הערך הפרובטיבי מצוי אפוא בנתוני המסגרת. עם זאת, מנתוני המסגרת לבדם, לא בהכרח תהיה לאדם הסביר האפשרות לדעת אם נתוני המסגרת שבהם הוא צופה הם אלה ששררו בעת יצירתו של הקובץ. לשם כך, יהא צורך להיעזר בגורם מיומן בעל הידע והיכולת לבחון אם בוצע שינוי בנתוני המסגרת. אולם, לשם כך עשויה להידרש לו (ומשכך – גם לצדדים ולבית המשפט) גישה לעותק הראיה (בניגוד להעתק).
לחלופין, אם קיים מקור מאושר, היינו עותק שהאותנטיות שלו אינה מוטלת בספק ואשר ממנו נוצר העותק שמהימנותו נבחנת השוואת ה -"Hash Value" שלו לזה של העותק הנבחן תאפשר לדעת אם המידע שונה."
בהמשך בוחן ואקי את האפשרות לשמירת עותקים בארכיב דיגיטלי ולאחר סקירה כאמור, פונה הוא לבחון את הקושי מקום בו מדובר במסמך דיגיטלי שלא נשמר באופן המתואר או באופן אחר המספק מקור מאושר. אשר למקרים אלו נכתב :"מקורו של הקושי טמון בכך שמקום שבו יוצגו לבית המשפט שני מסמכים- האחד "מקורי" והשני שעבר שינוי, לא תמיד יהא בית המשפט מסוגל לדעת מהו המקור ומהו הזיוף...יהיה המקרה אשר יהיה, המידע האצור בנתוני המסגרת הנלווים לעותק דיגיטלי ואשר נעדרים מתדפיס פיזי או אף מהעתק דיגטלי, עשוי להיות בעל חשיבות רבה לנושא המתברר במשפט. במקרים רבים ניתן -בין בסיועו של מומחה ובין בלא סיוע כאמור – להסיק ממנו מסקנות רבות ושונות שלא ניתן היה לצפותן מראש. מסיבות אלה, אני סבור כי מקום שמדובר בראיה שמקורה דיגיטלי, ראוי לקבוע כי יש להגיש לבית המשפט עותק של הקובץ על גבי מדיה דיגיטלית – זאת, בניגוד להעתק או לתדפיס פיזי של המידע. זאת, כפוף לחריגים שהוכרו בפסיקה לכלל בדבר הראיה הטובה ביותר והמתאימים מבחינת אופיים למטריה של ראיות דיגיטליות.
כאמור לעיל, דווקא עקב חידוש הטכנולוגיה מתעצם החשש בדבר היותן של ראיות דיגיטליות קלות לזיוף יותר מאשר ראיות "קלאסיות", משכך מתעורר צורך לעמוד באופן דווקני על מהימנותן. עמידה דווקנית על מהימנותה של הראיה דורשת – עת מדובר במסמך דיגיטלי- את הגשתו של המקור הדיגיטלי שיש בו כדי להעיד על מהימנותו. ואכן, נדמה כי אם מתעוררת מחלוקת בין הצדדים באשר למהימנותן של ראיות שיש להן מקור דיגיטלי, אזי תוגש לבית המשפט הראיה הדיגיטלית גופה."
- הנני סבורה כי מכל האמור, ניתן לחלץ כללים כדלקמן כתנאי לקבילותו של פלט כראייה בהליך – ראשית, כי יוגש מקור או עותק מהפלט (בהבדל מהעתקו) - קרי, תשמר עמידה על כלל הראייה הטובה, באופן שיאפשר גישה לנתוני המסגרת וניתן יהיה לבחון האם בוצעו מניפולציות או שינויים בקובץ וללמוד על האותנטיות שלו; שנית, כי יוגשו ראיות הנוגעות לאופן הורדת עותק הקובץ והמלמדות על כך שאופן הפקת הפלט יש בו כדי להעיד על אמינותו. בכלל כך יוגש העותק בצירוף אישור מומחה המלמד על מועד היווצרות העותק המוגש, על כך שלא נערכו בו מניפולציות וכי הוא תואם את התוכן בזמן אמת והפעולות שנעשו על מנת להבטיח את כל אלו תועדו.
