בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 13816-10-21
לפני :
כב' הנשיאה הדס יהלום
נציג ציבור עובדים מר יעקב גילת
נציג ציבור מעסיקים מר יעקב חמצני
התובע
-איתמר סביר
ע"י ב"כ עו"ד אריאל שמר
נגד
הנתבעים – אם.אייץ.אר 1 ניהול השקעות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רז מנגל
פסק דין
1. התובע הועסק על ידי הנתבעת כאיש מכירות לגיוס הון להשקעות נדל"ן באירופה, עד להתפטרותו. התובע הגיש תביעה לתשלום זכויות שונות המגיעות לו בגין תקופת העבודה וסיומה.
2. בפנינו העידו התובע ומנהל הנתבעת מר יגיל מנוביץ.
בתום שמיעת העדויות הוגשו סיכומים בכתב.
3. אלה העובדות העולות מחומר הראיות:
א. הנתבעת הינה חברה בע"מ העוסקת בשיווק השקעות בתחומים שונים.
ב. התובע הועסק על ידי הנתבעת כאיש מכירות (גיוס הון להשקעות נדל"ן באירופה) מיום 10/8/14 ועד להתפטרותו בהודעה מיום 26/7/21.
ג. שכרו של התובע היה מורכב משכר בסיס ומרכיב נוסף שכונה בתלושים "בונוס" או "פרמיה".
ד. ביום 26/4/20, בעקבות משבר הקורונה, נחתם בין הצדדים מסמך "תוספת להסכם התקשרות אישי" ובו הסכמה של התובע להפחתה בשכר הבסיס ובמרכיב הבונוס.
ה. ביום 12/7/21 שלח ב"כ התובע לנתבעת מכתב התראה לפני התפטרות מחמת הרעת תנאים.
ו. ביום 26/7/21 הודיע על התפטרות תוך התחייבות למתן הודעה מוקדמת בת 60 יום.
4. נדון להלן בסוגיות שבמחלוקת.
5. השכר הקובע – הפרשי פנסיה
בהתאם להסכם העבודה מיום 10/8/14, שכרו של התובע היה מורכב משכר בסיס בסך 8,000 ₪ ומ"בונוס". כך נקבע בהסכם:
5.1 תמורת עבודתו תשלם החברה לעובד משכורת חודשית בסך של 8,000 ₪ ברוטו.
עבור כל מנת השקעה בסך 250,000 ₪ שהושגה על ידי תעובד ממשקיע שחיה בטיפולו הישיר או שהגיע דרך משקיע שבטיפולו הישיר, והועברה במזומן לחשבון הבנק של החברה/הנאמנות של השותפות יהיה זכאי העובד לבונוס ע״ס 4,000 ₪. -
עבור מנות השקעה בסכום אחר מ-250,000 ₪, הבונוס לעובד יתקבל באופן יחסי למנת ההשקעה של המשקיע. (לדוגמא - היה ומשקיע העביר 125,000 ₪ העובד יקבל בונוס של 2,000 ₪. וכך הלאה).
...
5.3 המשכורת כוללת את כל רכיבי השכר והתוספות השונות, לרבות נסיעות כרכיב עצמאי, והעובד לא יהיה זכאי לכל תשלום נוסף אלא אם כן נאמר הדבר במפורש בהסכם זה.
5.4 מוצהר ומוסכם, כי המשכורת כהגדרתה בהסכם זה, מחווה את התמורה היחידה והבלעדית לה זכאי העובד מאת החברה תמורת עבודתו אצלו, למעט ההטבות ותשלומים אחרים המפורטים בהסכם זה.
5.5 מתוך המשכורת והבונוס/ההטבות ותשלומים אחרים המפורטים בהסכם זה תנכה החברה במקור תשלומי מסים ו/או תשלומי חובה אחרים, לרבות מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ו/או כל מס ו/או כל אגרה ו/או שיחולו על העובד מכוח הוראות הסכם זה ו/או מכוח הוראות כל דין...."
6. מהראיות עלה כי הנתבעת הפרישה לפנסיה ולקרן השתלמות, משכר הבסיס בלבד.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי רכיב הבונוס הינו בגדר תוספת המותנית בתנאי ולכן אינה מהווה שכר עבודה.
