מיותר לציין שאין הליך שמספרו כמספר הנקוב, וגם טרם נחקק חוק שכירות הוגנת. לגבי יתר האסמכתאות שאינן קיימות, ר' סיכומי הנתבעים.
בית המשפט העליון קבע מהם הכלים העומדים לרשות בית המשפט כאשר בעל דין מפנה לאסמכתאות דמיוניות, ובהם מחיקה על הסף או הטלת הוצאות אישיות על עורך הדין (בג"ץ 38379-12-24 פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים (23.2.25)).
- במקרה שבפניי, כאשר האסמכתאות הדמיוניות מובאות בסיכומים, אין משמעות למחיקה על הסף, וכאשר התובעת מייצגת את עצמה, אין דילמה אם להטיל הוצאות אישיות על עורכת הדין, או על הלקוחה.
- בצדק טען בא כוח הנתבעים, שהפנייה לאסמכתאות שאינן קיימות מטריחה במיוחד, משום שהיא גורמת בזבוז זמן בבדיקת כל ההפניות. אשר על כן, בשים לב הן לחומרה שבאסמכתאות דמיוניות אלה, והן לזלזול שבמסמך כולו, יש לפסוק הוצאות לדוגמא לטובת הנתבעים, וגם הוצאות לאוצר המדינה.
- סכום התביעה הוא 300,000 ₪. בסופו של יום, לטובת התובעת נפסק סך של 4,000 ₪, דהיינו כ- 1.33% מהסכום שתבעה. בתיק התקיימו 6 דיונים, מתוכם שתי ישיבות הוכחות, וסיכומים בכתב. לפיכך, אני מחייבת את התובעת לשאת בהוצאות הנתבעים בסכום של 20,000 ש"ח. בנוסף, התובעת תישא בהוצאות לאוצר המדינה בסך 5,000 ₪.
ניתן היום, ט"ו תמוז תשפ"ה, 11 יולי 2025, בהעדר הצדדים.
מוריה צ'רקה