סעיף 2.5 אני מתחייב כי בתקופת עבודתי בחברה ובתקופת ההגבלה לא אשדל עובדים של החברה לעזוב את עבודתם, לא אעסיקם במישרין או בעקיפין, לא אסייע להם במציאת עבודה בעסק דומה, לא אציע להם לעבוד או לתת שירותים בכל דרך שהיא לצד כלשהו, אלא אם אקבל את אישור החברה מראש ובכתב"
עדויות
- בימים 6.5.24, 12.5.24, 30.5.24 וכן 11.7.24 התקיימו דיוני הוכחות.
- מטעם התובעת העידו: מר גיא גרינפלד, נציג בית חולים הדסה (להלן – גיא), גב' גלית פרידס, מנהלת הרכש בבית החולים אלי"ן (להלן – גלית), מר דוד יונה, מנהל הרכש במרכז הרפואי שיקומי רעות (להלן – דוד), מר שלמה פטרובר, מנהל מחלקת הייבוא במד"א וכיום מנהל גם את מחלקת הרכש (להלן – שלמה), רו"ח חיים יוחאי (להלן – חיים), וצפריר.
- מטעם הנתבעים העידו: אבי, מר ג'ון זנדברגן, מנהל הייצוא האירופאי של חברת EM-MED Sp.zo.o.sp.k הפולנית (להלן ג'ון ו-החברה הפולנית בהתאמה), יעקב ואמיר. תצהירו של מר תאופיק תייא, עובד לשעבר בנתבעת, נמשך מהתיק לאחר שלא התייצב לדיון.
- לנוכח מורכבות הסוגיות ובמטרה להימנע מהרחבה שאינה נדרשת, בשלב זה יובאו להלן בתמצית עיקר טענות הצדדים בתביעה העיקרית, כאשר ההתייחסות המלאה ליתר טענותיהם תובא במסגרת הפרק הרלוונטי.
עיקר טענות התובעת
- לטענת התובעת, לאחר סיום עבודתם של אבי ואמיר, גילתה כי בוצעו מספר פעולות תרמית והונאה. אבי ביצע פעולות חמורות בשיתוף פעולה עם יעקב, הבעלים והמנהל של איריס שיווק, אשר קישרה בין התובעת לבין איש קשר בסין לרכישת סחורות ומוצרים שמכרה התובעת ללקוחות בישראל. התובעת מבהירה כי אבי שהיה אחראי על הקשר עם הספקים או משווקים הכיר לתובעת את יעקב ואת איריס, להם קשרים עם אדם בשם "אלן" בסין אשר לו גישה למפעלים אמינים שדרכם ניתן להזמין את הסחורה לישראל.
בתקופת עבודתו של אבי הוא שימש כאחראי ומנהל תחום מכרזים בתובעת, ובעת מילוי תפקידו הכשיל בכוונה מכרזים אליהם ניגשה התובעת, שכן סייע במקביל לאיריס שיווק לגשת למכרזים אלו. אבי העביר לאיריס שיווק עסקאות שהוא ביצע במסגרת עבודתו תוך ניגוד עניינים, תוך הפרה של הסכם העסקתו וכן הפרת חובת תום הלב, הנאמנות והשליחות ובניגוד לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 (להלן – חוק התחרות הכלכלית) ,הפרה חמורה של גזל סוד מסחרי מכוח חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן – חוק עוולות מסחריות), והפרה של הוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 (להלן – חוק עשיית עושר).
- אבי ניצל את תפקידו הבכיר אצל התובעת כמנהל תחום מכרזים וכמי שאמון על יצירת קשרים עם ספקים ו/או בתי חולים ו/או גופים מוסדיים כדי לנכס לעצמו באמצעות איריס שיווק וחברו יעקב – עסקאות של התובעת, מכירה של מוצרים על ידי איריס שיווק ללקוחות התובעת או קבלת עמלה מיעקב ואיריס שיווק בזמן עבודתו אצל התובעת כמנהל סוכני מכירות וקשרים עם ספקים חדשים וכן לקוחות במגזר הרפואי ואחראי על המכרזים בתובעת.
- אבי גרם לכך שלקוחות התובעת יבצעו עסקאות עם סקיי ו/או איריס שיווק במקום עם התובעת וכן הביא להכשלת הצעות מחיר או מכרזים שהגיש בשם התובעת לגופים שונים ובמקביל סייע לאיריס שיווק. במעשיו אלו הביא אבי לפגיעה אנושה ביחסי העבודה של התובעת מול בית חולים הדסה וגופים רבים ושונים, תוך משלוח מסמכים נתונים ומצגים בניגוד למצופה ממנו באופן שהיה עליו לדעת כי ייגרמו נזקים בלתי הפיכים לקשרי העבודה של התובעת מול גופים אלו, המסרבים לעבוד עם התובעת והטילו "כתם" עליה אשר גרם לתובעת נזק עצום ואדיר. עוד נטען כי לאור הפרת הוראות יסודיות בהסכם ההעסקה על ידי אבי ואמיר, יש לאכוף את הוראות ההסכם.
עיקר טענות הנתבעת
- כתב התביעה הוא מסע נקמה אישי שמנהל צפריר כנגד אבי, על כך שאינו עובד אצלו יותר לאחר שכשלו הניסיונות להחזיר את אבי לעבוד עמו. משסירב לכך אבי, החל צפריר לחבל בכל עניין וקשר שיצר אבי על מנת לנקום בו.
- איריס שיווק וכן יעקב שורבבו לכתב התביעה במכוון על מנת ליצור לחץ על הנתבעים 3-1, ובייחוד על אבי והן בחזקת כיס עמוק.
איריס שיווק ויעקב אינם חייבים לתובעת דבר ואין כל קשר משפטי ו/או מסחרי בינם לבינה המקים לתובעת עילת תביעה כלשהי או יריבות כלפיהם.
- אבי לא העביר עסקאות מהתובעת לאיריס שיווק ללא אישורו של צפריר. כל מעשיו ופעולותיו של אבי היו לטובת התובעת ולהשאת רווחיה ושמירת שמה הטוב בקרב לקוחותיה. רק כאשר הורה צפריר לאבי להפסיק לעסוק בציוד מיגון (ובעיקר כפפות) – העביר הזמנות לאיריס.
- אילו העסקאות היו מבוצעות על ידי התובעת, אבי היה זכאי לעמלות ממכירות אלו ולכן הטענה כי העביר את העסקאות לידי איריס שיווק אינה מתיישבת עם האינטרסים של אבי כעובד אשר חלק משמעותי משכרו מבוסס על עמלות. לא רק שאבי לא העביר אף עסקה שהתובעת הייתה אמורה לבצע (אלא רק הזמנות שצפריר החליט לא לבצע), אלא מעולם לא קיבל תשלום כלשהו מאיריס שיווק ו/או מיעקב.
- צפריר הוא שחיבל במכרזים, בהזמנות ובהכנסות התובעת וכן הדף בכל הכוח וכן נתן הוראה שלא לקבלם. הטענה כי נגרם לתובעת נזק המוערך בכ-3,000,000 ₪ היא חסרת שחר ובסיס, עת לא נגרם לתובעת נזק כלשהו.
- הנתבעים 5-4 לא היו צריכים הזמנות מסוג זה שכן לא מדובר בתחום עיסוקם, הן לא קיבלו עליהן כל תמורה ועשו זאת כטובה לאבי שביקש להשתמש בקשריו עם יעקב על מנת להיטיב עם התובעת. אבי לא קיבל כל שכר או טובת הנאה מהנתבעים 5-4 לא במהלך תקופת עבודתו ולא לאחריה.
- התובעת עוסקת אך ורק בציוד רפואי שיקומי וניסיונה לצייר בפני בית הדין מצג כאילו החל משנת 2020 היא מוכרת ציוד מיגון עד לעצם היום הזה, אינו נכון. התובעת אכן מכרה ציוד בתקופת הקורונה וזאת רק לאחר שכנועים רבים מצדו של אבי כדי להיטיב את מצב התובעת בשנה הגרועה ביותר למשק הישראלי ומאחר שהציוד שסיפקה התובעת עד אותה עת לא היה דרוש במשבר.
