פסקי דין

סעש (ת"א) 28207-09-21 איי.טי. שיקום בע"מ – אברהם מצליח - חלק 26

24 אוגוסט 2025
הדפסה

סעיף 8(ב) קובע כי הפרת החובה האמורה מהווה עבירה פלילית שדינה קנס.  התובעים שכנגד לא הצביעו על מקור נורמטיבי המקנה לבית הדין סמכות לפסוק פיצוי כספי בהליך אזרחי בגין הפרת חובה זו להבדיל מהסנקציה הפלילית הקבועה בסעיף 8 לעיל.  יתרה מכך, אבי אף לא הצביע על נזק שנגרם לו בגין אי מתן האישור מכאן, דין התביעה בגין רכיב זה, להידחות.

תשלום בגין עבודה בשעות נוספות

טענות התובע שכנגד

הסכם ההעסקה של אבי קובע כי הוא עובד במשרת אמון ולכן מוחרג מחוק שעות עבודה ומנוחה על כן, איננו זכאי לתשלום בעד גמול שעות נוספות.  עם זאת, תפקידו של אבי לא היה בגדר משרת אמון, וזאת לנוכח תפקידו בחברה (איש מכירות ולאחר מכן מנהל מכירות).  משכורתו הייתה משכורת של עובד זוטר, ועובדה היא כי לא הייתה לו סמכות ל'סגור' עסקאות אשר דרשו את אישורו של צפריר.  החרגתו של אבי מחוק שעות עבודה ומנוחה נעשתה באופן שאינו מתיישב עם הוראות החוק והיה על החברה לשלם לאבי תשלום בעד ביצוען של שעות נוספות.

  1. כמנהל מכירות אבי עבד "מסביב לשעון", אולם לא קיבל על כך תשלום. אבי ניהל שיחות טלפוניות, הוקפץ לניתוחים על מנת ללמד על האביזרים ששווקו, עבד על המחשב וכן טיפל במיילים בכל שעות היום והלילה, כולל סופי שבוע וחגים.  לנוכח הדברים האמורים, ומשעה שאבי לא החתים שעון נוכחות ולא היו בחברה דיווחי שעות כלל, הרי שבהתאם להלכה, זכאותו של אבי היא ל-60 שעות נוספות חודשיות.  אבי עותר לתשלום בגין 7 שנות עבודתו האחרונות בהסתמך על שכר חודשי ממוצע של 18,008 ₪ ובסכום כולל של 616,392 ₪.

טענות הנתבעים שכנגד

  1. תפקידו של אבי היה של מנהל, אשר לעיתים החל את יום עבודתו מאוחר, לעיתים נסע מבית מגוריו ללקוחות ולא נוהל מעקב שעות אשר לא היה רלוונטי, מאחר שהוא נמדד על ביצועים ולא על זמן עבודה, בין אם עבד ובין אם לאו. לכן, דרישתו לקבל תשלום על שעות עבודה דינה להידחות.

דיון והכרעה

בהתאם להלכה הפסוקה נטל ההוכחה לקיום החריג בחוק שעות עבודה ומנוחה חל על המעסיק.  בנוסף, נקבע כי יש לפרש בצמצום את החריגים לחוק, כך שפחות עובדים יוצאו מתחולתו, ויותר עובדים ייהנו מההגנה שהחוק מעניק ע"ע (ארצי) 61148-08-16 כ.ש.  מרכזי תיפעול לרכב בע"מ – גבריאל עטיאס (5.6.2018); ע"ע (ארצי) 26020-01-19 בין הרים שירותי תיירות בע"מ – מנחם דגן (15.1.2020).

  1. המאפיינים העיקרים של תפקדי הנהלה אשר יוחרגו מהוראות החוק הם אותם תפקידים המתייחסים לשכבת ההנהלה הבכירה המזוהה עם מעמדו של "המעסיק" דהיינו, לא מדובר בדרג זוטר או ביניים בהיררכיה אלא מנהל בכיר שתפקידו בארגון מחייב עבודה בשעות רבות. כמו כן מדובר בעובד בעל סמכות לקבוע מדיניות אשר נתנו לו סמכויות רחבות המלמדות כי תפקידו הוא תפקיד הנהלה במהותו בהיותו מעורב בהתוויית מדיניות החברה תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי.  כמו כן עובדים בתפקידי הנהלה בכירה מתוגמלים בשכר גבוהה ונהנים מתנאים נלווים מיוחדים וגבוהים.  מאפיין נוסף של התפקיד אשר יש להכיר בו כתפקיד הנהלה הוא טיבו של התפקיד ומעמדו בארגון הדורש לעמוד לרשות המעסיק בשעות לא שגרתיות ולעבוד שלא במסגרת קבועה של שעות עבודה (ראו ע"פ (ארצי) 16/08 מדינת ישראל – משרד התמ"ת, בסט ביי רשתות שיווק בע"מ ((4.1.2009).
  2. אין חולק כי אבי החל דרכו בשורות הנתבעת שכנגד כאיש מכירות ולאחר מכן קודם לניהול מחלקת המכירות. עוד סבורים אנו כי במסגרת ניהול המחלקה עליה הופקד היה הוא דומיננטי ואף בתקופת הקורונה ולבקשת צפריר, יזם את הקשר עם איריס שיווק לצורך ביצוע עסקאות מכירה של מוצרי קורונה.  אמיר העיד בעניין זה כי אבי היה בתפקיד בכיר אולם העסקאות עברו את אישורו ואישור צפריר קרי, לא היה לו שיקול דעת עצמאי בקביעת מדיניות או סגירת עסקאות ללא אישורו של צפריר (עמ' 6 לפרוטוקול מיום 11.7.2024 ש' 37-32).

בהמשך עדותו חזר על כך שהרעיון לשווק מוצרי קורונה היה של אבי, ומעדותו עלו הדברים הבאים:

עמוד הקודם1...2526
27...34עמוד הבא