הנתבעת חזרה בה מטענה זו במסגרת הסיכומים, שכן עלה בבירור שמדובר בשכר עבודה לכל דבר ועניין. מדובר בבונוס המשולם "מהשקל הראשון" וברכיב שכר שנכלל בהסכם העבודה תחת הכותרת "התמורה". עוד עולה שמדובר בסכום משמעותי ששולם מידי חודש העולה במאות אחוזים על שכר הבסיס ששולם לתובע.
7. משעסקינן בשכר עבודה לכל דבר ועניין, היה על הנתבעת להפריש בגינו לקרן פנסיה, עד לגובה השכר הקבוע בצו ההרחבה הכללי בנושא פנסיית חובה – השכר הממוצע במשק.
8. התובע צירף לסיכומים טבלה המפרטת את השכר הממוצע במשק בכל אחד מחודשי העבודה.
הנתבעת טענה שמדובר בתחשיב לא נכון אולם לא הציגה תחשיב נגדי.
לאור זאת, מתקבל התחשיב מטעם התובע.
9. הנתבעת תשלם לתובע הפרש בגין הסכומים שהיה עליה להעביר לקרן פנסיה/קופ"ג, בסך 52,190 ₪.
10. נסיבות סיום יחסי עובד ומעסיק – זכאות לפיצויי פיטורים
התובע התפטר. לטענתו, התפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה באופן המזכה אותו בפיצויי פיטורים.
התובע שלח באמצעות בא כוחו, מכתב התראה לנתבעת, מיום 12/7/21.
במכתב פירט כי בעקבות משבר הקורונה הסכים להפחתה בשכר הבסיס שלו ולהפחתה בחישוב הבונוס, אולם כשהמגיפה נעלמה, סרבה הנתבעת להשיב את המצב לקדמותו. עוד טען כי הנתבעת הפסיקה להעביר אליו לידיים, שהם הבסיס לעבודתו, וכי ביום 4/5/21 ביטלה החברה את תוכנית התמריצים שהונהגה בחברה. התובע טען כי שכרו פחת באופן משמעותי וכי מדובר בהרעה משמעותית בתנאי העבודה.
התובע דרש במסגרת המכתב:
16. אשר על כן נדרשת החברה לעשות כדלקמן:
16.1 להשיב את תנאי העסקתו של מרשי כפי שהיה טרם הפחתת השכר מיום 26/4/20 וטרם ביטול תוכנית התמריצים כפי שאירעה ביום 4/5/21.
16.2 לחדש את העברת הלידים לידי מרשי באופן מידי.
16.3 לבצע השלמת הפקדות סוציאליות רטרואקטיבית ביחס לשכרו המלא של מרשי, היינו, גם עבור הרכיב המשתנה, המהווה חלק משכרו של מרשי לכל דבר ועניין.
וכן הבהיר כי ככל שלא יענו דרישותיו, יאלץ להודיע על התפטרות בדין מפוטר.
11. ביום 26/7/21 שלח התובע באמצעות בא כוחו מכתב התפטרות בו הודיע כי יתן הודעה מוקדמת בת 60 יום כנדרש בהסכם העבודה.
12. במהלך תקופה זו שהה התובע בימי מחלה.
הנתבעת טענה כנגד אישורי המחלה שצירף התובע ואף הזמינה חוקר פרטי שערך דו"ח ולפיו התובע נצפה כשהוא מתהלך ברחוב, מרים את בנו ועוד.
התובע טען מנגד שאישורי המחלה ניתנו על רקע מצב נפשי קשה שבו היה מצוי עקב התנהלות מנהלי הנתבעת כלפיו. לטענת התובע, הרופא המליץ לו שלא להשאר בבית וכך אכן עשה. התובע אישר בעדותו - "לא שברתי רגל".
13. נציין כבר עתה כי לא מצאנו לנכון להידרש לסוגיה זו של תקינות אישורי המחלה. ראשית, אין מניעה שאדם יחלה ויקבל אישור מחלה בגין מחלה שמאפשרת לו לצאת מביתו. שנית, לא מתקיימות במקרה זה נסיבות חריגות המצדיקות בחינה של אישורי המחלה שניתנו על ידי רופא קופת חולים. ראו לעניין זה דברי מותב בראשות כב' השופטת אבו קאעוד בתיק סע"ש (תא) 58217-06-22 אלבז נ' אורית שרותים פיננסיים בע"מ (מיום 2/3/25)
14. במכתב הדרישה לפני התפטרות, כמובא לעיל, העלה התובע שלושה סעיפים המהווים לטענתו הרעת תנאים.
