ש. מיומנים במה?
ת. בלגייס כספים, בלייצר תזרים, בלדחות אשראי ספקים, בקיצור, בלנהל תזרים.
- גיליון 21, ש' 30, נשאל איילון מה הייתה ההערכה לעניין ההון החוזר בתקופת העסקה והשיב: "אני לא זוכר. נושא ההון לא היה משהו מהותי בתוכנית העסקית. את זה אני אומר באופן כללי, אני לא זוכר בדיוק את מה שהיה, אנחנו מדברים על בניית התכנית העסקית לפני כ-3 שנים.".
ובגיליון 23 החל בש' 16, שוב התייחסות לתזרים באופן כללי ולא לשנה ספציפית. גם כאן בהעדר הקלטה קשה לדעת למה מתייחסים הדברים. השאלות קודם לכן עוסקות בתמורה המותנית, תוך שאיילון ציין כי על אף שהקטנת השקעות מגדילה את התזרים הדבר לא נעשה, אלא להפך, פיתוחים והשקעות גדלו גם בתקופת העסקה.
ש. אז איך הצלחתם לעמוד ביעדי התזרים?
ת. הזזנו... מתחנו בעיקר אשראי ספקים לרוחב החזית.
ש. תן לי דוגמאות.
ת. כל דבר אפשרי. כל מקום שיכולנו להגיד אשראי ספקים, הגדלנו.
ש. ספקים ספציפיים
ת. עם RGE למשל זה היה אז או שזה נעשה לפני.
ש. מה היה איתם?
ת. אנחנו באופן נורמלי, שזה לא כל כך נורמלי מנסים לשלם שוטף פלוס 125, או 115, בין 3 או 4 חודשים ומי שלא שמה אז אנחנו מיישרים אותו לשמה או מנסים ליישר אותו לשמה. מה שאנחנו יכולים לדחות אנחנו דוחים.
ש. אמרת שזה לא כל כך נורמלי. למה?
ת. תנאי האשראי בשוק בכלל אני חושב שפלוס 120, פלוס 115 אז זה ברף הגבוה אבל יס ידועה תמיד שתנאי התשלום שלה הם לא טובים, זה דבר ידוע בנוגע לחברה עוד מיומה הראשון. יס תמיד חיה מהיד לפה בלי קשר לבעל השליטה או לעסקה.
ש. האם גם בתקופות פעלתם כל הזמן לדחיית אשראי ספקים?
ת. כן. זה תמיד היה על השולחן. היו תקופות שזה היה פחות חשוב והיו תקופות שזה היה יותר חשוב. אבל אפילו היה כלי בסאפ שנוצר לצורך תעדוף דחיית ספקים. זה כלי שנוצר כדי לאפשר לחשבות לנהל את התזרים בנפרד במפלואו [כך במקור] הרגיל של החשבוניות. היה עוד שכבה שבה אחרי שהתקבלה חשבונית אז היה עוד פיקוח של תשלום החשבונית, וניהול של התשלומים של החשבוניות האלה כי מצוקת המזומנים הייתה גבוהה מאוד.
ובהמשך, (חקירה ראשונה, גיליון 24, ש' 5),
ש. הצורך בדחיית ספקים ירד בשנים האחרונות
ת. כן זה ירד במידה ולא ירד הרבה...
ש. ואחרי העסקה?
ת. נכנס לנו יעד תזרים אז פעלנו לפי יעד תזרים ובמקביל גם הורדנו עוד לפני העסקה הורדנו גם את רמת החוב מאוד, שזה גם בעיני הישג גדול.