הניקוד המקסימאלי באמת מידה זו הוא 18 נקודות. לצורך קבלת ניקוד באמת מידה זו על המציע להצהיר על תקופת העסקתם של אנשי מקצוע טיפוליים כאמור בנספח ט', ולצרף אישור רואה חשבון המבקר של המציע בנוסח נספח י'.
- כפי שניתן לראות, ננקטה הגדרה שונה למונח "אנשי מקצוע טיפוליים" באמות מידה 1.3 ו- 1.4, כך שבעוד שאמת מידה 1.3 אינה מאזכרת עובדים עצמאיים, באמת מידה 1.4 ההגדרה כוללת בהמשכה כפי שמופיע בעמוד 61 גם עובדים עצמאיים. המבקשת הגישה הצעתה בנוגע לאמת מידה 1.4 באופן המתייחס לאנשי מקצוע שכירים בלבד, בלי לכלול בה עצמאים, כך לדבריה הואיל ולא היתה ערה להמשך ההגדרה שבעמוד 61 המאפשר להתייחס לשם כך גם למי שהועסקו כעצמאים.
- לדברי המבקשת, גם בהתייחס לאמת מידה זו, היה על ועדת המכרזים לאפשר הבאת השלמות על ידיה, באופן המשקף את פעילותה הלכה למעשה, כאשר ככל שמשוקללת רציפות ההעסקה על ידיה גם של עובדים עצמאיים הרי שהניקוד המגיע לה באמת מידה זו עומד על 12 במקום 0 נקודות שקיבלה לגביה בפועל.
- לעניין זה מצביעה המבקשת, בין היתר, לאמור בעמוד 58 לחוברת המכרז לפיו: "המשרד יהיה רשאי לדחות על-הסף כל הצעה, אליה לא יצורפו כל האישורים והמסמכים, המפורטים לעיל, וזאת ללא כל הודעה נוספת לאמור כאן. מבלי לפגוע באמור לעיל, המשרד שומר לעצמו את הזכות, לפי שיקול-דעתו הבלעדי, לדרוש השלמה של מסמכים ולקבל הבהרות נוספות בכבת, בקשר להצעות, שיוגשו למכרז זה. השלמות או הבהרות יהוו חלק בלתי-נפרד מההצעה. היה ולא יתקבלו כל ההשלמות או ההבהרות הנדרשות בשלמות ובמועד אשר נקבע על-ידי המשרד, יהיה המשרד רשאי לפסול את ההצעה".
- לטענת המבקשת, על ועדת המכרזים היה לנהוג באופן האמור לא כל שכן מעת שכלפי מציעים אחרים, ובהם המשיבה 2 שזכתה במכרז, כך היא נהגה בנוגע לאמות מידה שונות, ובהן אמת מידה 1.4, כאשר מתוך עיון בהצעת המשיבה 2 מצאה ועדת המכרזים אי התאמה בין הנתונים שהיא העבירה לה בנוגע לאמות מידה 1.3 ו- 1.4, ומשכך ביקשה להעביר לידיה השלמות, וכן השלמות נוספות מעת שאלו לא סיפקו אותו. סופו של דבר נמצא כי במקום ניקוד 18 זכאית המשיבה לקבל ניקוד 12 בלבד בסעיף זה, ולדברי המבקשת בהינתן שסופקו נתונים כוזבים על ידי המשיבה 2, היה למעשה על ועדת המכרזים ליתן למשיבה 2 ניקוד 0 באמת מידה זו.
- המבקשת זכתה סך הכל בניקוד 57.65. זאת לעומת ניקוד 64.73 שקיבלה ההצעה הזוכה של המשיבה 2. לדברי המבקשת, אילו תנוקד הצעתה לפי נתוניה האמיתיים באמת מידה 1.1, תקבל היא בה 15 נקודות במקום 5 שקיבלה; ובאמת מידה 1.4 תקבל היא 12 נקודות לעומת 0 שקיבלה, וסך הכל הצעתה צריכה לפיכך לעמוד על 79.65 נקודות, באופן ההופך אותה להצעה הזוכה. לחילופין, אם יופחתו מהצעת המשיבה 2, 12 נקודות בגין אמת מידה 1.4 בה לפי טענתה ניתן מידע כוזב, הרי שהניקוד עבורה עומד על 52.73, ומשכך גם כן הצעת המבקשת היא הזוכה.