15. סעיף אחד מבין הסעיפים שמנה התובע, התקיים בוודאות. העובדה שהנתבעת הפרישה לקרן פנסיה משכר הבסיס בלבד ולא תיקנה את ההפרה אף שניתנה לה הזדמנות לעשות כן. כפי שקבענו לעיל, מדובר בשכר עבודה לכל דבר ועניין. ביצוע הפרשות לפנסיה על חלק מהשכר בלבד, מהווה פגיעה משמעותית בזכויות הפנסיוניות של התובע ומצדיקה התפטרות בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים.
16. בכל הנוגע לטענה אודות הפחתת השכר בעקבות משבר הקורונה ואי השבת המצב לקדמותו- בדיון ההוכחות התובע צירף טבלה המרכזת נתונים מתלושי השכר ומשקפת את הכנסותיו מעמלות במהלך השנים האחרונות לעבודה. מהטבלה עלה בבירור כי חלה ירידה משמעותית בעמלות, החל מחודש מאי 2020, עם החזרה לעבודה לאחר הסגר הראשון.
כך, בחודש 12/19 עמדו העמלות על 54,000 ₪, בחודש 1/20 עמדו על 35,753 ₪, בחודש 2/20 עמדו על 47,943 ₪, ואילו מחודש מאי 2020 ואילך ירדו ל- 11,065 ₪, 6,326 ₪, 25,880 ₪ וכן הלאה.
מדובר על ירידה ניכרת בשכר, זאת בנוסף להפחתה בשכר הבסיס מ- 8,000 ₪ ל- 6,000 ₪.
17. בעניין זה חלה מחלוקת בין הצדדים בשאלה האם הפחתת השכר מחודש אפריל 2020, שהתובע הסכים לה, היתה זמנית בלבד. התובע טען שנאמר לו בעל פה כי מדובר בהפחתה זמנית בשכר. מנהל הנתבעת טען שלא דובר על הפחתה זמנית וכי אין לקבל את טענת התובע כי בחודש יוני 2011 נעלמה השפעת משבר הקורונה.
בהסכם ההפחתה בשכר מאפריל 2020 לא נאמר עד מתי יופחת השכר. טענת התובע כי הובטח לו שמדובר בהפחתה זמנית, לא הוכחה. לכן, יש קושי לקבל את טענת התובע כי מדובר בהרעה בתנאי העבודה, זאת נוכח הסכמתו להפחתת שכר בחודש אפריל 2020, ללא הגבלה בזמן.
18. מכל מקום, קבענו לעיל כי עילה אחת לפחות מתוך שלוש העילות שפורטו בהודעת ההתפטרות, התקיימה. כפי שקבענו, מדובר בפגיעה משמעותית בזכויות הפנסיוניות של התובע. לפיכך, התובע הוכיח כי התפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים.
19. הנתבעת העלתה מספר טענות אשר לטענתה מעידות על כך שאין מדובר בהתפטרות מחמת הרעת תנאים.
איננו מקבלים את טענת הנתבעת ונפרט את הדברים להלן.
הנתבעת טענה שהתובע פיברק אישורי מחלה – כפי שהובא לעיל, אישורי המחלה לא נסתרו. הנתבעת בחרה שלא לדרוש להעמיד את התובע לבדיקת רופא. החזקה שלפיה אישורי המחלה מרופא קופת חולים מעידים על מחלה, לא נסתרה. לכך יש להוסיף את טענת התובע לאמירות בוטות כלפיו מטעם מנהל הנתבעת, אשר גרמו לו לטענתו, למצב נפשי קשה שבעטיו הוצאו לו אישורי המחלה.
הנתבעת טענה כי התובע התפטר שכן ביקש לשנות כיוון ונרשם לקורס קואוצ'ינג. בטענה זו אין כדי לשלול את טענת התובע להרעה בתנאי העבודה או לנסיבות שבעטיין אינו יכול להמשיך לעבוד בנתבעת – נסיבות שהוכחו כמפורט לעיל.
הנתבעת טענה כי התובע עסק בנושאים אחרים בזמן שעבד. הנתבעת כיוונה להוצאת ספר ילדים "קון הדרקון". לא מצאנו לנכון להרחיב בנושא זה ונציין שניים, האחד – כעולה מהראיות, מנהלי הנתבעת ידעו על כך בזמן אמת. השני – הנתבעת לא פיטרה את התובע בעקבות "מעשיו" ולכן אינה יכולה לטעון על כך דבר לאחר שהתובע התפטר.
עוד טענה הנתבעת, כי התובע הוא זה שלא הצליח לגייס משקיעים. אף בעניין זה לא מצאנו לנכון לקבוע מסמרות, שכן הנתבעת רשאית היתה לפטר את התובע אם כטענתה לא הצליח לגייס משקיעים, אולם בחרה שלא לעשות כן. יתר על כן, ממסמך "פגישת צוות מכירות" מיום 14/12/20 שצרפה הנתבעת (נספח 13) עלה כי התובע ועובד נוסף שברו את השיא האישי שלהם בגיוסי לקוחות וכי נשברו שיאים בתחומים נוספים. לכן טענת הנתבעת בעניין זה תמוהה.
עוד נטען כי נשכרו שירותיו של קואוצ'ר כדי לסייע לתובע. אף בעניין זה לא מצאנו לנכון לקבוע מסמרות, שכן אין בכך כדי להעיד דבר וחצי דבר לגבי נסיבות העזיבה של התובע. לראיה, הנתבעת לא פיטרה את התובע עקב ירידה בביצועיו, כפי שטענה.
20. לאור האמור, התובע הוכיח כי בנסיבות ההתפטרות זכאי לפיצויי פיטורים.
התובע טוען כי יש לחשב את פיצויי הפיטורים לפי שתי תקופות שונות, הראשונה – לפי השכר לפני ההפחתה עקב הקורונה, והשני – לפי השכר מאפריל 2020 לאחר ההפחתה בעקבות משבר הקורונה. התובע מפנה בעניין זה לפסק הדין ע"ע (ארצי) 42463-09-11 גד גולן נ' נגריית שירן בע"מ (18/3/13). הנתבעת לא חלקה על אופן חישוב פיצויי פיטורים ולא הציגה תחשיב נגדי.
21. לאור האמור, על הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 228,122 ₪.
22. שכר יולי 2021
הנתבעת לא שילמה לתובע שכר עבור חודש יולי 2021, בטענה שהתובע נטש את העבודה ושלח אישורי מחלה פיקטיביים וכוזבים. כפי שהובא לעיל, לא נסתרו אישורי המחלה שהוגשו לתיק.
התובע זכאי לשכר עבודה לחודש יולי 2024. באשר לחישוב השכר, התובע טען שחישב לפי שכר בסיס בסך 5,667 ₪ וכן ממוצע העמלות לחודשים קודמים – 5,731 ₪. הנתבעת לא הציגה תחשיב נגדי. לפיכך, הנתבעת תשלם לתובע שכר עבודה לחודש יולי 2021 בסך 11,398 ₪.
23. הודעה מוקדמת
במכתב ההתפטרות הודיע התובע כי יעבוד עד לתום ההודעה המוקדמת כאמור בהסכם העבודה.
מהראיות עלה שהנתבעת לא איפשרה לתובע לעבוד ולמעשה כבר ביום 28/7/21 ניתקה אותו ממערכות המחשב של החברה (נספח 12 לתצהיר התובע). במסמך זה מופיעה הודעה מטעם הנתבעת ללקוחות החברה:
"לאחר תקופה רבת שנים, איתמר סביר שהיה מנהל התיק שלך אצלנו, הודיע על סיום תפקידו בחברה.
אנו מאחלים לאיתמר בהצלחה בהמשך דרכו.
מי שיחליף אותו בניהול תיק ההשקעות שלך אצלנו הוא מר תמיר מנוביץ ...".
ביום 10/8/21 נשלח מכתב מאת ב"כ הנתבעת המפרט את טענות הנתבעת כלפי התובע. בסיום המכתב נאמר כי הנתבעת טוענת שימי המחלה שהציג התובע, אינם משקפים את האמת וכי בכוונתה לקזז מהתובע 60 ימי הודעה מראש.
וביום 20/8/21 נשלחה לתובע הודעה:
"הנך מתבקש לתאם הגעה למשרדנו בכדי לאסוף את הציוד האישי שלך ולהחזיר את מפתח המשרד. במידה ולא תעשה זאת עד סוף השבוע, הציוד ייזרק. לא תינתן התראה נוספת".
24. האמור לעיל מעלה כי הנתבעת היא זו שהפסיקה את עבודתו של התובע ולא איפשרה לו לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת.
העובדה שבחודש יולי התובע הציג אישורי מחלה, אין משמעה כי לא היה מתייצב לעבודה כנדרש בחודשים אוגוסט וספטמבר 2021.
משכך, התובע זכאי לתשלום חלף הודעה מוקדמת עבור חודשי ההודעה המוקדמת שבמהלכם נמנע ממנו לעבוד, סה"כ 22.796 ₪.
25. פדיון חופש
התובע דורש תשלום פדיון חופש עבור 21 ימי חופשה, מתוכם ימי החופשה המפורטים בתלוש השכר ועוד 4 ימי חופשה עבור תקופת ההודעה המוקדמת.
הנתבעת לא הציגה פנקס חופשה ולא הוכיחה שהתובע ניצל ימי חופש. הנתבעת טענה כי התובע היה עסוק בהוצאת ספר בימי העבודה. טענה זו נטענה בעלמא וללא פירוט. לפיכך התביעה מתקבלת. הנתבעת תשלם לתובע פדיון חופש בסך 43,176 ₪.
26. דמי הבראה
התובע דורש תשלום דמי הבראה. לטענתו, שולמו דמי הבראה באופן חלקי בלבד.
בכתב ההגנה הפנתה הנתבעת להסכם העבודה. בסעיף "התמורה" פורט שכרו של התובע ונקבע:
"המשכורת כוללת את כל רכיבי השכר והתוספות השונות לרבות נסיעות כרכיב עצמאי, והעובד לא יהיה זכאי לכל תשלום נוסף אלא אם נאמר הדבר במפורש בהסכם זה".
בהסכם העבודה לא מופיע סעיף מפורש לעניין דמי הבראה. מכאן עולה כי דמי הבראה נכללו בתוך שכר העבודה.
אלא שמעיון בתלושים עלה כי במהלך תקופת העבודה שולמו לתובע דמי הבראה, באוגוסט 2017. משמע- הנתבעת שילמה לתובע מעבר לאמור בהסכם העבודה, אולם לא מצאנו כי שולם תשלום נוסף בגין דמי הבראה מעבר לתשלום הנ"ל. בנוסף, בסיכומי הנתבעת אין טענה כי דמי הבראה כלולים בשכר, אלא כי שולמו כל דמי ההבראה להם זכאי התובע. טענה זו נטענה ללא פירוט.
לאור האמור, התובע זכאי לדמי הבראה כפי שנתבע, סה"כ 10,584 ₪.
27. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין
התובע דורש פיצוי בסך 50,000 ₪. בכתב התביעה טען לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין. בסיכומים הודה שמדובר ברכיב בעייתי שכן הוא זה שהתפטר. התובע טען כי בנסיבות ההתפטרות, זכאי הוא לפיצוי.
די בכך שאין התאמה בין עילת תביעה שבכתב התביעה לזו שבסיכומים, כדי לדחות את התביעה ברכיב זה.
28. טענת קיזוז
הנתבעת טוענת כי במהלך תקופת העבודה, התובע התקשר באופן פרטי עם לקוח של הנתבעת, בעסקת נדל"ן בגרמניה.
התובע התייחס לכך בתצהירו:
45. עוד יובהר כי מעולם לא גייסתי לקוחות לעסק מתחרה. אכן, אני גויסתי להשקעה פרטית ע״י שני משקיעים של הנתבעת להשקיע בעצמי ביחד איתם בנכס שהם הציעו לי להיכנס אליו. לא מדובר בעסק מתחרה אלא בהשקעה פרטית של שלושה אנשים בנכס קטן, שעד כה לא תניב כל תשואה ובוודאי שאין בהשקעה זו כל פגיעה בנתבעת. על מנת לסבר את אוזנו של בית הדין, אני משקיע גם בארה״ב ואפילו אימי ואני השקענו אצל הנתבעת סכום של כמיליון ש״ח. ההשקעה המדוברת עם שני השותפים, התחילה לפני הקורונה תוך ששיתפתי את צח ויגיל בפרטי
ההשקעה כמו שנהגתי לשתף אותם בהשקעות שלי בארה״ב.
