נתבעת 1, לכל היותר, סיפקה "שירותים" לאותה חברה זרה וממילא לא פעלה מול התובעת. נתבעים 2 ו-5, בעדויותיהם, העלו טענה זו ו"הפנו" את התובעת להניח את עצומותיה לפתחו של אחד, מר סלומון "סולי" קרוק, שכבעליה של Icon נמנה לכאורה עם לקוחותיה של הנתבעת.
אלא, שהנתבעים לא הביאו לעדות אדם זה ולא הוכיחו בדרך אחרת את טענתם. הם גם לא הגישו הודעה לצדדים שלישיים נגד החברה ההיא או נגד בעליה. נתבע 5, מר הירש, הודה בחקירתו הנגדית כי הוא לא פנה ל- Icon Marketsבעקבות הגשתה של תביעה זו, לא כל שכן ביקש ממנה לממן את הוצאות-הגנתו. זאת, על אף שבהסכם-ההתקשרות מול חברה זרה זו, שהוצג לבית-המשפט, נכתב שחור על גבי לבן כי בכל תביעה, שתוגש נגד נתבעת 1 בענינים הקשורים ב-Icon, תישא זו האחרונה במימון-ההגנה. "לי אין שום קשר", ניסה הנתבע להסביר כאילו תשובה זו מניחה את הדעת, "עם סולי קרוק ב-5 [ה]שנים האחרונות לפחות... אני לא בדקתי" (פרוטוקול, בעמ' 19, ש' 19-18; עמ' 20, ש' 1).
- מן העֶבר האחר הציגה התובעת דוח של חברת-חקירות, שלא עלה בידיהם של הנתבעים לסתור, אף לא בחקירתה הנגדית של הנציגה מטעמה של חברה זו, גב' כרמית סטרול. בדוח פורט כי חברת-החקירות יצרה קשר עם אדם בשם דוד פולונסקי, שפרסם את עצמו ברשת החברתית מי, שעבד כמנהל אומנותי (Art Director) עבור נתבעת 1 ועיצב עבורה את המותג המקוון: RTC. בשיחת-טלפון, שהתקיימה עמו ושאת מהימנות-תמלולה תמכה התובעת בחוות-דעתה של המתמללת, גב' אורלי גביזון, התחזתה נציגתה של חברת-החקירות למי, שמבקשת לגייס את מר פולונסקי לעבודה במיזם כלשהו. הוא נשאל: "מתי עבדת באינבנטיבה [נתבעת 1]? והשיב: "לפני חמש שנים" (תמליל, עמ' 3, ש' 13-12). עוד אישר עובד לשעבר זה בנתבעת 1 כי הוא עבד כעובד שכיר בנתבעת ועיצב עבורה את המותג: RTC (בלשונו: RTC", כן, כן, Royal Trade משהו... RTC זה עוד איזשהו ברנד [מותג] [של אינבנטיבה]. אני עשיתי דף עיצוב לזה" (שם, בעמ' 4, ש' 10; עמ' 5, ש' 11-7; עמ' 6, ש' 20-18). הנתבעים, ובמיוחד נתבע 2 כשהוזכר שמו, התקשו להתמודד עם אמירתו הנוספת של מר פולונסקי באותה שיחה: "סמואל פלקון [נתבע 2, בעליה של נתבעת 1 והמנהל הרשום בה], הוא היה מנהל שלי" (שם, שם, בש' 21).
כשנשאל על כך בחקירתו, הוסיף נתבע 5 והודה כי גב' אסייס - שכזכור העידה כי, כעובדת של נתבעת 1 היא שימשה נציגת-מכירות בפלטפורמת-מסחר - עבדה בנתבעת זו (פרוטוקול, בעמ' 20, ש' 4-2). "אני לא הכרתי אותה כל כך טוב", ניסה הנתבע לאחר מכן, "אני לא זוכר" (שם, שם, בש' 14-8); אך הדבר לא מחה את תשובתו המקורית. העד הוסיף והודה כי עובדת נוספת בנתבעת, גב' אורטל אדרי, סיפקה שירותי-מכירות בזירת-מסחר וזאת עד שסיימה, בנובמבר 2016, את עבודתה בנתבעת.
- מן האמור לא יכולה לעלות, אלא, תובנה אחת: נתבעת 1 שלחה את ידה בהפעלתה של פלטפורמת-מסחר, כולל בשלהי-2016 ובראשיתה של שנת 2017. דבר זה עמד בניגוד חזיתי לאמירתו, בתצהיר, של העד כי כבר באמצע 2016 חדלה נתבעת 1 להיות מעורבת לחלוטין במכירות שכאלו. הוא נשאל גם על כך בחקירה הנגדית. תשובותיו התקשו להניח את דעתי:
| "בא-כוח התובעת: | בתצהיר שלך סיפרת שהפסקתם לתת שירותי מכירות לזירת-סוחר כבר בחודש יוני 2016 [אבל] אנחנו רואים ששתיהן [גב' אסייס וגב' אדרי] עבדו [בנתבעת 1] הרבה לאחר מכן? |
| נתבע 5: | אנחנו הפסקנו לתת שירותי מכירות ל-Icon Markets [בלבד]. לאחר מכן עדיין היו שירותים שניתנו [בידי העובדות הללו לפטפורמות אחרות, שאינן RTC, כלומר אינן קשורות לתובעת]. |
| בא-כוח התובעת: | [ב]סעיף 24 לתצהיר שלך רשום: 'אדגיש כי אינבנטיבה [נתבעת 1] חדלה מליתן שירותי מכירות לזירות מסחר כבר בחודש יוני 2016'. אז איך זה מתיישב עם מה שבדיוק עכשיו סיפרת לנו? |
| נתבע 5: | זירת המסחר ל-Icon Markets. |
| בא-כוח התובעת: | רשום: 'זירות מסחר [באופן כוללני] כבר בחודש יוני 2016'. |
| נתבע 5: | אז יכול להיות שיש פה טעות סופר. |
| בא-כוח התובעת: | טעות סופר גם בתצהיר שלך וגם בתצהיר של [נתבע 2]? |
| נתבע 5: | לא מכיר את התצהיר של[ו]" (פרוטוקול, מעמ' 20, ש' 26). |