ת. כן, אבל תמיד מופעלים לחצים. זה לא משנה. אתה עושה תחזית כשמישהו עושה עסקה או לא עושה עסקה. כל בעל מניות יש לו צרכים או תפיסת עולם והוא אומר לך את הדברים ולפעמים אתה לא יודע גם מה יש לו בראש.
ש. איזה לחצים היו
ת. של לשפר וכאלה.
ש. מצד בזק או מצד שאול?
ת. רק מצד שאול. תראי כל ההתנהלות שלי ביום יום היא מול שאול ואפרתי. עכשיו אפרתי הוא הנאמן. אז רוב הלחצים היו מול שאול. אז הלחץ היה של תעשו יותר, תעשו יותר. אז היה ברור לנו שיש עסקה ברקע וכל אחד מאתנו היה צריך להחליט האם התחזית שאני נותן היא אופטימית אבל ניתנת לעשייה או שהיא בתחום הפנטזיות. אני מבחינתי התחזית הייתה אופטימית אבל היא הייתה אפשרית לביצוע, גם אם היו בה דברים שההסתברות שיקרו היא יותר נמוכה. ועם כל הכבוד יש פה שני גופים שצריכים לנהל ביניהם את השיח, אז שינהלו ביניהם את השיח. אני לא יכול להיות באמצע.
- ובהמשך (גיליון 36, ש' 22):
ש. ושאול אישית לחץ להעלות?
סביר להניח שכן. אני לא לגמרי זוכר שהיה משפט שנאמר שאולי אפשר לעשות עוד משהו. אף פעם זה לא דפיקות על השולחן. ככה אני זוכר את זה
ש. ותקציב שאול ביקש להעלות?
ת. כן בטח. תמיד הוא מבקש לעלות.
ש. אבל פה בגלל הפער הוא דרש במיוחד?
ת. אני לא יודע מה זה דרש במיוחד, אבל הוא התעקש. הוא מתעקש תמיד. כל התהליך התקציב הזה זה לא תהליך קל. אבל ככה זה.
- כאשר נשאל איילון על התחזיות שהוכנו לצורך העסקה הוא מדגיש ומבהיר כי הגדלת אשראי ספקים ובאמצעותו הגדלת תזרים מהווה חלק מביצועי החברה ומדובר בנתון חיובי. (גיליון 37 ש' 27):
ש. איך בבזק יכלו לדעת שהתזרים לא מבוסס על ביצועי החברה אלא על דחיית ספקים?
ת. דחיית ספקים זה חלק מביצועי החברה
ש. אין לדחיית ספקים שום מטרה חוץ מביצוע תשלום במועד מאוחר יותר. אין לה שום השפעה על החברה.
ת. מה את רוצה ממני? תשאלי את מי שקבע את היעד הזה [התמורה המותנית בעסקה] למה הוא קבע אותו ככה.
למרות זאת החוקרת מטיחה בו כי אין לכך מטרה עסקית לגיטימית. .
- לפני סיום החקירה חוזרת החוקרת ושואלת את איילון לגבי שנת 2017, מדוע תהיה פחות טובה ואיילון מבהיר כי הדבר נובע מאיבוד מנויים, ירידה בהכנסה מכל מנוי, עלייה בהוצאות התוכן, השקת תשתית חדשה ותחרות נוספת מצד פרטנר (חקירה ראשונה, גיליון 38 ש' 8-4). אז נשאל מדוע בהערכת השווי, שבוצעה כזכור בשנת 2014, דובר על תזרים של 387 בשנת 217, ואילו כעת, בשנת 2017 היעד הוא 240, וכפי שאיילון העיד, לא בטוח שיעמדו גם ביעד זה, ואישר שאכן יעד התזרים נחתך, אולם יש לזכור שזה נחתך אל מול תחזית שנעשתה שלוש שנים קודם לכן (חקירה ראשונה, גיליון 38, ש' 19-15).
- לסיכום החקירה הראשונה ניתן לומר שאיילון מדגיש שוב ושוב כי הגדלת אשראי ספקים הוא דבר חיובי, וכי החברה פעלה להגדיל את אשראי הספקים בהנחיתו, כפי שנעשה כל שנה. זאת, תוך הגדלת פעילות החברה, השקעות ושיפור השירות. עוד אמר כי ידע מהו יעד העסקה, ולו ברמה של רכילות, אולם, כיון שראה בהגדלת אשראי ספקים דבר חיובי, לא ייחס לכך חשיבות. עוד העיד איילון כי תמיד יש לחצים לשיפור מדדים, וגם אם המטרה של אלוביץ' הייתה להגיע ליעדי העסקה, ניתן היה לעשות זאת בקלות ע"י הקטנת השקעות, פיטורי עובדים ופגיעה בשירות. העובדה שלא בחר בדרכים אלו מעידה כי הגדלת התזרים מבחינתו הייתה יעד רצוי ללא קשר ליעדי העסקה והתמורה המותנית. עוד יש להדגיש כי בחקירה זו דיבר על לחצים כלליים מצד היו"ר אלוביץ', כפי שהעיד גם בהמשך החקירות וגם בבית המשפט כי קורה באופן שגרתי. המספר 420 כיעד לא עלה בחקירה הראשונה כלל.
חקירה שניה
- חקירה שנייה מיום 21.6.17. החקירה נמשכה בין השעות 11:16 ל-22:23, כ-13 שעות. החקירה לא הוקלטה אלא תועדה בהקלדה בלבד. בנהלך החקירה נערך עימות קצר עם שאול אלוביץ' בהקשר ליעד תזרים 2016. כן נערכו במהלך חקירה זו שיחות עם אלי לוי, שעמד בראש החקירה, שיחות שתועדו במזכר נ/415. לגבי שיחות אלו טען ב"כ נאשם 1 כי כיון שבשיחות אלו נעשה שימוש בפיתוי איום והשאה, לא ניתן להתייחס כלל לעדות איילון לאחריהן. המאשימה מפנה לקטעים נרחבים בחקירה זו בכדי לתמוך בטענתה כי יש סתירה מהותית בין דברי איילון ברשות לבין עדותו בבית המשפט לעניין תקציב 2016. על אף שהשיחות עם אלי לוי לא תועדו כנדרש, אתייחס לכלל הקטעים הרלבנטיים לרבות לעימות. גם כאן המובאות יהיו לפי הסדר הכרונולוגי כך שיהיה ברור סדר הדברים.
- בחקירה השנייה נשאל איילון לגבי ידיעת אנשים שונים באשר לאופן ההגעה ליעד – דרך אשראי ספקים. לגבי שאול אלוביץ' איילון העיד (חקירה שנייה, גיליון 2, ש' 15):
ת. אין לי תאריכים מדויקים, אבל ברור שבשיחות השוטפות בינינו אמרנו לו שאנחנו מזיזים גם אשראי ספקים כחלק מהרצון לעמוד ביעדים.