- לאחר שפורסם דבר קיום ההצעה הזוכה, פנתה המבקשת לקבלת מסמכי המכרז, ומעת שהבחינה בעולה מהאמור לעיל, פנתה היא לוועדת המכרזים במכתב מיום 23.7.25 ובו ביקשה את תיקון הניקוד עבורה, והכרזה עליה כזוכה. פניה זו נדחתה על ידי הוועדה ביום 4.8.25. במענה שנתנה הודיעה הוועדה כי אין כל אי בהירות באמות מידה 1.1 ו- 1.4, וכי לא נפל כל פגם באופן בו פעלה ועדת המכרזים בעניין.
- המבקשת טוענת כי המדובר הינו במכרז הקמה ומשכך נטיית בית המשפט צריכה להיות לקבל בקשה למתן צו ביניים, עקב ההשקעה הכרוכה בהקמת מערך מהיסוד, והקושי להפקיע זכייה מגורם שכבר השקיע משאביו בהקמה; ובהינתן סיכוייה הגבוהים של העתירה. לדבריה הפסקת פעילותה החל מיום 1.9.25 כרוך בהשקעת מאמצים לוגיסטיים מרובים, ויקשה גם להחזיר את הגלגל אחורנית, עת תצטרך היא להיפרד מעובדיה, כאשר גיוסם מחדש לאחר מכן אינו מהלך פשוט, כמו גם כל הכרוך בשכירת מבנים, והקמת המערך מחדש. לכך נוסף האינטרס הציבורי לדבריה, שלא לפגוע ברצף הטיפולי של המטופלים, הכרוך בהעברת הטיפול מגורם אחד למשנהו, והחזרתו שוב ככל שתזכה היא בעתירה.
דיון
- לאחר שקילה ועיון בדברים, באתי למסקנה כי אין מקום להיעתר לצו הביניים המתבקש. כך, בהינתן שיקולי מאזן נוחות, ובשים לב כי הגם טעון המבקשת, המדובר הינו במכרז מתן שירותים, שבו הנטיה הינה כנגד מתן צווי ביניים; וכן מעת שלא מצאתי כי בנוגע לסיכויי העתירה נוטה הכף לטובת המבקשת, לבטח לא באופן הגובר על שיקולי מאזן הנוחות.
סיכויי העתירה
- בכל הנוגע לסיכויי העתירה, איני מקבל את טעון המבקשת כי קיים בלבול או קושי כלשהו באופן בו נוסחו אמות מידה 1.1 ו- 1.4. בכל הנוגע לאמת מידה 1.1 קריאה תמה ופשוטה של אמת מידה זו, ולבטח על ידי גוף האמון על מכרזים מהסוג האמור (וכך היא המבקשת), לא יכולה להותיר הרבה ספיקות לגבי האופן בו מבוצע הניקוד בהתאם לאמת מידה זו. אכן, אמת המידה מאזכרת את הצורך בעמידה בתנאי הסף של 400 מטופלים, ופשיטא אפוא שיש צורך להציג עבורה רשימה מינימאלית הכוללת 400 מטופלים, אך היא אינה מסתיימת בכך וקובעת כאמור כי עבור כל 50 מטופלים נוספים (עד גבול 150) יקבלו 5 נקודות. אין דרך להבין את אמת המידה אלא באופן בו ככל שמציגים מספר מטופלים גבוה יותר מתנאי הסף, מקבלים ניקוד גבוה יותר.
- המבקשת מצידה, אשר טוענת כי תנאי הסף היה מבלבל, אינה מציגה פרשנות הגיונית אחרת לאמור בו. כך, אין היא מסבירה כיצד אמור להתקבל הניקוד אם כל שנדרש הוא להציג עמידה ב- 400 מטופלי תנאי הסף. אם כוונתה כי במצב כזה ינתנו אוטומטית 15 נקודות לכלל המציעים, כי אז אין תועלת בניקוד בסעיף זה. כמו כן, לא ברור מהו במצב כזה תפקיד המפתח של 50 מטופלים נוספים המקנים 5 נקודות נוספות בכל פעם עד גבול 150 מטופלים.
