עוד הגענו להסכמה לפיה הבקשה למתן הוראות שהוגשה על ידי הקבלן ביום 29/06/23 תידון במסגרת הליך זה תוך שישמרו לצדדים כל הזכויות הדיוניות כאילו ומדובר בתביעה אזרחית, לרבות הליכי גילוי מסמכים הגשת תצהירים וחקירות נגדיות...".
- הסכמה זו שהושגה על דעת המבקשת קיבלה תוקף של החלטה מחייבת במעמד הדיון שהתקיים כאמור ביום 09/08/23.
- אין חולק כי פרויקט ניקוי מתחם קרית הפלדה, עוגן מלכתחילה בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט של פירוק מיום 21/12/10. כך גם כל שלביו של הפרויקט נערכו תחת פיקוח בית משפט של פירוק. טענת המבקשת לפיה הבקשה למתן הוראות שהוגשה על ידי הקבלן אינה אמורה להתברר במסגרת הליך זה עומדת בסתירה להסכמת הצדדים מיום 09/08/23 וההסכמות שקיבלו ביטוין קודם לכן ופורטו לעיל, אשר בכולן המבקשת נתנה את הסכמתה המפורשת לבירור טענות הקבלן במסגרת בקשה למתן הוראות, לרבות הטענות הכספיות והנזיקיות, ואשר כולן אושרו בהחלטות עקביות של בית המשפט.
- זאת ועוד, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי המחלוקות שנגעו להשלמת פרויקט הפינוי, ואשר התעוררו עם עיכוב הפרויקט על ידי המשרד להגנת הסביבה והביאו לעצירת הפרויקט באיבו, הובאו לדיון במסגרת הליך זה על ידי המפרק עצמו. פועל יוצא מן האמור, כי בעניינו של הפרויקט התקיימו בבית משפט זה לא פחות משלושה דיונים, בפרק זמן קצר, אשר הביאו לידי מתווה שאפשר את סיום הפרויקט, בו הקבלן השלים את עבודות הפינוי בפרק זמן קצר ודחוק ושהתבצע בניהולו ובפיקוחו של המפרק. במילים אחרות, היה זה המפרק ובית משפט של פירוק שנטלו חלק משמעותי בהשלמת הפרויקט, בבירור המחלוקות שנתגלעו בין הקבלן למבקשת, יישוב המחלוקות באופן שאפשר את השלמת הפרויקט, ועל בסיס מתווה דיוני מוסכם בו הובהר כי טענות הקבלן ובכלל זה הטענות הכספיות והנזיקיות, יתבררו אף הן בהליך זה במסגרת הבקשה למתן הוראות.
- למעלה מן הצורך יצוין, כי אף המפרק, במסגרת הדיון שנערך עוד ביום 09/08/23, היה ער לבקשת הקבלן למתן ההוראות על רכיביה הנזיקיים והכספיים, ובטרם גובשה הסכמת הצדדים, ציין, כי "רצוי כי הסכסוך הכספי שבין הקבלן למדינה יתברר בפני בית משפט נכבד זה של חדלות פירעון". ניתן להצר על כך שרק לאחר שהקבלן השלים את עבודות הפינוי העלתה המשיבה את טענתה לפיה תביעת הקבלן אינה אמורה להתברר במסגרת הליך זה וזאת בניגוד להסכמות הדיוניות שהושגו.
- על רקע כל האמור תמוהה עמדת המבקשת שמצאה ביטויה בבקשה זו, לפיה הסעדים הנזיקיים, שנכללו מלכתחילה במסגרת הבקשה למתן הוראות שהוגשה על ידי הקבלן, אינם מתאימים להתברר במסגרת בקשה למתן הוראות ובמסגרת הליך חדלות פירעון. כך גם תמוהות האמירות ששזורות בבקשת המבקשת, לפיה הכללת הסעדים הנזיקיים בבקשה למתן הוראות מצד הקבלן הינן ניסיון לא ראוי להפר את הוראות סדרי הדין.
- בתמצית יאמר, כי בית משפט של פירוק מוסמך ונוהג לדון בשגרה בבקשות למתן הוראות הכוללות סעדים כספיים, כל עוד הן קשורות להליך הפירוק, גם אם אינן מופנות כנגד המפרק. די בהקשר זה להפנות לאמור ברשות ערעור אזרחי 9082/05 שרידב השקעות בערעור מיסים נ' עו"ד אלקס הרטמן [פורסם בנבו] (26/03/07):
"לאחר שעיינתי בבקשה הראשונה, בתשובות לה ובתגובה לתשובות החלטתי כי דין הבקשה להידחות. הליך של בקשה למתן הוראות משמש את בית המשפט כמסגרת יעילה ומהירה לפיקוח על פעילותם השוטפת של בעלי תפקידים שונים שמונו על ידי בית המשפט, כגון מפרקים, נאמנים בפשיטת רגל, כונסי נכסים, מנהלי עיזבון ועוד. כן משמש הליך זה להנחיית בעלי התפקידים כיצד לפעול במקרים מסוימים, כאשר הפעולה מצריכה את אישורו של בית המשפט. לפיכך, בקשות למתן הוראות עשויות להתייחס למחלוקות רבות ושונות, ולסוגי סכסוכים רבים ושונים. המבקשת כאמור טוענת כי הבקשה למתן הוראות דנא אינה מתאימה לבירור במסגרת הליך זה, שכן אין בה בקשה מצד המשיב לקבלת הוראה או הנחייה כלשהי מבית המשפט. כלומר, המבקשת סבורה כי אין בפנינו אחד מבין סוגי הסכסוכים שנועדו להתברר במסגרת בקשה למתן הוראות. טענה זו אינה מקובלת עליי. אמנם המסגרת של בקשה למתן הוראות נועדה בראש ובראשונה למחלוקות בין בעלי הדין "הטבעיים" בהליכים בהם מוגשת בקשה מסוג זה, כמו למשל, סכסוך במסגרת תיק פשיטת רגל בין הנאמן לבין החייב. ואולם, ההלכה מכירה ומתירה את השימוש בבקשה למתן הוראות גם להשגת סעד נגד צד שלישי (לדיון בטענה זהה לזו של המבקשת ראו, ערעור אזרחי 635/71 שיווק מוצרי אוטוקרס בערעור מיסים נ' מרגוליס, פ"ד כו (1) 682). יש להודות, כי בלא מעט מקרים בהם מדובר על בקשה למתן הוראות אין עסקינן במתן הוראות לבעל התפקיד, אלא בסעד כלשהו, כספי או אחר, המופנה כלפי צד שלישי. בעגה של אלה העוסקים בתחום משמש הביטוי "בקשה למתן הוראות" לקשת רחבה של מקרים, שלעיתים אינם באים בגדר משמעותו המקורית של הביטוי".
