כמובטח, מצורף ההסכם המבטא את ההסכמות שהגענו אליהן בפגישה שנערכה מוקדם יותר במשרדו של יעקב בחיפה. בהתאם לשיחתי עם אבי (ולנוחיות הטכנית) ציינתי את סכום השיק הבנקאי בנאמנות כך שהיתרה לתשלום תהיה מספר עגול.
בהתאם לסיכום, נשאר לצרף להסכם טיוטא של פורמט דו"ח בחינה של SGS שיוסכם על ידנו (המשקף את המפרט והקופסא – הבדיקה תתבצע עבור כלל המידות).
היות והזמן מאוד קצר ועלינו לפעול במהירות, אני מבקש כי תעבירו את הערותיכם להסכם עד השעה 10:00 בבוקר וכן תשרינו BOOKING בחברת הספנות עד 12:00 בצהריים.
מבדיקה שערכתי יש קושי וזמינות נמוכה של מכולות 40 רגל בהודו ועל כן, ככל ולא תקבלו זמינות מיידית, אני מבקש כי תשריינו מקום על בסיס מכולות 20 רגל.
אני מאחל לכולנו בהצלחה,
דוד אברהם זדה."
- לתכתובת המייל צורפה טיוטת הסכם בין איריס שיווק לבין חברת דליקטס בע"מ לרכישת כפפות (נספח 20 לתצהיר צפריר). בסעיף 4.3 לטיוטה צוין כי התמורה הכוללת של העסקה הינה לתשלום בסך 4,582,800 ₪. על אף מעורבותו הברורה של אבי בעסקה זו הוא כלל לא מתייחס אליה בתצהירו. יעקב, מצדו, מסר גרסאות סותרות: מחד, טען כי ההסכם מעולם לא נחתם וכי העסקה לא התממשה בין השאר מכיוון שאין לו אישור לעבוד מול משרד הביטחון. מנגד, הוא מצהיר כי אין לו מושג מיהי דליקטס (ס' 26.5 לתצהיר יעקב).
- עדותו הייתה מתלהמת, מתגוננת, תוך שהוא טען כי הוא לא מכיר את החברה וכן כי הוא לא זוכר את הפגישה הזו שהתקיימה (עמ' 34 לפרוטוקול מיום 30.5.24, ש' 39-19, עמ' 35, ש' 2-1). תוך שהוא מציין כי אין חתימות על גבי ההסכם (עמ' 35 לפרוטוקול מיום 30.5.24, ש' 6-5).
- הסתירה הפנימית בתצהירו של יעקב וכן והיעדר ההתייחסות מצדו של אבי, מחזקים את המסקנה כי מדובר בעסקה שקודמה מאחורי גבה של התובעת, גם אם לבסוף לא הגיעה לכדי השלמה.
- אם כן, עולה באופן ברור כי אבי פעל בניגוד להתחייבויותיו כפי המנויות בהסכם העסקתו, וכן בניגוד לחובת הנאמנות ותום הלב, עת פעל במהלך תקופת עבודתו עבור עסק מתחרה, תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים. לדידנו, הדבר מצדיק מתן פיצוי ללא הוכחת נזק, אותו נמנה בהמשך פסק הדין.
- התובעת לא הביאה לעדות נציג מטעם החברה על מנת לסתור את הטענה כי עסקה זו לא יצאה אל הפועל. על כן, לא הוכח שעסקה זו הבשילה לכדי רווח ואין לפסוק לתובעת פיצוי ממוני בשל כך.
מד"א
- מן הראיות עולה בבירור כי טענות התובעת בעניין מכרז למגן דוד אדום ריקות מתוכן. בניגוד לנטען כלפי איריס שיווק, היא כלל לא ניגשה למכרז, בו התובעת לא זכתה. לא הוכח שאבי פעל להכשיל את זכיית התובעת, וממילא לא סייע לאיריס בעניין זה, שעה שלא הגישה הצעה לאותו מכרז (ס' 74 לתצהיר אבי, ס' 26.4 לתצהיר יעקב) ועל כן – לא זכתה בו לפיכך, הטענות בדבר הכשלת מכרז – נדחות.