- יתר על כן: המבקשת עצמה סיפקה בפועל רשימה של 500 מטופלים (שירדו ל- 497 לאחר בדיקה), ואף שהיא טוענת כי עשתה כן מטעמי זהירות, לא ניתן להימנע מרושם מסויים, כי אף היא לכל הפחות הבינה כי הבאת רשימה גדולה יותר של מטופלים מאלו הנדרשים בהתאם לתנאי הסף, יכולה להגביר את סיכויי הזכייה. משכך, ובהינתן כי לדבריה היו באמתחתה מטופלים נוספים, דבר לא מנע ממנה למנות אף אותם.
- אותם דברים אמורים גם בנוגע לאמת מידה 1.4. הגדרת "אנשי מקצוע טיפוליים" מופיעה מפורשות באמת המידה, והיא כוללת גם עובדים עצמאיים. העובדה שיש צורך להפוך את הדף כדי לסיים לקרוא את ההגדרה ולהיווכח בכך, אינה יכולה להיחשב כמבלבלת. כך גם אין לראות כמבלבלת את העובדה שבאמת מידה 1.3 הקודמת לכך, ננקטה הגדרה שונה. יתירה מכך: גם מי שלא הבין מתוך ההגדרה המופיעה בסעיף 1.4 כי בכל הנוגע לה נכללים בה גם עובדים עצמאיים, הרי שהמשך האמור באמת המידה מבהיר זאת ברורות עוד יותר, שכן הוא מסביר כיצד תיבחן רציפות ההעסקה של עובד עצמאי, כיצד נבחנת שנת העסקה אחת שלו, וכיצד נבחנות שנתיים העסקה. מובן למי שקורא זאת, כי אמת המידה מתייחסת אפוא גם למטפלים עצמאיים.
- אם בכך לא די, כי אז עיון בטופס אותו צריך היה למלא על מנת לעמוד באמת מידה זו, כפי שמופיע בעמוד 103 לחובת המרכז, מעלה כי הוא מציין את ההערה הבאה (בעמ' 104): "עבור עובדת עצמאית הנמצאת בחופשת לידה בתאריך 31/12/2023 ועבדה טרם יציאתה לחופשת לידה כעצמאית, ניתן יהיה לכלול אותה במצבת העובדים המועסקים בתאריך 31/12/2023".
- יצויין עוד, כי המכרז עבר הליך מתן מענה לשאלות הבהרה. ככל שהיתה אי בהירות כלשהו באילו מאמות המידה האמורות, לא היה אפוא קושי לבקש להסירה במסגרת האמורה, דבר שלא נעשה. להפך, במסגרת שאלות ההבהרה הוסבר כי אין קשר בין אמות המידה 1.3 ו- 1.4, ולכל אחת תנאים משלה בהתאם לאמור בטבלת אמות המידה. כמו כן, כפי שמסבירה המשיבה 1, מבין 9 המציעים שהשתתפו במכרז, אין מציע נוסף שטעה בפרשנות אמות המידה האמורות. ועוד יצויין, כי המבקשת טוענת כי במסגרת המכרז התבקשו הבהרות לא מעטות בנוגע להצעות מציעים שונים, דבר המלמד על אי הבהירות שבו. אלא שגם אם היתה אי בהירות במכרז (ולא כך אני קובע), הרי שזו אינה נוגעת לאמות מידה 1.3 ו- 1.4, כך שאין לה כל רלבנטיות לעניין טענות המבקשת בעתירה זו.