- הגם שהמבקשת סבורה כי בירור טענות הקבלן הינו מורכב, למעשה מדובר בהכרעה על בסיס עובדות וטענות ברורות, ובלא ספק בירורם כמקשה אחת במסגרת הליך זה הינה אפשרית. יתר על כן נוכחותם של המפרק ובאת כוח הכנ"ר בהליך עשויה אך לעזור לצדדים ביישוב המחלוקות ובירור הטענות הכספיות.
- לאור האמור, ומשהמתווה שהוסכם על הצדדים נועד בין היתר לאפשר למפרק להשלים את פרויקט פינוי המתחם, פרויקט שבוצע על ידי המפרק ובפיקוחו במסגרת הליך הפירוק ואין במתווה כדי לגרום לעיוות דין או פגיעה בזכויות דיוניות ומהותיות של בעלי הדין ואלה אף נשמרו במסגרת ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, סבורה אני כי בירור טענות הקבלן במסגרת הבקשה למתן הוראות, במסגרת הליך חדלות פירעון, הינה אך ראויה ונכונה, כפי שאף סברו הצדדים כולם במהלך ההתדיינות ועד להגשת בקשת המבקשת.
- הסוגיה האחרונה שנותרה לדיון הינה טענת המבקשת בדבר זכותה לדרוש את חיובו של הקבלן בתשלום אגרה בגין הרכיב הכספי שנכלל בבקשה למתן הוראות. כפי שעולה מבקשת המבקשת, הנימוק העיקרי לדרישת המבקשת לחיוב הקבלן בתשלום אגרה נעוץ בכך כי רכיב התביעה הכספי שנכלל בבקשה למתן הוראות מטעם הקבלן לא ראוי היה מלכתחילה לדון בו במסגרת בקשה למתן הוראות בהליך חדלות פירעון.
- הנימוק העיקרי עליו מבססת המבקשת כאמור את בקשתה לחיוב הקבלן בתשלום אגרה הוסר למעשה, לאחר שהובהר כי המבקשת נתנה את הסכמתה המפורשת לבירור הטענות הנזיקיות והכספיות של הקבלן במסגרת בקשה למתן הוראות ובהליך זה.
- בכל הנוגע לטענת המבקשת, לפיה פטור מתשלום אגרה במסגרת בקשה למתן הוראות הוביל את הקבלן להגיש תביעת עתק תוך ניצול לרעה של ההליך המשפטי, אציין בתמצית ומבלי להביע עמדה לגוף העניין כי טענה זו שהועלתה על ידי המבקשת לא נתמכה בתשתית עובדתית ראויה, באסמכתאות ובתצהיר. על פני הדברים, ומבלי להביע עמדה ביחס לתביעת הקבלן לגופה, סך הנזקים הכספיים הנתבעים אינם חריגים בהתחשב בהיקף הפרויקט ובעלות הכוללת של הפרויקט שבו נשאו קופת הפירוק והמשרד לאיכות הסביבה ולא ניתן לומר כי גובה הסכום הנתבע מושפע באופן כלשהו מעצם קיומו של פטור מתשלום אגרה.
- המבקשת מפנה בטיעוניה להוראות תקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות) לפיה ככלל תביעה כספית חייבת בתשלום אגרה ואף מפנה להוראות תקנה 2(ג) לתקנות האגרות המורה כי בית משפט לא יזדקק לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה ואף מבהירה בתגובתה את הרציונליים הנוגעים לחיוב באגרות בכל הנוגע לתביעות כספיות.
- אלא שבעניינו בקשת הקבלן למתן הוראות, ככל בקשה אחרת למתן הוראות במסגרת הליך חדלות פירעון, חוסה תחת המונח "הליך ביניים" כמשמעותו בתקנה 20(2) לתקנות האגרות ומשכך, לא חלה אגרה בגינה. יצוין כי עוד בגדרי הליך פשיטת רגל (מחוזי) (תל אביב) 1397/02 שרידב השקעות בערעור מיסים נ' עו"ד אלקס הרטמן [פורסם בנבו] (12/12/07) נקבע כי בקשה למתן הוראות במסגרת הליך פירוק, ובכלל זה הליך חדלות פירעון, אינה מחויבת בתשלום אגרה, גם אם משמעויותיה הכספיות משמעותיות:
"הבקשה נשוא המחלוקת אינה אלא הליך ביניים במסגרת תיק חדלות פרעון, אשר על פי דין פטור מאגרה וזאת לאור העובדה כי האגרה שולמה בפועל בעת פתיחת תיק חדלות הפרעון עצמו (ובנסיבות המקרה הספציפי: בקשת הכינוס).