דיון והכרעה
- נקדים אחרית לראשית ונאמר כי לאחר עיון בחומרי התיק ועדויות הצדדים, מצאנו לקבל את תביעת התובעת בחלקה וכן את התביעות שכנגד בחלקן, כפי שיפורט להלן.
- כתבי הטענות, התצהירים וכן הנספחים אשר צורפו לתיק הינם רחבי יריעה וגדושים בנתונים ומסמכים, לעיתים שלא לצורך. יודגש, כי הכרעתנו תתמקד בטענות המרכזיות והמהותיות, ככל שהן נדרשות להכרעה בסעדים הנתבעים.
- הצדדים, כל אחד מטעמיו, השקיעו מאמצים ניכרים בבחירת המידע שהוצג לבית הדין תוך שהתרשמנו שאופן הצגתו הותיר תמונת מצב חלקית ורצופה פערים עובדתיים. פערים אלו באים לידי ביטוי בשאלת יכולת התובעת לספק את ההזמנות במועדן, היקף ההסכמה – אם בכלל, שניתנה לאבי להעברת העסקאות לאיריס שיווק, הרווח או טובת ההנאה שצמחה לנתבעים מהעברות אלו ועוד. לאור נסיבות אלו קם צורך מוגבר להקפיד בנטל ההוכחה על כל צד ביחס לטענותיו ולזקוף לחובתו את החסרים הראייתיים שבחר להשאיר.
- לטענת הנתבעים, התובעת חדרה ללא הרשאה למכשירי הטלפון הניידים שהחזירו אבי ואמיר עם סיום עבודתם, וכן ביצעה חדירות חוזרות לתיבת הדוא"ל שלהם ואספה מתוכן מידע פרטי ואישי. בשל כך, עתרו במסגרת התביעה שכנגד לפיצוי בגין פגיעה נטענת בפרטיותם. יודגש כי הנתבעים הגישו דוח "מחשוב" ביחס לפריצה לחשבון של אבי אך לא הוגשה חוות דעת מומחה ולא ניתן לקשור בין הפריצה לצפריר או מי מטעמו וזאת משלא התבקש צו שיפוטי לאתר את הכתובות שהיו מחוברות לחשבונו.
- כמו כן, הנתבעים בקשו במסגרת סעיף 6 לכתב התביעה שכנגד להורות על הוצאת המסמכים שהוגשו על ידי התובעת תוך התחזות ופריצה לחשבון המייל של אבי, מתיק בית הדין. עם זאת כפי שיפורט להלן למעט ביחס למסמכי חשבון הבנק של אבי- לא מצאנו לקבל את הטענה. נוסף על כך, הנתבעים עצמם מפנים לחלק מהמסמכים כדי להוכיח כי התובעת הסכימה לעסקאות שבוצעו. משכך, המסמכים נותרים כחלק מחומר הראיות (למעט מסמכי חשבון הבנק של אבי) המצוי לפנינו ומשקלם יובא בחשבון במסגרת ההכרעה.
- באשר לטענות הנתבעים בדבר זיוף חלק מהחתימות על גבי המסמכים שהוצגו לבית הדין או זיוף מסמכים - טענות אלו נותרו בגדר השערות בלתי מבוססות. הנתבעים לא המציאו חוות דעת מומחה, לא זימנו מומחה לכתב יד, ולא הניחו תשתית ראייתית אחרת התואמת את טענת הזיוף. בנוסף, יעקב הקדיש חלק לא מבוטל מעדותו לטענה לפיה חלק מהמסמכים הנושאים את חתימתו מזויפים ומשוללי תוקף. עם זאת, טענה מהותית זו כלל אינה מופיעה בתצהיר שהגיש, וכאמור הוא או איריס לא טרחו לזמן מומחה לכתב יד אשר יאמת את טענת הזיוף.
- עוד יצוין כי אבי הודה בקשר שלו למסמכים רבים שהוצגו תוך התייחסות לעסקאות שונות. טענה בדבר זיוף מי מהמסמכים לא הועלתה על ידו בתצהירו לפיכך, לא מצאנו לתת משקל לטענות בנושא זה.
האם אבי ואמיר הפרו את חוק עוולות מסחריות?