ת: לא פניתי אליו."
(עמ' 80, ש' 5-1 לפרוטוקול)
אין ספק כי מכתב זה, שנפתח במשפט "בשם מרשנו, מר יאיר סגל", נשלח על דעתו ולבקשתו של סגל, שהרי מדוע שעו"ד לירן אוחנה יתיימר לייצג את סגל שלא על דעתו? ואם אכן המכתב נכתב שלא על דעתו של סגל, מדוע לא פנה סגל לעו"ד אוחנה ומחה על התנהלות זו? מכתב זה מהווה הודאת בעל דין מצידו של סגל (באמצעות בא כוחו) בדבר קיומו של חוב בסך של 5 מיליון ₪ אותו עליו לפרוע, ואין בו כל טענה בדבר כפייה או איומים. מכאן שאכן מדובר בחוב קיים ובוודאי שלא בחוב "מומצא" או "פיקטיבי".
- מן המקובץ עולה שסגל אכן קיבל לידיו, בדרכים שונות ומשונות, סכומי כסף ניכרים מאת ברוך, באופן המזכה את ברוך בהשבה של מיליוני ₪ (בין כהחזר הלוואה ובין כחלקו ברווחים). ממילא נשוב ונזכיר כי הדיון דנן עוסק בשאלת עצם קיומו של חוב כספי משמעותי ולא בשאלת היקפו המדויק. בגין אותם כספים להם היה ברוך זכאי, ולצורך הסדרת התחייבויותיו כלפי ברוך, חתם אפוא סגל על הסכם ההלוואה, הסכם הייעוץ והתוספות להסכם ההלוואה, מכוחם הוגשה הבקשה שבפניי.
- טענותיה המרכזיות של הרברט בסוגייה זו הן שהסכם ההלוואה והסכם הייעוץ, כמו גם התוספות להסכם ההלוואה ואיגרת החוב אשר נחתמו בעקבותם, הם מסמכים מזויפים ומפוברקים אשר נחתמו על ידי סגל בכפייה אך ורק מחמת איומיו הפסולים של ברוך. טענות אלה דינן להידחות משום שאין בהן ממש.
- אכן, ישנה בעייתיות רבה בחתימה על הסכם שצויין בו בכוונה תחילה תאריך שגוי (הסכם ההלוואה), כמו גם בחתימה על הסכם הייעוץ למתן שירותי ייעוץ שלא נועד באמת ובתמים להקנות בפועל את אותם שירותים, כמפורט בהרחבה בפתח הדיון. יחד עם זאת, אין בכך כדי לקבוע שההסכמים נערכו בחלל הריק ושהם אינם משקפים חוב אמיתי. סגל, שהיה שותף מלא להתנהלות הפסולה, העיד כי הוא מחשיב את עצמו כאיש עסקים מנוסה (עמ' 94, ש' 9-8 לפרוטוקול). כמו כן, תכתובת בין בא כוחו של ברוך דאז לבין סגל מהימים 01.11-31.10 לשנת 2022 (נספח 13 לתגובה לתשובה), מגלה כי סגל נהג להעיר הערות ביחס להסכמים ולבצע בהם התאמות לצרכיו. העיד על כך סגל עצמו:
"ש: לא. וכשאתה אומר „אני אתאים את ההסכם“, מי עושה את העבודה הזאת?
ת: אני, מול קובי מיכאל. שלחתי לו את ההערות שלי והוא... התאים אותן.
ש: זאת אומרת אתה בעצמך עושה את העבודה, שאני יכול לקרוא לה להתאים הסכם, היא עבודה שיש לה... נקרא לזה... יש לה אופי משפטי, נכון?