עיון בפסיקה ענפה של בתי המשפט מעלה שכאשר לקוח מפר חובת דיווח למתווך במטרה לעקוף את המתווך ולמנוע ממנו דמי תיווך יכול שהמתווך יהיה זכאי לדמי תיווך גם אם יימצא שהוא לא היה הגורם היעיל בנוגע להיקשרות בעסקה. כך היה, למשל, בע"א 5786/15 אזורים חברה להשקעות בפיתוח ובבנין בע"מ נ' חסן (3.9.2017). באותו מקרה נקבע כממצא שבעובדה שהנתבעת מנעה מהמתווך לשמש כמתווך בעסקה לאחר שהפגיש את הצדדים ובהמשך לאותה פגישה פעל רבות באופן יזום בפניות לשני הצדדים על מנת לקדם עסקה אך הנתבעת הדירה אותו מההתפתחויות במשא ומתן בחוסר תום לב על מנת להרחיק אותו מהמגעים ובמטרה להימנע מתשלום שכר טרחה.
- ענייננו שונה מאוד, כאמור. מחומר הראיות עולה שפניותיה של התובעת ליוניקורן אפילו "לא פתחו את הדלת" לשיח כלשהו. הן לא התניעו פגישה ראשונית או התעניינות שהובילו לתחילתם של גישושים לכיוון עסקה. פניותיה של התובעת הובילו למבוי סתום והתובעת, מצידה, קיבלה זאת, כאמור, וזנחה לאחר זמן קצר את הכיוון של השקעה בחברה של קרן יוניקורן. גם אין אינדיקציה בחומר הראיות, כאמור, שהדינמיקה שהובילה להשקעה של יוניקורן נועדה לעקוף את התובעת כמתווכת. לא ניתן אפוא לומר שבנסיבות העניין הנתבעת או מי מטעמו פעלו בחוסר תום לב במטרה למנוע מהתובעת זכאות לשכר טרחה.
- אוסיף עוד שיש ממש בטענת הנתבעת שגם בהנחה שהופרה חובת דיווח בנסיבות העניין, אין בכך כדי להקנות סעד כספי לתובעת מן הטעם שלא נגרם לה נזק כלשהו עקב ההפרה. זאת, בהיעדר אינדיקציה כלשהי לכך שהתובעת הובילה או יכולה הייתה להוביל להתנעת מהלך שיוביל לעסקה עם יוניקורן כפי שהתגבשה; עסקה שלפי חומר הראיות נוצרה, כאמור, כתוצאה מפעולותיו של שוקי וגיבוש קבוצת המשקיעים ומקום שהתובעת עצמה זנחה אפיק זה לאחר התשובה השלילית שקיבלה מיוניקורן בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2020 ואף לא עדכנה את הנתבעת על כך. טענת התובעת בטיעון המשלים שאם הייתה מקוימת חובת הדיווח היה בכך כדי לאפשר לה "להיות מעורבת ולבצע את כל הפעולות הנדרשות" היא אפוא טענה כללית ונעדר מחומר הראיות עיגון כלשהו לתועלת אפשרית במעורבות כזו של התובעת.
- גם קו טיעון זה של הפרת חובת הדיווח – אין בו אפוא כדי להוביל לקבלת התביעה; גם לא בחלקה.
הערה לפני סיום
- אציין, קודם לחתימת פסק הדין, שאם היה נוצר קשר ישיר בין יוניקורן ובין החברה כתוצאה מהפניית התובעת (כגון פגישה עסקית; תחילתם של גישושים או משא ומתן) ייתכן שהיה בכך כדי לשנות ממסקנות פסק הדין. ייתכן שדי היה בפעולה כזו כדי לקיים את דרישת הקשר הסיבתי לפי ההסכם, ולמצער - יכול שבנסיבות כאלו היה מקום לזקוף נגד הנתבעת את חזקת הנזק הראייתי או להביא למסקנה שהופרה חובת דיווח באופן שמנע את הקשר הסיבתי הדרוש. משלא אלו הם פני הדברים לפי חומר הראיות הקיים והמסקנה, במאזן ההסתברויות במשפט אזרחי, היא שלנתבעת לא הייתה "יד ורגל" בהתנעת העסקה, כפי שבצדק טענה הנתבעת, כמו גם היעדרה של אינדיקציה שהתובעת יכולה הייתה לתרום דבר מה לגיבושה של העסקה – אין צורך להידרש לכל אלה.