"בכוח הנתבעים: איזה עסקה נעשתה ללא ידיעתו?
העד, מר מצליח: אין עסקאות שנעשו, אי אפשר היה לעשות עסקאות ללא ידיעתו, אנחנו ישבנו המרחק בינינו היה כמו המרחק ביני לבין כיסא השיפוט כרגע.
כב' הש' צדיק: אבל לא היה לך מנדט לעשות עסקאות ולאחר מכן לעדכן אותו?
העד, מר מצליח: לא, בגדול אי אפשר היה, כי גם אם היה לי מנדט לעשות עם עסקאות ולא הייתי מעדכן אותו און ליין, אתה לא יכול להרים טלפון מבלי שהוא יודע כי אנחנו יושבים חצי מטר אחד מהשני.
כב' הש' צדיק: אתה יכול לשלוח מיילים.
העד, מר מצליח: הוא רואה את המיילים שלי , זה אותם, הוא רואה יש לו כמו שאצלי היום יש, המייל שלי מופיע גם אצלו, יש לו הרבה מאוד תיבות אימייל באאוטלוק.
כב' הש' צדיק: מה זאת אומרת כל מייל שלך הוא רואה?
העד, מר מצליח: בהחלט, כל מייל נכנס הוא רואה גם.
כב' הש' צדיק: אבל הוא לא יושב לידך כל הזמן.
העד, מר מצליח: הוא יושב מאחורה, יושב כמו המרחק ביני לבינך. בקורונה לא היו פגישות.
כב' הש' צדיק: לא הבנתי, אתה אומר שהוא רואה,
העד, מר מצליח: את המייל של אבי, AVI@ATST כמו המייל של אמיר @ATSA וכן הלאה, זה מיילים באאוטלוק שלו שהוא רואה באונליין.
כב' הש' צדיק: התכוונת באווטלוק, לא שהוא רואה מהמסך.
העד, מר מצליח: הוא לא רואה מהמסך, הוא רואה את זה באונליין. מתקבלים אימיילים מבתי חולים וכן הלאה, רואה באונליין.
כב' הש' צדיק: התיבה שלך פתוחה,
העד, מר מצליח: התיבה שלי פתוחה בכל רגע."
(עמ' 34 לפרוטוקול מיום 12.5.24, ש' 29-7).
על אף חשיבות הדבר, לטענות מהותיות אלו אין כל תמיכה בתצהירו של אבי והועלו הן לראשונה כאמור בעדותו לפנינו. לא הוכח אם כן כי הדברים נצפו "און ליין" על ידי צפריר וכי הסכים לביצוען של העסקאות על ידי אבי בזמן אמת.
- עם זאת, מעדותו של אבי אנו למדים על הסכמתו לכך שהתובעת תעיין בתוכן המיילים בתיבה המקצועית שהועמדה לרשותו. יובהר כי מעיון בהסכם ההעסקה של אבי עולה כי נעדר הוא התייחסות למדיניות בשימוש בתיבת הדוא"ל, וכן לא ניתנה הסכמתו הספציפית של אבי. יחד עם זאת, שעה שמדובר בתיבה מקצועית של אבי, ועת רובם של המסמכים הינם מסמכים הנוגעים לפעילות מקצועית של אבי עבור צדדים שלישיים (ולא מסמכים אישיים) ותוך שאבי מבצע פעילות שלא כדין, בעודו טוען כי צפריר היה ער לכל "און ליין", הרי שאבי ידע על כניסת התובעת למסמכים אלו ונתן הסכמתו לכך.
זאת ועוד. לפי גרסת הנתבעים שכנגד הם לא צפו במסמכים בזמן אמת ואלו התגלו לאחר סיום העסקתם של אבי ואמיר, ולאחר שקיבלו מיילים חשודים בנוגע להתנהלות לא ידועה לפיכך, מתקיימות נסיבות המצדיקות כניסה לתכתובות הללו (ס' 32 לחוק הגנת הפרטיות). על כן, אנו סבורים כי יש לדחות את התביעה של אבי לפיצוי בגין רכיב זה מכוח הפרת חובת תום הלב של המעסיק (אשר כאמור לעיל לא נתבעה ) וכן את הטענה כי יש לפסול מסמכים אלו.