- לצד האמור, הוכח כי אבי סייע ליעקב ולאיריס שיווק בקדום רכישה של כפפות למד"א, ואף נסע לצורך כך לתורכיה, על חשבון ימי חופשה, תוך הסתרת הנסיעה מצפריר ועת צוין על ידי אבי במייל כי הוא מבקש לצאת לחופשה "עקב בעיה משפחתית נרחבת". (נספח 24 לתצהיר צפריר). אבי הודה בתצהירו כי נסע לתורכיה לבדוק את האפשרות לרכישת כפפות, שלשיטתו נעשתה "כטובה אישית" ליעקב וכי סופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל:
"ללא קשר למכרז 38/20 הזמינה מד"א (ללא מכרז) מאיריס שיווק כמות גדולה של כפפות. אני נסעתי לטורקיה ביום 25.4.2021 על חשבון ימי החופשה שלי על מנת לבדוק אפשרות לרכוש ולהביא לארץ כפפות עבור ההזמנה ממד"א , וזאת עשיתי כטובה אישית ליעקב בשל הכרת תודה על הסיוע שלו לתובעת. הייתי בקשר עם מד"א וכאשר התברר לי כי למד"א אין אישור לייבא מטורקיה – חזרתי לארץ ולא הייתה עסקה כלשהי, כך הטענה כאילו מדובר בעסקה ש"נגזלה" מהתובעת הינה טענת סרק." (ס' 75 לתצהיר אבי).
- נציג מד"א, שלמה, העיד כי העסקה אכן בוטלה ולא הניבה פירות למי מהצדדים (עמ' 22 לפרוטוקול מיום 6.5.24, ש' 39-36). אולם, בניגוד לגרסת אבי, עלה מעדותו של שלמה כי למד"א היה אישור לייבוא מטורקיה, וכי העסקה נפלה בשל דחיות רבות באספקת הסחורה (עמ' 22 לפרוטוקול מיום 6.5.24, ש' 37-36, עמ' 25 ש' 7-4), ולדבריו: "אבי העביר לנו את השם הספק הטורקי. בפועל לא קרה מזה כלום, הוצאנו רישיון ולא קיבלנו כפפות." (עמ' 25 לפרוטוקול מיום 6.5.24, ש' 11-10).
- מכל מקום, הגם שהיו מחלוקות בנוגע למקור העיכובים או היתר היבוא, התוצאה המוסכמת היא היעדר רווח או נזק ממוני. יתר על כן, לא הוכח כי אבי הוא שהפנה את מד"א לאיריס שיווק וליעקב, עת שלמה לא ידע לספק מידע בנושא (עמ' 23 לפרוטוקול מיום 6.5.24, ש' 34-19) ולפי עדותו של יעקב מד"א פנו אליו (עמ' 36 לפרוטוקול מיום 30.5.24, ש' 31-17).
- יחד עם זאת, מכלול ההתכתבויות והעדויות מלמד על מעורבות עסקית פעילה של אבי בשם איריס שיווק אל מול מד"א (ר' עדות שלמה בנושא (עמ' 22 לפרוטוקול מיום 6.5.24, ש' 39-22). פעילות זו חרגה ממעשה חד פעמי של "טובה אישית" עבור יעקב ואיריס שיווק. מדובר בהתנהלות עסקית שוטפת, עקבית ומתועדת מול מד"א בשם איריס שיווק. החל מהעברת הזמנת רכש, טיפול בהוצאת רישיונות ייבוא, והתכתבויות עם נציגי מד"א בדבר עמידה בלוחות זמנים ואספקה (נספח 27 לתצהיר אבי).
- כך, בין היתר, נציגת מד"א, גב' אנה גלפנט ממחלקת ייבוא ממד"א, כותבת לאבי כי "בהמשך לחתנו (צ.ל. שיחתנו – ר.צ.) שהודעת על משלוח העתיד לצאת מטורקיה אנא תיבחר אלינו בהקדם יצרן ופרטי ספק. על סמך הודעתך הקודמת הוצאנו רישיון יבוא לספק סיני ותאילנדי. נכון להיום אין בידינו רישיון יבוא לכפפות תוצרת טורקיה. נא לא להפליג את המשלוח בטרם קבלת רשיון מתאים." (עמ' 214 לנספח 27). אם כן, הלכה למעשה, אבי תפקד כסוכן מסחרי של איריס, תוך שהסתיר את הדבר מהתובעת.
- זאת ועוד. נסיעתו לטורקיה, אף כי דווחה כ"חופשה פרטית", מהווה נדבך נוסף לאותה מערכת יחסים עסקית רציפה. היא מדגימה את עומק המחויבות של אבי לקידום האינטרסים של איריס שיווק, וכן את מידת ההסתרה בה נקט לפיכך, אין לנו לראות באירוע כשגגה נקודתית.
- עולה באופן ברור כי אבי פעל בניגוד להתחייבויותיו המנויות בהסכם העסקתו, וכן בניגוד לחובת הנאמנות ותום הלב, עת פעל במהלך תקופת עבודתו לסייע למתחרה, תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים. לדידנו, הדבר מצדיק מתן פיצוי ללא הוכחת נזק, אותו נמנה בהמשך פסק הדין.
