עו"ד ברוטפלד: ועל כל העובדים?
העד, מר מצליח: את כל העובדים, כל אנשי המכירות כמובן, לא הייתה פקידה."
(עמ' 46 לפרוטוקול מיום 12.5.24, ש' 15-6).
- עיון בטענות אבי בעניין מעלות כי הן נעדרות כל תמיכה ראייתית. הגם שעולה מעדותו כי הוא אוחז בדוחות מזמן אמת בנוגע לתשלומי העמלות ובונוסים שהוא עצמו ערך, הוא בחר שלא להגיש אותם לעיון בית הדין במסגרת ההליך.
- הנתונים המפורטים בדוחות האקסל, אשר נערכו וחושבו על ידי אבי עצמו, היו יכולים לשמש להוכחת טענתו כי התשלומים מושא המחלוקת המהווים חלק משכרו לא שולמו במלואם. משעה שהמידע המלא מצוי ברשותו, אך לא הוצג לבית הדין, הרי שאבי נמנע מהבאת הראייה אשר היה בה להוכיח תביעתו בגין רכיב זה לפיכך התביעה לתשלום הפרשי עמלו ובונוס , להידחות.
תלושי שכר פיקטיביים
הלכה פסוקה וידועה היא כי :" תלוש פיקטיבי הינו תלוש שאינו משקף את התמורה הכוללת ששולמה בפועל או שחלוקת רכיביו הינה מלאכותית, אינה תואמת את הסכמת הצדדים, ונועדה לחמוק מתשלום זכויות סוציאליות" (ראו- ע"ע (ארצי) 20880-07-20 Tesfaselase Desale Zerezgi - קפלן את לוי בע"מ, (ניתן ביום 20.6.22)). כן נקבע כי לא כל מקרה בו עולה אי תקינות בתלוש השכר יש לראותה כמלמדת על היות התלוש כולו פיקטיבי ויש לבחון את הטענה אשר בבסיסה היא טענה עובדתית בהתאם לחקיקה המסדירה את וודאותם ובהירותם של תנאי ההעסקה תוך בחינת חוק הגנת השכר וחוק הודעה לעובד(ראו- ע"ע 34111-07-15 גנאדי אוקראינסקי – שח שנוע ולוגיסטיקה בע"מ (9.11.2019)).
- אין חולק כי לתובע נמסר הסכם העסקה והתובע לא הכחיש כי מדובר בהסכם אשר נחתם בין הצדדים. עוד נדגיש כי אין כל זכר בהסכם העבודה לחלוקת הבונוסים השונים (למעט סעיף 20 להסכם המגדיר בונוסים באופן כללי והנספח כולל רק התייחסות לבונוס בשיעור 0.8% ממחזור מכירות מוצרי החברה),המופיעים בתלושי השכר כך שלא ניתן לגרוס כי הבונוסים השונים תואמים את תוכנו של הסכם ההעסקה. אכן מדובר באי תקינות התלוש אולם לא מדובר בחוסר בהירות אשר אינה משקפת את התשלומים ששולמו בפועל. הרכיב אשר שולם בפועל בגין עמלות כן נזכר בתלוש השכר באופן שמשקף את התשלום ששולם אם כי לא הוגדר הוא כשכר עבודה המחייב הפקדות פנסיוניות בגינו לפיכך, לא מצאנו כי הפער בין הסכם העבודה לרישום בתלוש מלמד על תלושי שכר פיקטיביים כטענת התובעים לפיכך, התביעה בגין רכיב זה נדחית.
חופשה
- לטענת התובעים שכנגד, יתרת ימי החופשה של אבי הינה 21.67 ₪ ובהתאם לממוצע שכרו בשלושת חודשי עבודתו האחרונים, זכאותו היא לתשלום כולל בסך 21,090 ₪ בגין רכיב זה. הנתבעים שכנגד מכחישים את טענות התובעים שכנגד, ללא פירוט נוסף ומבלי שהוגש תחשיב נגדי מטעמם.
- בהתחשב בקביעתנו על פיה הוכח שעמלות המכירה והבונוסים היוו חלק משכר התובע מקובלים עלינו תחשיבי התובע בגין רכיב זה ואשר לא נסתרו על ידי הנתבעים שכנגד. בהתאם לכך, על הנתבעת שכנגד לשלם לאבי סך, 21,090 ₪ בגין רכיב זה , כנתבע על ידו במסגרת כתב התביעה שכנגד.
הבראה
- לטענת התובעים שכנגד, עיון בתלושי שכרו של אבי מעלה כי לא הועבר לו תשלום בעד 4.5 ימי הבראה בסך של 1,701 ₪. מנגד, הנתבעים שכנגד מכחישים את טענות התובעים שכנגד, ללא פירוט נוסף. בסיכומיהם של התובעים שכנגד, צוין כי איי.טי לא הגישה אסמכתה כי התשלומים המנויים בתלוש השכר האחרון הועברו לידיו.
- בהתאם למנוי בכתב התביעה המתוקן איי.טי לא העבירה לאבי את התשלומים בעד ימי ההבראה המנויים בתלוש השכר לחודש 7/21. כפי שצוין לעיל, בקשת איי.טי בתביעתה המתוקנת לקזז את התשלומים הללו משכר העבודה האחרון נדחתה על כן, מובן כי על הנתבעת שכנגד לשלם לאבי את הסכום הנתבע בגין ברכיב זה לפיכך, תשלם היא לאבי סך 1,701 ₪ בגין דמי הבראה.
היעדר אישור בדבר תקופת העסקה
- אבי עותר לפיצוי בסך 2,500 ₪ לאור טענתו כי לא קיבל אישור בדבר תקופת העסקתו.
סעיף 8(א) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001, קובע כי "מעסיק ייתן לעובדו, בסיום העבודה, אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עבודה".