46. ההשקעה זו הייתה הרבה לפני שהנתבעת פגעה בשכרי. הטענות של הנתבעת שכביכול עשיתי שימוש בסודותיה, מופרכים ושקריים ונטענים בחוסר תום לב וזאת בשביל להתחמק מתשלום זכויותיי.
בעדותו, הופנה התובע להסכם העבודה שבו נקבע איסור עליו לעבוד בחברה מתחרה בענף שבו פועלת הנתבעת. הגדרת העיסוק של הנתבעת הינה "רכישת נכסים מסחריים בגרמניה".
התובע העיד על כך:
"... פנו אלי שני משקיעים של החברה, אמרו לי 'איתמר אנחנו שוקלים להשקיע בנכס שעולה 60,000 יורו, אנחנו רוצים שתבוא ותשקיע
איתנו, אצלנו, יש לנו מתווכת, הביאה לנו את העסקה', אמרתי 'תביאו את
העסקה, נשקול, אני אבדוק, אני לא יודע, זה גם 20,000 יורו, אבל אני עדיין
רוצה לבדוק', הם הגיעו אפילו למשרדי החברה, ישבנו. בהמשך גם צח, אמר
לי אם יש לכם, אם יהיה להם עוד עסקה, שיצרף גם אותו. בדקתי את העסקה,
זה היה דרך מתווכת, הסכמתי להשקיע מכספי אצלם, השקעתי באותו נכס
איתם, וזהו. לא גייסתי מעולם לקוחות, לא לקחתי כספים של לקוחות, עבור
ענייני הפרטים".
בהמשך טען שאת הפגישות עם המשקיע ביצע במשרדי הנתבעת בידיעת המנהל
צח אשר אף אמר לתובע שאם הם יביאו עוד עסקאות, שישתף גם אותו.
התובע טען שמדובר על בניין ולא על "נכס מסחרי" ולכן הדבר אינו נוגד את
הסכם העבודה.
29. אין בידינו את הכלים לקבוע האם ההשקעה הנטענת מהווה הפרה של הסכם העבודה. נציין כי הנטל בעניין זה מוטל על הנתבעת וכי הנתבעת לא הוכיחה שמדובר בנכס מסחרי.
כמו כן, בתצהיר התובע טען ששיתף את מנהלי הנתבעת בנושא, אולם הנתבעת בחרה להגיש תצהיר של יגיל מנוביץ בלבד, ולא של צח, אשר יסתור את טענת התובע.
ממילא, הנתבעת לא הוכיחה שנגרם לה נזק ולא הוכיחה את סכום הנזק. ועוד – אין כל תימוכין לשאלה מתי נעשתה העיסקה, האם במהלך תקופת העבודה או לקראת סיום התקופה.
30. לאור האמור, טענת הנתבעת באשר לנזקים שגרם לה התובע, לא הוכחה.
31. סוף דבר, תביעת התובע מתקבלת כדלקמן:
הנתבעת תשלם לתובע :
א. פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך 52,190 ₪.
ב. פיצויי פיטורים בסך 228,122 ₪.
ג. שכר חודש יולי 2021 בסך 11,398 ₪.
ד. חלף הודעה מוקדמת בסך 22,796 ₪.
ה. פדיון חופש בסך 43,176 ₪.
ו. דמי הבראה בסך 10,584 ₪.
32. התובע דרש תשלום פיצויי הלנה בגין פיצויי הפיטורים ובגין שכר חודש יולי. לאחר עיון בכלל החומר שבתיק אנו מעמדים את פיצויי ההלנה על הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
33. כל הסכומים לעיל ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
34. בנוסף, הנתבעת תמסור לתובע מכתב לשחרור כל הכספים המופקדים בקופ"ג, ותחתום על כל המסמכים הנדרשים לצורך כך. כספי פיצויי פיטורים המופקדים בקופה, יופחתו מסכום פיצויי הפיטורים המפורט לעיל.
35. בשים לב לתוצאות ההליך תישא הנתבעת בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 17,000 ₪ צמודים כחוק מהיום.
ניתן היום, 29/7/25 , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.