- אשר לפיצוי ממוני -לנוכח האמור לעיל ובהתאם לראיות שהוצגו לא צמח לצדדים רווח ואף לא נגרם נזק ממוני כתוצאה מפעילות הצדדים על כן, לא שוכנענו כי קיימת זכאות לפיצוי ממוני כלשהו.
התקשרות עם החברה הפולנית כספק
- לטענת התובעת, ביום 22.12.20 השקיעה היא עשרות אלפי שקלים לצורך קבלת אישור אמ"ר (אישור "אביזרים ומוצרים רפואיים") ממשרד הבריאות, שאושר ביום 31.8.21. לשיטתה, אבי ואמיר, מיד לאחר עזיבתם את התובעת ואף עובר לכך, פנו לנציג החברה הפולנית והציגו עצמם כמי שפועלים בשמה של התובעת, כדי להסיט את ההתקשרות אל סקיי וכך אירע בפועל, על אף ידיעתם ביחס להשקעות הכספיות שהוציאה התובעת (ס' 93-82 לתצהירו).
- לגישת הנתבעים ההיכרות עם החברה הפולנית החלה בתערוכה בנובמבר 2019, וכי ביולי 2020, לבקשת בית החולים איכילוב, סייע נציג החברה הפולנית באיתור ספק למסכות N95 – עסקה שהניבה לתובעת רווח של 150,000 דולרים. לטענתם, בדצמבר 2020 התקבלו פניות לרכישת ארונות חימום מבתי חולים בארץ, שלצורך ייבוא והדגמה שלהם נדרש אישור אמ"ר; עוד הוסיפו הנתבעים כי הוצאות התובעת היו 5,000 ₪ בלבד וכן דוגמת ארון בודד עלותה 1,700 אירו, ולא עשרות אלפי שקלים כנטען.
- עוד נטען, כי האישור היה מוגבל בזמן ותוקפו פג ביום 31.8.21. פנייה מיועצת הרגולציה באפריל 2021 להארכתו נענתה בשלילה על ידי צפריר, והתובעת לא חתמה על הסכם הפצה מולה. לאחר סיום עבודתו של אבי, פנה אליו נציג החברה בנוגע למכשירי ניהול טמפרטורה לא פולשניים, מוצרים שהתובעת לא עסקה בשיווקם, ובהיעדר התקשרות מחייבת ואישור אמ"ר בתוקף, החל אבי לנהל מו"מ עמה שהסתיים בהסכם התקשרות למול סקיי. לטענת אבי הסכם זה הושג על ידי צפריר שלא כדין ולאחר שצפריר פרץ ופלש למייל האישי שלו.
- צפריר מציין בתצהירו כי לאחר שהתובעת קבלה אישור אמ"ר למוצרי החברה הפולנית, רכשה התובעת דוגמאות של מוצרי החברה, מסרה אותן לבתי חולים שונים ושיווקה את המוצרים במהלך מספר חודשים (ס' 94 לתצהיר צפריר). עוד צורף לתצהירו ההסכם שנחתם בין החברה הפולנית לבין סקיי ביום 16.7.21, שישה עשר ימים בלבד לאחר שעזבו הנתבעים את עבודתם בתובעת. לטענתו, לאחר חתימת ההסכם פנו אבי ואמיר לבתי החולים אליהם מסרה התובעת את הדוגמאות, הודיעו כי הם מחליפים את התובעת בייצוג החברה הפולנית, וביצעו את העסקאות שהתובעת פעלה לקידומן. לפיכך, נטען כי יש לחייב את סקיי לפרט את כלל העסקאות שבוצעו על ידה באמצעות החברה הפולנית להעביר לתובעת את רווחי פעילות זו (ס' 96-95 לתצהיר צפריר, וכן נספח 44 לתצהיר צפריר).
- מעדותו של ג'ון אנו למדים כי אכן לא היה כל הסכם מחייב בינו לבין התובעת, עת בחר להתקשר עם אבי שכן לדבריו הוא עושה עסקים עם אנשים ולא עם חברות (פרוטוקול מיום 30.5.24). בהערת אגב נציין כי לא מצאנו ממש בעמדת התובעת כפי שמצאה ביטויה בסיכומיה בעניין תמלול עדותו של ג'ון. משעה שהצדדים לא פנו להזמנת מתורגמן לשפה האנגלית נשמעה עדותו בשפה זו ומשלא תורגמה היא לעברית לא נערך תמלול. ב"כ הצדדים לא הלינו על כך וכפועל יוצא מכך נבחנה עדותו באמצעות קובץ השמע. לשיטתנו, משלא הועלתה טענה בדבר אי ידיעת השפה הדבר אינו פוסל את העדות שכן אף לא הועלתה טענה הנוגעת לפרשנות דבריו של העד.