- בכל הנוגע לתיבת הג'ימייל הפרטית של אבי - מובן כי לתובעת לא הייתה כל הרשאה להיכנס לתיבה האישית של אבי. לפיכך, תדפיסי חשבון הבנק שצירפה התובעת אינם קבילים כראייה והסעד הנתבע בסך 159,000 ₪ על סמך ההעברות המנויות בתדפיסים אלו דינו דחייה, לא רק מן הטעם כי כלל לא נתבע במסגרת כתב התביעה המתוקן אלא משעה שלא ברור מהו המקור הסמכותי לצירוף מסמכים אישיים של אבי ללא הסכמתו , אשר עתר להוצאתם מהתיק (סעיף 6 לכתב התביעה שכנגד) ומבלי שהובהר הכיצד הגיעו הם לידי התובעת שעה שלא מצאנו לקבל את הטענה המעורפלת שהעלתה על פיה נמצאו הם בשרתיה. עם זאת נציין כי הגם שלא ברור הכיצד התקבלו מסמכים אלו לידי התובעת, לא הוכח כי התובעת אכן פרצה למייל האישי של אבי בהעדר חוות דעת מתאימה בנושא. ערים אנו לתכתובת בין אבי לצפריר ביום 30.6.2021 עת אבי מודיע לצפריר כי הוא מנסה לפרוץ לחשבון ה- gmail שלו ותשובתו של צפריר כי בנו מנסה להגדיר את חשבון הטלפון לחשבון מייל אחר. כמו כן לא נעלמה מעיינינו התלונה למשטרה אשר הגיש אבי בעניין זה ומכתב ב"כ. ראיות אלו שנעשו טרם הגשת התביעה אכן מעלות חשד כי לכאורה נעשו מעשים שלא יעשו על ידי התובעת אולם כאמור, אין כל עיגון עובדתי כגון חוות דעת מומחה, לפריצה הנטענת וקיימת אפשרות כי נמצאו הן בשרת של התובעת כפי שהעיד אבי כי העביר לשם את כל המסמכים. יתרה מכך, אף אם ניתן היה לקבוע באופן חד משמעי כי התובעת פרצה לתיבת הדואר האישי של התובע , לא ניתן היה להעניק סעד מכוח החוק שעה שכלל לא נתבע סעד מכוח הפרת חובת תום הלב של התובעת כלפיה עובד מבין עובדיה.
הרמת מסך ההתאגדות
- לטענת התובעים שכנגד צפריר הוא הרוח החיה בחברה ומקבל ההחלטות היחיד בה. מעשי החברה הם מעשי צפריר והוא אשר הוליך שולל את אבי ואמיר בניסיון לשלול מהם את הזכויות המגיעות להם על פי הדין תוך הסתתרות מאחורי האישיות המשפטית הנפרדת של החברה וביצוע עבירות של התחזות , זיוף וחדירה לפרטיות. צפריר הוביל לאי תשלום הזכויות המגיעות לאבי ואמיר מכוח משפט העבודה, תוך יצירת סביבת עבודה עוינת כלפי אמיר.
- לטענת הנתבעת שכנגד לא נטען ואף לא הוכח כי השימוש באישיות המשפטית של החברה נעשה כדי להונות אדם או לקפח נטשה של החברה או באופן הפוגע בתכלית החברה , תוך נטילת סיכוי בלתי סביר באשר ליכולותיה לפרוע חובותיה. בהעדר הוכחת אחת מבין העילות המצדיקות הרמת מסך ההתאגדות ושעה שמדובר בחברה סולבנטית הפועלת באופן רגיל, יש לדחות את הדרישה להרמת מסך ההתאגדות וחיוב מר צפריר בחובות החברה.
סעיף 4 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן - חוק החברות) מסדיר וקובע את עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה.