בכל הקשור לעניין סעד למתן חשבונות בגין "חוזה עסקי רגיל" הרי שלא מדובר בהלכה המחייבת מתן חשבונות בכל חוזה עסקי רגיל, אלא בקביעת ביה"ד כי יש מקרים שבהם גילה בית המשפט נכונות ליתן סעד כזה (פסה"ד מתייחס לשתי דוגמאות בלבד שאינן דומות לענייניו כלל). אלא שבעניינינו לא הראתה דראקו מדוע המקרה דנן צריך להיכלל בסעד של מתן חשבונות ומדוע לא הגישה תביעה רגילה לסעד כספי.
יפה לעניין זה קביעתו של ביהמ"ש בעניין ע"א 9099/96 ידיעות אחרונות בע"מ נ' פיסטנברג:
"לא כל מערכת יחסים שבין יצרן למפיץ מולידה זכות לקבל חשבונות. זכותו של יצרן לקבל סעד כזה בכך שיראה שנתקיימו יחסי אמון שמהם עולה החובה להעביר חשבונות... אכן יצרן שאין בידיו להראות שנתקיימו יחסים כאלה, אין לו אלא ללכת בדרך של תביעה רגילה לסעד כספי ולהוכיח את תביעתו".
- ודוק, דראקו עצמה מעריכה את ההפסד שלה בגין המוצרים בשווי של 2 דולר למוצר וטוענת כי הייתה מוכרת כ-100,000 יחידות למוצר לשנה ואזי לא ברור מדוע לא הגישה תביעתה על בסיס הערכות אלה, כמו גם על בסיס ההסכמים שנחתמו על ידה מול חברת Etong. ואשר על בסיסם יכלה להעריך את שווי ההפסד שלה לכאורה.
- בהתאם לאמור לעיל בעניין יו.בי.אמ אין מקום להגשת תביעה למתן חשבונות על מנת לברר כמה חייב הנתבע וע"כ לא יכלה דראקו להגיש התביעה דנן כדי לברר את סכום התביעה.
- יש לציין הברור מאליו כי הסכמים עסקיים של צדדים כוללים בתוכם סודות מסחריים וע"כ לא בנקל יש לעתור לגילויים. דראקו עצמה לא גילתה, כאמור את ההסכם שחתמה מול יס ובגינו מכרה לפחות 200,000 מוצרים ואשר על בסיסו יכלה לנהל תביעה כספית, ככל שהייתה סבורה כי נגרם לה נזק.
- עד כאן נדונה מערכת היחסים של דראקו עם לוסטר, אולם התביעה מופנית גם כלפי אקסל בטענה לגרם הפרת חוזה בגינה יש ליתן נגדה צו למתן חשבונות, כאשר דראקו נשענת על פסה"ד בעניין שור שאפשר הגשת תביעה למתן חשבונות בגרם הפרת חוזה. אלא שלא ניתן להתבסס על פסק דין זה כמקור לחיוב במתן חשבונות כנגד חברה מתחרה.
פסה"ד בעניין שור ניתן בביה"ד לעבודה ודן בבקשה שלא לסלק תביעה על הסף. הוא לא הכיר בגרם הפרת חוזה כעילה למתן חשבונות אלא ניתן, כאמור בו, ביחס לנסיבותיו המיוחדות של אותו תיק, לרבות העובדה שמדובר ביחסי עובד מעביד וטענות העובד היו להפרת זכויות בקניין רוחני, וכאשר ביהמ"ש מפנה לסמכותו ע"פ סע' 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. ביה"ד ציין במפורש כי לא נמצא בפסיקה הקיימת כי מוכרת זכות למתן חשבונות בתביעה בעילה של גרם הפרת חוזה (סע' 23 לפסה"ד).
- דראקו מצידה מעבר לציטוט פסה"ד האמור לא הציגה כל טעם המצדיק מתן חשבונות ביחס למתחרה עסקית שלה, כאשר אין ביניהן כל קשר. וכאשר ברי כי מתן סעד כזה יש בו כדי לפגוע בסודות המסחריים של אקסל.