- לאחר בחינת טענות הצדדים והראיות, מצאנו כי אין יסוד לטענת התובעת להפרת חובת נאמנות או גזל ההשקעה מצד הנתבעים בקשר להתקשרות עם החברה הפולנית. אף שהתובעת השקיעה משאבים ראשוניים בקבלת אישור אמ"ר ובייבוא דוגמת ארון חימום, לא הוכח כי במועד ההתקשרות בין סקיי לבין החברה הפולנית היה לתובעת אישור אמ"ר בתוקף, לא נטען ועל כן לא הוכח כי נחתם הסכם הפצה מחייב בין התובעת לבין החברה, ואף לא הוצגו ראיות לכך שהתובעת פעלה בפועל להמשך שיווק או לקידום שיתוף פעולה עם החברה הפולנית.
- יתרה מכך, לא נטען ועל כן לא הוכח כי לספק זה קיימת ייחודיות בתחום, כך שהדבר מחייב התקשרות עם הספק הספציפי המדובר. אין טענה בפי התובעת כי מדובר בספק יחיד בתחום, וכי אין חברות אחרות שניתן לבצע את ההתקשרות מולן.
- מעבר לאמור, יש לדחות את טענותיו של צפריר כי לכאורה צוות שלם של אנשי מכירות קיים משך מספר חודשים פעולות שיווק שעלו לתובעת "הרבה מאוד כסף" (עמ' 23 לפרוטוקול מיום 12.5.24, ש' 20-19). לטענה זו אין עיגון בתצהירו והועלתה היא לראשונה בעל פה בדיון לפנינו. מנגד, עדותו של אמיר מחזקת את המסקנה כי לא התבצעו פעולות שיווקיות מהותיות מצד החברה. אמיר העיד כי הכיר את החברה הפולנית רק בשעת ההתקשרות עם סקיי, וכי:
"מעבר לזה שמעתי עליה אבל לא, כמעט כלום.."; עוד העיד: "לא ראיתי שום תנור, לא הוצג בפניי שום תנור, לא הוצג בפני שום הפעלה, שום הדרכה, שום דבר שקשור (מדברים יחד) אני לא יודע, אם מי שעסק בזה, זה יכול להיות אך ורק אבי, כי", "אני לא יודע-מודע איך קוראים לזה, בכלל מה שקרה עם התנור הזה, אני לא יודע מה זה אפילו," (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 11.7.24, ש' 10-1).
- מכאן, שטענות צפריר בדבר פעילות שיווקית נרחבת וכספים משמעותיים שהוצאו בגינה – אינן נתמכות בראיות ואין לתת להן משקל.
- בנסיבות אלו, הגם שאנו ערים למועד בו נחתם ההסכם בין החברה הפולנית לבין סקיי, לא הוכח כי יש במעשי הנתבעים משום הפרת חובת נאמנות או חוסר תום לב המצדיקים חיוב בפיצוי כלשהו לטובת התובעת בגין השקעותיה הראשוניות כפי המצוינות לעיל לפיכך, לא מצאנו לקבל את הסעד המבוקש ביחס לעסקה זו.
- אשר לטענות ביחס להתנהלותו של אבי מול ג'ון בחודש אוגוסט 2020, ובכלל הטענה כי אבי שיגר מסמכים שנועדו להסמיך את ג'ון לרכישת סחורות, הן בשמה של התובעת והן בשמה של איריס (סעיף 58 לתצהיר צפריר, נספח 19), נבהיר כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת הטענה. כפי שצוין לעיל, בחודש יולי 2020, סייע ג'ון, באיתור ספק ובקידום עסקה ממנה הפיקה התובעת רווח. לצד זאת, התובעת לא הראתה כי המסמך הנוגע לאיריס שיווק נמסר בפועל לג'ון אשר העיד כי לא בחן את המסמכים קודם למועד הדיון (פרוטוקול מיום 30.5.24). כמו כן לא הובהר האם אכן נעשו פעולות במסגרת הייצוג וכן הנפקות המשפטית של כל אלו. לאור הדברים האמורים, לא מצאנו לקבל את טענות התובעת בעניין זה.
מכרז עבור משטרת ישראל
- טענת התובעת כי אבי הכשיל במכוון את המכרז למשטרת ישראל בכך שלא צירף תמחור למוצרים (ס' 74 לתצהיר צפריר), אינה אלא השערה בלבד אשר אינה נתמכה בראיות. מהודעת הדוא"ל ששלח אבי עולה כי מדובר בטעות אנוש, וכי ביקש מוועדת המכרזים לשוב ולשקול את עמדתה תוך שצירף את המידע הרלוונטי (נספח 28 לתצהיר צפריר). אשר על כן, ובהיעדר תשתית ראייתית לכוונה פסולה, טענות התובעת בעניין דינן להידחות.
שונות