- במקרה לפני, אין חולק כי תכתובת הסקייפ הוגשה בפורמט WORD – קרי לא הוגש מקור ההתכתבות, לא הוגש עותק ההתכתבות וניתן לומר כי אף לא הוגש העתקה. אלא שהוגש מסמך המתיימר לתאר "העתק-הדבק" לתכתובת, אשר ברי כי ניתן לערוך בו שינויים, אשר לא ניתן להתחקות אחריהם. יתרה מכך, לא הוגשה כל חוות דעת המלמדת על האופן בו הועתקה התכתובת מתוך תכתובת הסקייפ המקורית. בנסיבות אלו, אינני סבורה כי תכתובת הסקייפ קבילה כראייה בהליך כאן.
המסד העובדתי אשר הוכח על ידי התובעת;
- כמפורט לעיל בהרחבה, קבעתי כי אין לקבל כראייה את תכתובת הסקייפ בין התובעת לבין סטיבן קולינס. האם יש בכך כדי להוביל לדחיית תביעתה של התובעת? על מנת להשיב לשאלה זו, יש לבחון איזה מסד עובדתי הוכח על ידי התובעת גם בלא תכתובת הסקייפ. כפי שיפורט להלן בהרחבה, הנני סבורה כי מסד עובדתי זה, די בו כדי לבסס עילות תביעה כנגד גלובל וכן, כנגד שבת ואולם, לא די בו כדי לבסס את העילות כנגד אביסרור.
משהכרעתי הובאה, אפנה להלן להנמקתה בהרחבה.
- טענותיה המרכזיות של התובעת נסבות על מצגי השווא שהוצגו לה על ידי הנתבעים. כפי שיפורט להלן, מצגים אלו נתמכים בעדותה של התובעת – אותה מצאתי כמהימנה וכן, בשורת ראיות נוספות ובין היתר בתכתובת הודעות הדואר האלקטרוני – אשר הנתבעים לא כפרו בקבילותן; בעדויות אביסרור ושבת עצמם; ובאשר לשבת – גם בחוסר מהימנות גרסתו בסוגיות שונות, שיש בה כדי להשליך על המהימנות הכוללת אשר ניתן לייחס לגרסתו בכללותה.
- כך וראשית, בהתאם לעדותה של התובעת, בעקבות מודעה שראתה באינטרנט, פנתה היא אל OFM. הנני סבורה כי תחילתה של מסכת המרמה שננקטה כלפי התובעת נסבה על זהותה של OFM והקשר בינה לבין גלובל. אשר לכך, עיון במסמכים עליהם חתמה התובעת עת פנתה ל - OFM מלמד כי במסגרת מסמכים אלו, אין כל איזכור לישות המשפטית ש – OFM מהווה ובפרט, אין באיזה מהמסמכים כל אזכור לכך שמדובר בחברה בע"מ. אלא שהשם – "OFM" מופיע במסמכים כשם מסחרי כ"מיתוג" ותו לא. אשר למסמכים אלו אשר הוצגו על ידי התובעת – הנתבעים לא כפרו בקבילותם ובהגשתם. יתרה מכך, שבת בתצהירו, הפנה מפורשות למסמכים אלו והעיד כי כל לקוח שביקש לסחור באופציות הבינאריות באמצעות אחת החברות להן נתנה גלובל שירותים, החל את התקשרותו בחתימה דיגיטלית על מסמכים שונים:Terms and Conditions, Privacy Policy וכן, DOD (Declaration of Deposit) – שנחתם לפני כל פעולת הפקדה שביצע הלקוח. עוד הובהר בתצהיר שבת כי לקוח לא היה מופנה לנציג של גלובל ולא היה יכול להתחיל לבצע פעולת מסחר כלשהי בטרם חתם על מסמך כזה. הנה כי כן מסמכים אלו, לרבות תוכנם, לא הוכחשו על ידי הנתבעים – ההיפך הם תמכו בקיומם ובתוכנם.
אין חולק כי לאחר שהתובעת השאירה את פרטיה, עמד איתה בקשר נציג של OFM המוצג בשם סימון פרל. מהודעה אלקטרונית אשר הוגשה וסומנה כנ/1 (קרי הוגשה על ידי הנתבעת עצמה) – עולה כי אותו עובד הציג עצמו כעובד של OFM. יתרה מכך, הודעת דואר אלקטרונית זו, נשלחה מכתובת: symonf@option.fm – קרי כתובת עם סיומת הקשורה ל OFM.