- אשר לטיעון של עשיית עושר ולא במשפט הרי שמעבר להעלאת הטיעון באופן רפה בכתב התביעה, לא הוכחה כל תשתית עובדתית שמלמדת על עשיית עושר. עיקר העילה היא "קבלת נכס שלא על פי זכות שבדין". והרי אין חולק כי אקסל פעלה מול יס ולוסטר מיולי 2020 ועד לקבלת ההזמנה ב-1/21, כיצד אם כן ניתן לטעון שקבלת רווחים היא לא ע"פ זכות שיש לה בדין ונוכח פעילותה? חברת יס לא הובאה לעדות מטעם דראקו ולא הוכח כי הסכמת יס להתקשר עם אקסל דווקא ביחס למוצרים של לוסטר נובעת מפעילותיה של דראקו ולא מפעילותה של אקסל. ההיפך מכך הוא הנכון, שי לוי מטעם יס אישר כי "קיבלנו דוגמאות מאקסל ולכן אנחנו איתם בתהליך במוצר של לוסטר" (עמ' 179, 20-21). דהיינו מטעם יס החשיבות היא למי שהביא לה את הדוגמאות ועל כן משהביאה אקסל את הדוגמאות הרי שהרווחים שנבעו לה מההסכם עם יס הינם בגין זכות שבדין ולא ניתן להגיש בגינם תביעה לעשיית עושר.
- כל האמור מתווסף לכך, שלא הוכח כלל כי אקסל הייתה מודעת באיזה שהוא שלב עד למכתב ההתראה, על הסכם הבלעדיות וע"כ כל פעילותה מול לוסטר נעשתה כדין.
- מכל האמור לעיל עולה שדראקו לא הצביעה על מערכת יחסים מיוחדת שמצדיקה מתן חשבונות לא כנגד לוסטר ובוודאי לא כנגד אקסל.
- יוער כי ממילא החשבונות המבוקשים משני הצדדים הם זהים ומשנדחתה זכותה של דראקו לקבל את החשבונות מאחד הצדדים הרי שהדבר שולל ממנה לקבל את החשבונות מהצד השני, שהרי בכך היא פוגעת בסודות המסחריים שלו מבלי שיש לה זכות בדין לכך.
לא הוכחה עילת תביעה ביחס לכספים שבגינם מתבקשים החשבונות
- מעבר לכך שבין הצדדים לא הוכחה מערכת יחסים מיוחדת, הרי שגם לא הוכחה עילת התביעה שעל בסיסה יש ליתן את החשבונות.
- שני הצדדים מסכימים כי מכתב ההרשאה הוא הסכם ראשוני ולאחריו ייחתם הסכם מפורט שיתייחס לכל הפרטים הנדרשים בהסכם בלעדיות מסוג זה, כגון תקופת הבלעדיות, מכסת השווק, מחירים וכו'. יחד עם זאת, לא הוצגה אפילו דוגמא להסכם בלעדיות אשר תבהיר את רמת המורכבות של חוזים מסוג זה.
- מכל מקום מכתב ההרשאה שהוא שלב ראשוני בהתקשרות, מלמד על חובת הצדדים לנהל משא ומתן בתום לב על מנת להביאם להתקשרות רחבה יותר.
- אלא שנראה כי דראקו סירבה בתוקף לנהל משא ומתן כזה כאשר לוסטר ביקשה שלצורך חתימה על הסכם יש לוודא שהבלעדיות תהיה הדדית.
- נראה אם כן, שהצדדים לא התקדמו במשא ומתן כלל, טיוטות לא הוחלפו ביניהם, לא שוחחו על מחירים ועמלות ולמרות זאת דורשת דראקו לקבל פיצויי קיום חיוביים על הפרת החובה לנהל משא ומתן בתום לב.
- בעניין רע"א 6370/00 קל בנין בע"מ נ' ע.ר.מ רעננה לבנייה והשכרה בע"מ נקבע מתי תהיה הזכות לקבל פיצויי קיום למרות שמדובר בהפרת חובת תום הלב בניהול משא ומתן וטרם נחתם הסכם:
"במצב הדברים הרגיל התרופה בגין הפרת החובה לנהל משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה בתום לב היא בפיצוי על הנזק שנגרם לנפגע מעצם הכניסה למשא ומתן ("פיצויים שליליים", "פיצויי הסתמכות"). עם זאת ישנם מקרים חריגים שבהם זכאי הנפגע לפיצויים בגין הזנק שנגרם לו בשל כך שההסכם שעמדו לכרות לא נכרת ולא הוגשם ("פיצויים חיוביים", "פיצויי קיום") המאפיין מצבים מיוחדים אלה הוא שהמשא ומתן הבשיל למעשה לכדי חוזה ורק התנהגות חסרת תום לב מנעה את שכלולו".
