3.1.1 Where the Securities Transactions' Proceeds less than 3,000,000$: A cash payment equal to 5% of the Securities Transactions' Proceeds 15 days after the proceeds actually received by the Company or
Where the Securities Transactions' Proceeds in between 3,000,001$-5,000,000$: A cash payment equal to 4/5% of the Securities Transactions' Proceeds for the amount above 3'000'000$ and for the amount up to 3,000,000$ as outlined above or
Where the Securities Transactions' Proceeds is greater than 5,000,001:A cash payment equal to 4% of the securities Transactions' Proceeds for the amount above 5,000,000$ and for the amount up to 5,000,000$ as outlined above. Plus VAT, if applicable ("the Investment Fee")
3.1.2 The Company shall also pay the Finder the Investment Fee with respect to any Investment Transaction with respect to which Finder was entitled to Fee, was consummated"
עוד נקבע בסעיף 3.1.3 כי הסדר תשלום העמלה במקרה של השקעה באשראי ובסעיף 3.1.4 נקבע כי:
"3.1.4 The Investment Fee and Credit Fee (collectively, the "Fees") are subject to the Transaction being consummated with an Approved Contact as result of the Finder's direct and substantial (and not merely formal) effort".
מתוך הוראותיו ולשונו הברורה של הסכם זה עולה ברורות כי מדובר בהסכם למתן שירותי גיוס כספים לחברה. כך, הכותרת להסכם מלמדת על כך שמדובר בהסכם לשירותי איתור, השירותים מוגדרים כשירותי איתור אנשי קשר ואף התמורה למאתר/מגייס, קשורה לשיעור גיוס הכספים וההשקעות.
עוד יודגש כבר עתה כי אין חולק שכלל ההסכמים אשר נחתמו בשלבים מאוחרים יותר בין הצדדים – כולם מהווים גרסאות של הסכם זה – קרי על הסכם זה נערכו תיקונים שונים על ידי הצדדים. כיוון שכך, גם בהסכמים המאוחרים – והגם שהצדדים אינם חלוקים כי השירות שניתן היה של סיוע בהנפקה - נותרה הכותרת להסכם זהה ויתרה מכך – כפי שיפורט להלן –התמורה נותרה מוגדרת כ finders fee ואולם, הוכנסו שינויים באשר לתמורה ל "finder".
לאור האמור אתייחס להלן להסכם זה כאל "הסכם הבסיס"
- תחילת נתיב ההנפקה הראשונה -
מהמרוכז עולה כי ההתקשרות הראשונה בין הצדדים הייתה – כפי שנטען על ידי דון – לשם קבלת שירותי גיוס כספים מפלג. בצד זאת התפתח כאמור בשלב מאוחר יותר נתיב הנפקת החברה. אשר לתחילתו של נתיב זה – טוען דון כי הוא פגש את בן שבת בכנס בסין, וזה עניין אותו באפשרות להנפיק את מניות החברה באוסטרליה (אציין כי תימוכין לכך קיים גם בעדות בן שבת אשר אישר פגישה ראשונית זו (ראו עדותו משורה 23 בעמוד 87 ועד לשורה 1 בעמוד 88, במסגרתה אישר בן שבת הפגישה בסין ואף העיד כי דון שלח לו מצגת של החברה שנה קודם לפניית אקרמן בהקשר לחברה). אולם, הואיל ובשלב זה החברה נזקקה לגיוס כספים על מנת להבטיח את המשך פעילותה, סבר דון כי היא אינה בשלה לביצוע הנפקה. פלג מצידו טוען כי הוא הכיר אדם בשם אורי אקרמן (להלן: "אקרמן") הפעיל בבורסה באוסטרליה ואקרמן צירף לקבוצה את בן שבת, שהוא פעיל ובעל קשרים בשוק ההון באוסטרליה ובין היתר היה בקשר עם חברת ברוקרים בשם ארמדה קפיטל, אשר אותה ניהל כאמור אננדה. לטענת פלג הוא היה זה אשר קישר בין אקרמן ובן שבת לחברה. לבד ממחלוקת זו באשר לשאלה מי הכיר לדון את בן שבת – מחלוקת אשר אין לה כל נפקות לטענות הצדדים בהמשך - הכרונולוגיה החל מיום 3/9/17 – מתלכדת והיא – כעולה מהתכתובת ומטענות הצדדים כפי שתפורט להלן.
- ביום 3/9/17, התקיימה פגישה בין פלג ואקרמן לבין דון. כפי שכבר קבעתי לעיל- הקשר בין דון והחברה לפלג, נוצר כבר קודם לכן, בנתיב מתן שירות גיוס כספים לחברה. כעולה מתכתובת אשר צורפה על ידי פלג, הוא העביר לאקרמן את פרטי החברה ואת פרטי דון; הוא שלח לאקרמן מצגת של החברה קודם לפגישה זו; וכן, העביר לבן שבת מצגת של החברה על מנת שזה יעבירה לאננדה לאחר פגישה זו.
אין חולק כי בהמשך לכך וכעולה מתכתובת אשר צורפה אף היא, ביום 5/9/17 יצר בן שבת קשר עם דון, וביקש כי זה יתאם פגישה טלפונית עם אננדה. אציין לעניין זה כי לטענת דון, פלג לא היה זה אשר קישר בין החברה לבין אננדה, אלא שהיוזמה והרעיון לכך היו של בן שבת. עוד טוען דון כי פלג כלל לא הכיר את אננדה, אלא שכל הקשר נוצר באמצעות בן שבת. מחלוקת זו האחרונה אינה מהותית בעיני, ראשית הואיל והשאלה כיצד נוצר קשר זה אינה משליכה על טענות הצדדים בהמשך ונוסף על כך משדון הודה בעדותו כי כבר בשלב הראשוני, הוא הבין הוא כי קיים קשר מסחרי בין פלג, אקרמן ובן שבת.