"העד, מר אביסרור: הייתי ילד בן 22 עבדתי בבניין בנק דה בינארי וזה פשוט מה שרשמת.י
עו"ד אסיף: תסביר לי מה, מה זאת אומרת בניין בנק דה בינארי?
העד, מר אביסרור: רשום על הבניין. היה רשום על הבניין."
עובדות אלו יש בהן כדי לתמוך קיומו של קשר בין OFM איתה כביכול התקשרה התובעת לבין BDB, גלובל ושבת.
יתרה מכך, בפועל נמנעו הנתבעים מהצגת פרטי חברה זו – מה שמה המלא? מה מספר החברה? מה מקום התאגדותה? וכיוצא בכך – פרטים אשר ככל שהיו מגולים, ברי כי היה בהם כדי להאיר העיניים באשר לזהות החברה. הנתבעים חדלו מגילוי כאמור הגם שעל פניו מדובר בחברה לה סיפקה גלובל לטענתה שירותים ומשכך, ברי כי בידי גלובל מסמכים רבים המעידים על זהותה – בהם מסמכים אשר בנקל ניתן לשחזרם – כגון חשבוניות (אשר ניתן לשחזר תוך פניה לרואה חשבון או לרשויות המס), חוזים, העברות כספיות, אנשי קשר וכו'.
הנני סבורה כי התנהלותם זו של הנתבעים – גרסתם המשתנה וכן, מחדלם מהצגת ראיות הנוגעות לזהות OFM שעל פניו אמורות להיות בידיהם או למצער יכולים הנתבעים לשחזרם)– כל אלו מלמדים כי ככל שאמנם מדובר בחברה - וספק רב אם אמנם כך, שכן כאמור במסמכים עליהם חתמה התובעת לא מוזכר כי מדובר בחברה – הרי שמדובר בחברה הקשורה בגלובל או בשבת או ב – BDB (שאף היא קשורה בשבת).
- מהאמור צא ולמד – כבר מתחילת התקשרותה של התובעת עם גלובל, התובעת התקשרה עם גלובל במסווה של ישות עלומה "OFM", ואין חולק כי במועד זה לא הייתה התובעת מודעת לכך שהיא מתקשרת למעשה עם גלובל. עצם הסתתרותה של גלובל מאחורי זהות אחרת ובמיוחד שעה שמדובר בהסתתרות מאחורי ישות אשר לא ניתן לעמוד אחר זהותה - מהווה לגישתי חלק ממסכת המרמה ובסיס למרמה.
- הנני סבורה כי המשך מסכת ההסתרה והמרמה, נסבה על השימוש בשמות "במה" לעובדי גלובל במהלך התקשורת בינם לבין הלקוחות. עובדה זו אינה שנויה במחלוקת ויתרה מכך, הנתבעים מנסים להסבירה. כך, בסעיפים 6 ו – 7 לתצהירו מפרט אביסרור כי ההתנהלות של נציגי החברה מול הלקוחות נעשתה תחת שמות במה גנריים; כי אחד משמות הבמה הנ"ל היה "סטיבן קולינס"; כי הוא עשה שימוש לעיתים, במסגרת מתן השירות ללקוחות בשם זה; יחד עם זאת, הדגיש אביסרור שלא היה היחיד שעשה שימוש בשם במה זה וכי לעיתים מספר נציגי שירות התנהלות מול אותו לקוח בשם במה זה. עוד הסביר אביסרור בתצהירו כי השימוש ב"שמות במה" נועד הן לצורך הגנה על פרטיותם של עובדי החברה והן כדי להקל על התנהלותם מול הלקוחות שרובם ככולם לא היו מישראל ומשכך, יתקשו להגות את בליל השמות הזרים (ראו בדומה גם סעיפים 16 ו – 17 לתצהיר שבת).
ככל שאמנם יש בהסבר שניתן על ידי הנתבעים להצדיק את עצם השימוש בשמות במה - אקשה – מדוע נעשה שימוש באותו שם למספר עובדים? מדוע לא נעשה רק שימוש בשמות פרטיים? ולבסוף – מדוע נעשה שימוש בשמות זרים בלבד? הנני סבורה כי גם התשובות לקושיות אלו מלמדות על המשך מסכת המרמה. כך, השימוש באותו שם למספר עובדים – מלמד כי רצונה של גלובל היה לייצר קשר מיוחד בין הלקוח לבין אותו עובד הפועל מולו, באופן שהלקוח יסבור כי הוא פועל כל הזמן מול אותו עובד ויהא בכך כדי לתרום ליחסי אמון בין הלקוח לבין העובד. יתרה מכך, הנני סבורה כי השימוש בשמות לועזיים, מהווה חלק מהמצג ולפיו אין מדובר בחברה ישראלית אלא בחברה זרה – מצג אשר לטענת התובעת – שלא נשללה, נועד כדי לתמוך במצג ולפיו מדובר בתאגיד הפועל תחת רגולציה ולא בתאגיד ישראלי הפועל תחת רגולציה ישראלית (אשר כפי שהעיד אביסרור בעמוד 96 שורות 13-15 – במועדים הרלוונטיים לא חלה על לקוחות שאינם ישראלים). זאת ועוד, העובדה שמספר עובדים עשו שימוש באותו שם, בצירוף עם העובדה שמדובר בשמות במה ולא בשמות אמיתיים - הובילו אף לקושי לזהות את הגורם האחד האנושי אשר עמד בקשר מול הלקוח. המקרה לפני מדגים תוצאתו של קושי זה, הואיל וכפי שיפורט להלן, אינני סבורה כי התובעת הרימה את הנטל להראות כי אביסרור היה אמנם זה אשר פעל מולה באופן בלעדי כסטיבן קולינס ומשכך, לא ניתן לייחס לאביסרור את כלל אמירותיו של קולינס ובכלל כך בפרט לא את האמירות בהן מגולמים מצגי השווא.
- מכאן להמשך המצגים אשר הוצגו לתובעת – לטענת התובעת – הנתמכת בתצהירה ועדותה - הוצגו לה מצגים ולפיהם מדובר בהשקעה בטוחה, המהווה כ"קרן פנסיה" עבורה ותצמיח לה הכנסה חודשית וכי כספה מוגן – בין היתר נוכח בונוסים אשר הוזרמו לחשבונה. יתרה מכך, לטענת התובעת פעולות המסחר אשר בוצעו על ידה, נסמכו על המלצות אשר ניתנו לה על ידי קולינס ותוך מצג ולפיו מדובר בהמלצות של אנליסטים של החברה. עוד טענה התובעת כי קולינס הציג בפניה מצג ולפיו הוא כלכלן בהכשרתו וכי הוא עובד מזה שבע שנים בחברה וכי יש לו אינטרס בכך שהתובעת תרוויח – קרי כי קיימת הלימה בין האינטרסים שלו לבין האינטרסים שלה. נוסף על כך טענה התובעת כי הוצג לה מצג ולפיו החברה מולה התקשרה, היא חברה הפועלת מהונג קונג ועתידה לעבור לעבוד מלונדון – שניהם מקומות בהם זירות מסחר מפוקחות רגולטורית (זאת בהבדל מישראל אשר כפי שהעיד אביסרור בעמוד 96 שורות 13-15 – במועדים הרלוונטיים לא החילה רגולציה על לקוחות שאינם ישראלים). זאת ועוד, התובעת העידה כי אותו קולינס הציג בפניה מצגים בדבר התקשרות של OFM בחוזים עם חברות מובילות וכן כי הוא יבצע עבורה השקעות אשר תשאנה לה תשואה עם חברות אלו. בכלל כך טענה התובעת כי קולינס הציג לה מצג ולפיו הוא יקבל אישור לכלול אותה בעסקאות אלו וכן כי עליה להפקיד עוד כספים על מנת שתוכל להיכלל בעסקאות אלו.
כאמור, התובעת תמכה טענותיה אלו והמצגים אשר הוצגו לה ראש וראשונה בתצהירה. ואולם, במסגרת חקירתה הנגדית נמנעו הנתבעים מלחקור את התובעת באשר למצגים אלו והתמקדו בסוגיות אחרות – הנוגעות במיוחד לשאלה האם התובעת הייתה מודעת לסיכון בהשקעתה, האם חששה קודם להשקעתה והאם המשיכה להשקיע אחרי שהפסידה. משכך, הרי שגירסתה של התובעת באשר למצגים אשר הוצגו לה – לא נשללה.