- בעניינינו חתימה על מכתב הרשאה בלבד היא רחוקה מהבשלה של החוזה שהיה אמור להיחתם בין דראקו ללוסטר, לו היו מנהלים משא ומתן על כך ועל כן לא ברור מדוע סבורה דראקו כי מגיעים לה פיצויי קיום.
- לא בכדי לא צירפה דראקו את ההסכמים שחתמה עם Etong ו- Zintec שעם המוצרים שלהם היא נכנסה למו"מ מול יס. אי הצגתם פועלת לחובתה של דראקו וניתן להסיק מכך כי מדובר בהסכמים מורכבים שמצריכים ניהול מו"מ משמעותי על פרטים רבים.
- חשוב מכך, דראקו לא הוכיחה כלל כי נגרם לה נזק, זאת בהתחשב בכך שיס רכשו גם ממנה מוצרי מוקה שיוצרו ע"י Etong.
- האם יס היו מסכימים להתקשר עם דראקו כשהיא מייצגת שני יצרנים? נראה שהתשובה לכך היא שלילית.
- גלעד הודה שיס הגדירו כי הם רוצים שני יצרנים שונים והם יחלקו את ההזמנות דרך שני ספקים שונים (עמ' 56, ש' 36).
- הדבר אושר גם ע"י שי לוי מיס שהבהיר כי יס עובדת עם יבואן אחד לכל יצרן (עמ' 180 ,31). ודוק אין לקבל את טיעוני ב"כ דראקו בסיכומיה כי מדובר בחוסר הבנה וזאת הן בהתחשב בעדותו של גלעד והן בהתחשב שהניסיונות בדיון להסביר אחרת ניתנו ע"י ב"כ דראקו ואת טיעוניה לא ניתן לקבל כעדות, מה גם שהיא לא המשיכה לחקור בהקשר זה את נציג יס והדבר פועל לחובת דראקו.
- הנה כי כן הוכח כי ממילא לא יכלה דראקו בפרויקט האמור לייצג שני יצרנים שונים ומשהתקשרה עם יס לשווק מוצרי Etong לא יכלה לשווק גם את לוסטר ואזי לא נגרם לה נזק.
- מהאמור עולה כי דראקו לא הוכיחה שהיא זכאית לכספים שבגינם היא מבקשת חשבונות וגם בשל כך יש לדחות את תביעתה.
לא הוכחה עילת גרם הפרת חוזה ע"י אקסל
- כתב התביעה מייחס לאקסל חובה למסור חשבונות בעילת גרם הפרת חוזה רק בשל כך שהיא יידעה אותה ב-17/12/20 במכתב התראה כי היא השותפה הבלעדית שלו לוסטר בהסכם (סע' 48 לכתב התביעה).
- בסיכומים מטעם דראקו נעשתה הרחבת חזית לפיה הידיעה של אקסל על הסכם הבלעדיות נובעת מכך שבמייל מיום 7/9/20 בן מלוסטר הודיע לאקסל על מורת רוחה של דראקו משיתוף הפעולה עם אקסל. מעבר לכך שמדובר בהרחבת חזית שכן טענה עובדתית זו לא נטענה כלל בתביעה. הרי שגם אין בה ממש.
- העובדה שדראקו ניסתה לעבוד עם לוסטר במקביל לעבודתה של אקסל עם לוסטר וידיעתה של אקסל על כך בחודש ספטמבר 2020, אין בה כדי להוכיח דבר ביחס לידיעה של אקסל על הסכם הבלעדיות. רונן שור הצהיר כי לאורך כל הליך המכרז של חברת יס עבור מוקה 2.5 מעולם לא הועלתה כל טענה מצד לוסטר או גורם אחר, בפרט לא ע"י דראקו, כי לוסטר קשורה בהסכם כלשהו, בוודאי שלא בהסכם בלעדיות כלשהו עם דראקו וכי יש מניעה שאקסל תספק לחברת יס את מוצרי לוסטר (סע' 65 לתצהיר). עדותו של רונן שור הייתה בכללה עדות מהימנה ולא מצאתי להטיל ספק בהצהרה זו כאשר הנטל להוכיח כי אקסל ידעה על הסכם הבלעדיות עומד לפתחה של דראקו והיא לא טענה אחרת בתביעתה ולא צירפה ראיה על כך.
