הוצב לפני העד קושי בעניין זה: "אני מצפה שכשחברה תובעת רווחים אבודים מפעילות מסוימת היא תבוא תגיד זה היה הרווח שלנו בתקופה שאין מחלוקת שהייתה לנו את הפעילות הזאת, מהרווח הזה שעשינו אנחנו מצפים שבתקופה העתידית היינו עושים יותר היינו עושים פחות זה למה היינו עושים יותר זה למה היינו עושים פחות, אבל הבסיס יהיה מה הרווח שעשיתם בתקופה שבה הייתה לכם את הפעילות הזאת. למה הנתון הזה לא נמצא לא בדוחות הכספיים ולא בכתב התביעה?" (עמ' 336 ש' 17-7). המענה שניתן: "כי הוא לא רלוונטי", לא היה מספק. ייתכן כי, כטענת דנן, בעריכת הדו"חות הכספיים הולמת התייחסות שאינה מגזרית לפעילות שהופסקה, אך בהקשר תביעה, על העותר לסעד מוטל להביא את הנתונים הקונקרטיים לגבי הרכיב לגביו הוא דורש תשלום. אם נמנע מלעשות כן, הדבר מעורר שאלה. יצויין כי מדובר במי שמעיד על עצמו: "אני לא מוותר על כסף סתם" (עמ' 325 ש' 22; וע"ע: "אני נורא קמצן אני אוהב לקבל את כל מה שמגיע לי", שם, ש' 23-22), "ועם כסף לא מתווכחים איתי, זה התפקיד זו העבודה שלי. אני יודע כמה קיבלתי" (עמ' 304 ש' 2-1).
חקירתו של המומחה המוסכם בעניין הרווחים התמקדה במידה רבה בשאלת סוג הרווח שיש להביאו בחשבון (גולמי או נקי) וכמעט שלא נגעה בשיעורי רווח קונקרטיים, וודאי במנדפים. המומחה בחן כל סוגיה לגופה. הוא לא נטל את שיעורי הרווח הנקי הנזכרים בדו"חות כספיים, אלא התחשב במאפייני מגזרים, ואף קבע שיעורי רווח גבוהים יותר מאלה הקבועים בדו"חות. דנן לא הביאה נתונים שבידיה לגבי רווח לפי מגזר. לגבי הידרשות להוצאות הנהלה וכלליות, ר' לעיל. לא מצאתי הצדקה להתערב במסקנת המומחה בדבר שיעור הרווח.
מנדפים – סיכום
מן המקובץ עולה כי הכנסות ממכירות או שירות שנעשו שלא באמצעות דנן או מפיצים שהחרגתם הוסכמה, בתקופה שמראשית 2017 ועד 16.1.2018, ובניכוי הכנסות שלגביהן יצאו חיובים נגדיים, הן הכנסות שנמנעו בתחום המנדפים.
שיעור של 39% מההכנסות לגבי שירות מנדפים מהווה אובדן רווח בתחום זה. בעניין התקנת מנדפים אין ממצא של רווח.
אובדן רווחים – תחום האוטובוסים
הסכום הנדרש כאובדן רווחים נסמך על תחשיב שבו נגזר שיעור רווח מתוך סכום הכנסות אשר לפי הנטען נמנעו מדנן בתחום האוטובוסים: התקנות, התנעות[10], מתן אישורים שנתיים ותיקון תקלות שוטפות.
הכנסות נמנעות
תחשיב כתב התביעה נסמך על כמויות אוטובוסים בישראל לפי נתוני הלמ"ס. בוצעה הערכה בכמה מהאוטובוסים הייתה חובת התקנת מערכת כיבוי אש, ומתוך אלה, כמה נדרשו להתקנה חדשה וכמה נדרשו רק להתנעה של מערכת קיימת. לגבי התקנה והתנעה נלקחו בחשבון רק אוטובוסים חדשים שנכנסו לארץ בשנים 2017 – מחצית 2018 (ולא אוטובוסים קיימים משנת 2012 המחויבים בהתקנה על פי החוק). לגבי מתן אישורים שנתיים למערכות מותקנות ותיקון תקלות שוטפות, התייחס תחשיב דנן בכתב התביעה לנתוני הלמ"ס לגבי כמות האוטובוסים בשנים 2017-2012 (על בסיס כך שכל אוטובוס שנכנס לישראל החל משנת 2012 מחויב בהתקנת מערכת כיבוי אש ורישוי שנתי למערכת), והפחתת כמות מוערכת של אוטובוסים עירוניים שאינם מחויבים בהתקנה.