יתר על כן, על המשכירה מוטלת החובה להודיע לערבים על הארכת תוקפו של הסכם השכירות על מנת שיוכלו לכלכל צעדיהם (ר' ע"א (מחוזי חיפה) 2106/05 הרוש אילן נ' רוזנברג דב (27.6.07) ואסמכתאות שם). המערערת לא עמדה בחובה זו.
- לכך יש להוסיף שאין חולק שהתובעת לא הודיעה לערבים שדמי השכירות אינם משולמים כסדרם, אלא מעת לעת.
- במצב דברים זה, אף אילו הייתה התובעת מוכיחה את טענתה כאילו הנתבעים צברו חובות רבים במשך שנות השכירות הנוספות, וכאמור, איני סבורה כן, לא ניתן לייחס לערבים ערבות לחובות אלו.
- יודגש שהתובעת אינה טוענת שהשוכרים לא שילמו את שכר הדירה במלואו עבור השנתיים הראשונות, וממילא תביעת החוב עבור שנתיים אלו, ככל שקיים חוב כאמור, התיישנה.
- לפיכך דין התביעה נגד ערבים להידחות, אף אם היה מקום לקבל את התביעה נגד השוכרים.
לסיכום
- הנתבעים מודים שלא שילמו את דמי השכירות כסדרם, אולם בשל דלות הראיות שהוגשו, לא הוברר אם נותר חוב בגין דמי השכירות, ואם כן מה גובהו, למעט עבור חודש מרץ 2020.
- בתום תקופת השכירות מסרו השוכרים למשכירה את החזקה בדירה, כשניכרים בה נזקי רטיבות. אין להטיל על השוכרים את האחריות לנזקים אלו, שגם שיעורם לא הוכח.
- אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת את דמי השכירות עבור חודש מרץ 2020, בסך של 4,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.3.2020.
- אולם לא אוכל לסיים בטרם אתייחס לסיכומי התובעת, אשר לא ניתן לתארם אלא כביטוי לזלזול מופגן בבית המשפט ובהליך כולו. כפי שפורט בהרחבה בסיכומי הנתבעים, המסמך המכונה "סיכומים", שאינו חתום, אינו אלא טיוטה ראשונית, מלאה הערות של כותב הטיוטה אל התובעת (למשל בעמ' 21: "כיצד להתמודד בסיכומים: צייני במפורש כי המסמך אינו ראיה יחידה..."), עצות לתובעת (למשל בעמ' 20: "מומלץ לבחון את ההחלטה לפרטיה ולשקול האם כדאי להגיש בקשה לתיקון או ערעור על ההחלטה, תוך הדגשה של הנסיבות והחשיבות של חוות הדעת לתביעה שלך" או בעמ' 28, "מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני שכירות"), וסימנים שנועדו להראות על כוונה להשלים את הכתוב במועד מאוחר יותר (למשל ס' 196, אשר יובא להלן במלואו: "התובעת מפנה לעדות הנתבעת 1 ...", וכן ר' ס' 93-95, ס' 242, ומקומות רבים אחרים).
- לכל אלו יש להוסיף את העובדה המצערת, לפיה במסמך ישנן הפניות לפסקי דין שאינם קיימים, הנסמכים על חוקים מומצאים. כך למשל בתחתית עמוד 29 של הסיכומים מופיעה הכותרת:
"ע"א (מחוזי ת"א) 12345-67-18 אלמוני נ' פלוני – תחולת חוק שכירות הוגנת"