דין התביעה שכנגד להידחות במלואה.
להוצאות: נקודת המוצא היא שיפוי הזוכה בהוצאותיו הסבירות וההוגנות בהתחשב בין השאר בתוצאת ההליך, המשאבים שנדרשו לניהולו התנהלותם הדיונית של הצדדים ועוד. בהעדר טיעון קונקרטי בשאלת ההוצאות, יעריכן בית המשפט כמקובל וראו ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", פ"ד ס(1) 391 (2005)וכן תקנה 151-153 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018). בענייננו בהינתן היקף ההליכים בתיק, שיעורה של התביעה ושל התביעה שכנגד, כמות הבקשות, הדיונים, התנהלותם הדיונית הכוללת של הצדדים, ובהינתן מסקנתי כי התביעה שכנגד הוגשה אך כמשקל נגד לתביעה העיקרית אני מורה כי:
- הנתבעים ביחד ולחוד יישאו בהוצאות המשפט של התובעת בגין אגרת בית משפט כפי ששולמה;
- כן ישאו הנתבעים ביחד ולחוד בשכר טרחת באי כוח התובעת והנתבעים שכנגד (שיוצגו יחדיו) בסך של 200,000 ₪;
- עוד תשא התובעת שכנגד בהוצאות הנתבע שכנגד 2 בגין השחתת זמנו ותביעת הסרק שהוגשה נגדו ובסך של 25,000 ₪.
- ערובה שהופקדה לטובת הוצאות הנתבעים שכנגד תועבר לנתבע שכנגד 2 לכיסוי הוצאותיו והיתרה לנתבעת שכנגד 1 והכל באמצעות באי כוחם ועל חשבון ההוצאות אשר נפסקו.
בהתאם לתקנה 106 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 העיקול שהוטל ימשיך לעמוד בתוקפו עד לביצוע פסק הדין.
ניתן היום, י' אב תשפ"ה, 04 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.
טל לוי מיכאלי