לגופה של טענת גרם הפרת החוזה ייאמר כי סעיף 62 לפקודת הנזיקין קובע כי על הטוען לעילה של גרם הפרת חוזה, הנטל להוכיח 5 תנאים מצטברים: קיומו של חוזה מחייב, הפרת החוזה, קשר סיבתי בין פעולות הגורם לבין מעשה ההפרה, ידיעה לגבי החוזה, חוסר צידוק למעשיו של הגורם המתערב. בנוסף יש להוכיח נזק ממון (רע"א 8483/02 אלוניאל בע"מ נ' מקדונלד (פורסם בנבו, 30.3.04)).
- כאמור לעיל, לא הוכח כי קיים חוזה בלעדיות מחייב ביחס למוצרי המוקה 2.5. בהעדר חוזה, אין הפרה.
- מעבר לכך יצוין כי קיים צידוק לחתימת החוזה בין אקסל ולוסטר שיש בו כדי לשלול את טענת גרם הפרת חוזה. לו סברה דראקו כי יש בינה לבין לוסטר חוזה מחייב היה עליה להודיע לאקסל על כך בראשית התהליך ולא להמתין למשלוח מכתב ההתראה רק בסוף שנת 2020, עת שהחוזה בין אקסל ליס, היה רגע לפני חתימתו.
- נראה כי פעילות אקסל עבור לוסטר מאז יולי 2020 כאשר קידמה את האפשרות שיס תקבל את לוסטר כיצרן של מוקה היא זו שהביאה בסופו של יום לחתימה על החוזה. העיד על כך שי לוי מיס, כי יס התקדמה עם אקסל כי קיבלה ממנה את הדוגמאות של מוצרי לוסטר (עמ' 179, ש' 20). לא ניתן לצפות שלאחר הפעולות של לוסטר תזכה דראקו בחוזה.
- עוד יצוין בהקשר זה כי לא ניתן לקבל את טענת דראקו כאילו שהיא זו שהביאה את לוסטר למעמד המאפשר לה לספק מוצרים ליס. דראקו לא הציגה ראיה כלשהי המלמדת על כך. תכתובות עם יס לא צורפו ועדות של גורם כלשהו מיס לא הובאה על ידה. אם לא די בכך הרי שטיעון זה עומד בניגוד לעדותו של שי לוי מיס כי אקסל הביאה את הדוגמאות של לוסטר ליס וע"כ נחתם איתה החוזה והמשמעות היא שאקסל היא זו שהכירה את לוסטר ליס ולא דראקו.
- מעבר לאמור יצוין כי דראקו לא הוכיחה שנגרם לה נזק (ראה סע' 105-109 לעיל).
- לאור האמור לא היה מקום להגיש תביעה כנגד אקסל בטענה לגרם הפרת חוזה ועל כן התביעה נגדה נדחית. יצוין כי בהעדר טיעון עובדתי בכתב התביעה כי אקסל הייתה מודעת להסכם הבלעדיות, לא היה מקום להגיש את התביעה כנגד אקסל ולגרור אותה להליך משפטי ארוך ויקר.
סיכום
- לאור האמור לעיל התביעה למתן חשבונות נדחית.
- אקסל עתרה לחיוב בהוצאות תוך הצגת מכלול הוצאותיה. לוסטר לעומת זאת, לא הציגה את ההוצאות שנגרמו לה בפועל והעדר הצגתן נלקח בחשבון.
- אמנם התביעה נגד לוסטר היא כנגד חברת חוץ אולם עורכי דינה של לוסטר היו מישראל ובסופו של יום ובשל המצב הביטחוני בארץ נשמעה עדותו של בן באמצעות היוועדות חזותית והוא לא נדרש להגיע לארץ. כיוון שכך, בהתחשב בכך שמדובר בתביעה למתן חשבונות אשר נדחתה בשלב הראשוני שלה ובהתחשב בהיקף ההליך ומספר דיוני ההוכחות, ובהעדר הצגה של הוצאות בפועל, תישא דראקו בהוצאות לוסטר בסך של 100,000 ₪.
- אשר לאקסל הרי שבהתחשב בכך שהתביעה עצמה לא הציגה מלכתחילה תשתית עובדתית לחיוב בעילת גרם הפרת חוזה ובשל כך נגררה אקסל להליך ארוך ומיותר ובהינתן היקף ההוצאות שהוציאה וכן בהתחשב בכך שיש לפצות בעל דין שהתביעה נגדו נדחתה בהוצאות שנגרמו לו בפועל, מצאתי לחייב את דראקו בהוצאות אקסל בסך כולל של 200,000 ₪.
ניתן היום, ו' אב תשפ"ה, 31 יולי 2025, בהעדר הצדדים.