מתכתובת זו עולה כי עצם הזכאות לתשלום המחצית השנייה של העמלה אינו שנוי במחלוקת והבעיה נסבה על ההשקעה החוזרת – קרי על האפשרות להמיר את העמלה למניות.
- הפגישה מיום 24/9/19;
בהמשך לכך התקיימה פגישה בין אקרמן, פלג ודון ביום 16/9/19 אשר תמלולה צורף כנספח 35 לתצהיר פלג – עיון בתמלול מלמד כי חלקים גדולים מהשיחה אינה ברורים, משכך קשה להפיק מידע משיחה זו.
לאחר פגישה זו, התקיימה בין הצדדים פגישה ביום 24/9/19 – קרי לאחר ההנפקה השנייה - בה נכחו – פלג, אקרמן, בן שבת ודון. תמלולה של שיחה זו הוגש לבית המשפט (כנספח 26 לתצהיר פלג). באשר לרקע לפגישה זו, קיימת מחלוקת מסוימת בין הצדדים. אציין כי כפי שפורט, דון טוען בתצהירו כי הדרישה לקבלת המחצית השנייה של העמלה, הועלתה בסמוך לפגישה זו. כאמור את טענתו זו של דון אינני מוצאת לקבל. זאת הואיל ומתוך הראיות עולה ברורות כי עצם הזכאות למחצית השנייה של העמלה לא היה שנוי במחלוקת ואולם התעוררה בעיה הנסבה על זכות התובעת להמיר את מחצית העמלה למניות. תימוכין לקביעתי זו, נמצא בשיחה בין הצדדים מיום 24/9/28, אשר תוכנה אינו שנוי במחלוקת הואיל והקלטה של השיחה, כמו גם תמלולה – הוגשו לבית המשפט. תמלול שיחה זו מהווה ראייה משמעותית בהליך, הואיל וכפי שיפורט להלן, מתוך דברי הצדדים במסגרת הפגישה ניתן ללמוד גם על המחלוקת בנוגע למחצית השנייה של העמלה ואולם גם על הסכסוך באופן כולל. בכלל כך על השאלה האם אמנם הייתה לתובעת זכאות לתשלומים נוסף על המחצית השנייה של העמלה אשר תשלומה הוסדר בפגישה זו וכן, על האופן בו פירש פלג את סעיף 3.1.4 העומד במרכז המחלוקת בהליך כאן.
במאמר מוסגר וקודם לפירוט העולה מתוך שיחה זו, אציין כי עיון בתמלול השיחה מלמד כי השיחה אינה מוקלטת מתחילתה, אלא שמתוך התמלול עולה ברורות כי ההקלטה החלה לאחר שהשיחה החלה ונוסף על כך, ההקלטה נקטעת קודם לסיום השיחה.
ומכאן לשיחה – כבר בראשית התמלול, הציג דון עצמו את הבעייתיות – כפי שפורטה כבר לעיל. כך, בעמוד 1 לתמלול אומר דון: "אנחנו דיברנו בזמנו שאנחנו נחלק את ה- 250 האלה ל – 12 אני באתי לגיא אמרתי לו תקשיב, אני במקום לחלק אותם ל – 12 אני רוצה להגדיל לתת לך תשלום אחד עכשיו בספטמבר ותשלום מידי באוקטובר אוקי". ומוסיף: "עכשיו מה הבעיה? הבעיה היא שאני כנגד התשלום הזה צריך להראות הסכם. אוקי? ואין לי הסכם שמראה את זה". קרי, כפי שכבר נכתב – אין מחלוקת על הזכאות לתשלום אלא, שדון הציג לחברה את ההסכם השני, בו אין תיעוד להסכמה זו ומשכך נוצרה בעיה בביצוע התשלום.