הנתבעת חזרה בה מטענה זו במסגרת הסיכומים, שכן עלה בבירור שמדובר בשכר עבודה לכל דבר ועניין. מדובר בבונוס המשולם "מהשקל הראשון" וברכיב שכר שנכלל בהסכם העבודה תחת הכותרת "התמורה". עוד עולה שמדובר בסכום משמעותי ששולם מידי חודש העולה במאות אחוזים על שכר הבסיס ששולם לתובע.
- משעסקינן בשכר עבודה לכל דבר ועניין, היה על הנתבעת להפריש בגינו לקרן פנסיה, עד לגובה השכר הקבוע בצו ההרחבה הכללי בנושא פנסיית חובה - השכר הממוצע במשק.
- התובע צירף לסיכומים טבלה המפרטת את השכר הממוצע במשק בכל אחד מחודשי העבודה.
הנתבעת טענה שמדובר בתחשיב לא נכון אולם לא הציגה תחשיב נגדי.
לאור זאת, מתקבל התחשיב מטעם התובע.
- הנתבעת תשלם לתובע הפרש בגין הסכומים שהיה עליה להעביר לקרן פנסיה/קופ"ג, בסך 52,190 ₪.
- נסיבות סיום יחסי עובד ומעסיק - זכאות לפיצויי פיטורים
התובע התפטר. לטענתו, התפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה באופן המזכה אותו בפיצויי פיטורים.
התובע שלח באמצעות בא כוחו, מכתב התראה לנתבעת, מיום 12/7/21.
במכתב פירט כי בעקבות משבר הקורונה הסכים להפחתה בשכר הבסיס שלו ולהפחתה בחישוב הבונוס, אולם כשהמגיפה נעלמה, סרבה הנתבעת להשיב את המצב לקדמותו. עוד טען כי הנתבעת הפסיקה להעביר אליו לידיים, שהם הבסיס לעבודתו, וכי ביום 4/5/21 ביטלה החברה את תוכנית התמריצים שהונהגה בחברה. התובע טען כי שכרו פחת באופן משמעותי וכי מדובר בהרעה משמעותית בתנאי העבודה.
התובע דרש במסגרת המכתב:
- אשר על כן נדרשת החברה לעשות כדלקמן:
16.1 להשיב את תנאי העסקתו של מרשי כפי שהיה טרם הפחתת השכר מיום 26/4/20 וטרם ביטול תוכנית התמריצים כפי שאירעה ביום 4/5/21.
16.2 לחדש את העברת הלידים לידי מרשי באופן מידי.
16.3 לבצע השלמת הפקדות סוציאליות רטרואקטיבית ביחס לשכרו המלא של מרשי, היינו, גם עבור הרכיב המשתנה, המהווה חלק משכרו של מרשי לכל דבר ועניין.
וכן הבהיר כי ככל שלא יענו דרישותיו, יאלץ להודיע על התפטרות בדין מפוטר.
- ביום 26/7/21 שלח התובע באמצעות בא כוחו מכתב התפטרות בו הודיע כי יתן הודעה מוקדמת בת 60 יום כנדרש בהסכם העבודה.
- במהלך תקופה זו שהה התובע בימי מחלה.
הנתבעת טענה כנגד אישורי המחלה שצירף התובע ואף הזמינה חוקר פרטי שערך דו"ח ולפיו התובע נצפה כשהוא מתהלך ברחוב, מרים את בנו ועוד.
התובע טען מנגד שאישורי המחלה ניתנו על רקע מצב נפשי קשה שבו היה מצוי עקב התנהלות מנהלי הנתבעת כלפיו. לטענת התובע, הרופא המליץ לו שלא להשאר בבית וכך אכן עשה. התובע אישר בעדותו - "לא שברתי רגל".
- נציין כבר עתה כי לא מצאנו לנכון להידרש לסוגיה זו של תקינות אישורי המחלה. ראשית, אין מניעה שאדם יחלה ויקבל אישור מחלה בגין מחלה שמאפשרת לו לצאת מביתו. שנית, לא מתקיימות במקרה זה נסיבות חריגות המצדיקות בחינה של אישורי המחלה שניתנו על ידי רופא קופת חולים. ראו לעניין זה דברי מותב בראשות כב' השופטת אבו קאעוד בתיק סכסוך עבודה (תא) 58217-06-22 אלבז נ' אורית שרותים פיננסיים בערעור מיסים (מיום 2/3/25)
- במכתב הדרישה לפני התפטרות, כמובא לעיל, העלה התובע שלושה סעיפים המהווים לטענתו הרעת תנאים.
- סעיף אחד מבין הסעיפים שמנה התובע, התקיים בוודאות. העובדה שהנתבעת הפרישה לקרן פנסיה משכר הבסיס בלבד ולא תיקנה את ההפרה אף שניתנה לה הזדמנות לעשות כן. כפי שקבענו לעיל, מדובר בשכר עבודה לכל דבר ועניין. ביצוע הפרשות לפנסיה על חלק מהשכר בלבד, מהווה פגיעה משמעותית בזכויות הפנסיוניות של התובע ומצדיקה התפטרות בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים.
- בכל הנוגע לטענה אודות הפחתת השכר בעקבות משבר הקורונה ואי השבת המצב לקדמותו- בדיון ההוכחות התובע צירף טבלה המרכזת נתונים מתלושי השכר ומשקפת את הכנסותיו מעמלות במהלך השנים האחרונות לעבודה. מהטבלה עלה בבירור כי חלה ירידה משמעותית בעמלות, החל מחודש מאי 2020, עם החזרה לעבודה לאחר הסגר הראשון.
כך, בחודש 12/19 עמדו העמלות על 54,000 ₪, בחודש 1/20 עמדו על 35,753 ₪, בחודש 2/20 עמדו על 47,943 ₪, ואילו מחודש מאי 2020 ואילך ירדו ל- 11,065 ₪, 6,326 ₪, 25,880 ₪ וכן הלאה.