- בהינתן כי אין קיימת אי בהירות באמות המידה, הרי שהציון שקיבלה המבקשת משקף את הניקוד המגיע לה בהתאם להצעה שהגישה. למעשה, המבקשת עצמה אינה טוענת אחרת, שהרי לשיטתה היא לא הבינה נכונה את אמות המידה 1.1 ו- 1.4, ולכן הגישה את ההצעה באופן בו הגישה אותה, אך אין היא טוענת כי ההגשה כפי שבוצעה מזכה בציון גבוה יותר.
- בנסיבות האמורות, אין לקבל גם את טעון המבקשת כי יש לבחון את נתוניה בדבר מספר המטופלים שלה והרצף התעסוקתי של המטפלים בהתאם למצב העובדתי אצלה בפועל, המשקף ניקוד גבוה יותר המגיע לה; תוך שהיא טוענת כי אין המדובר במצב כזה בשינוי תנאי ההצעה שהגישה, אלא אך ביסוס מצב הדברים לאשורו, באמצעות מסמכים המובאים לאחר הגשת ההצעות. כך לדבריה כשם שמתאפשר למי שעמד בתנאי סף, רק לא הביא את הסימוכין לכך עם הגשת ההצעה, לעשות כן גם לאחר מכן.
- איני רואה את הדברים כך. המכרז לא נקט בדרך בה ניתן הניקוד בהתאם לנתוניו של כל מציע, הנבחנים על ידי ועדת המכרזים המבצעת הליך בדיקת נאותות עבורו, ומנקדת אותו בהתאם למצבו, שאז ניתן לומר שהנתון היחיד המשנה לצורך הניקוד הינו המצב העובדתי לאשורו של המציע. הדרך הננקטת הינה שונה, ודורשת מהמציע לקבץ את נתוניו בעצמו, ולהציגם לוועדת המכרזים במסגרת הצעתו כפי שהיא מוגשת במועד נתון, אשר מנקדת את ההצעה בהתאם לאופן בו בחר המציע להציג את נתוניו האמורים. מעת שכך נעשה, המסגרת הינה האופן בו הוגשו ההצעות, כאשר אין מקום לאחר מעשה לאפשר למציע לפרוץ את המסגרת של מה שהגיש, על מנת לבסס כי מצבו בפועל טוב ממה שהוא בחר להציג. הליך מסוג זה, יהפוך את המכרז לפרוץ, ולמעשה אף הצעה לא תהיה אפוא סופית, הואיל ולאחריה יהיה לכאורה צורך לבחון אם המצב העובדתי של המציע בפועל, הינו טוב ממנה.
- באמור אין כדי לומר, שאין אפשרות לאחר שהוגשה הצעת המציע, וככל שמתברר כי הדבר נדרש, להציג הבהרות, השלמות או אף סימוכין ככל שהדבר עולה, בנוגע לנתונים שסופקו בתוך מסגרת ההצעה שהוגשה. כך למעשה פעלה ועדת המכרזים במקרה דנן, כאשר כפי שמצביעה המבקשת, ובהתאם בין היתר לאמור בחוברת המכרז (ר' בעמ' 58 כפי שצוטט לעיל), היא פנתה למציעים שונים וביקשה מהם הבהרות שונות בנוגע לנתונים שסיפקו, אשר לא היו ברורים במלואם מתוך החומר שהוגש.
במצב כזה, יכול שאף מקום בו נפלו טעויות בהצעה שהוגשה, יתאפשר לתקן אותן. כמוסבר, למשל, בעע"מ 58175-07-25 אלאימאן שירותי חברה ורווחה בע"מ נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים- המשרד הראשי (7.8.25): "קו הגבול ... הוא בין מקרים בהם ההבהרה תביא לשינוי מהותי בהצעה, ובין מקרים בהם מדובר בהבהרת שגיאה טכנית בלבד...". בענייננו, בהצעת המבקשת לא נפלה כאמור טעות, גם לא לדבריה: ההצעה שיקפה את שהמבקשת ביקשה שהיא תשקף. טענתה, כי לא הבינה את הוראות המכרז (אשר כמוסבר לעיל היו ברורות), אין פירושה כי מבחינתה ההצעה היתה שגויה נכון למועד ההגשה. תיקונה כעת, יהווה אפוא שינוי של ההצעה לעומת מה שביקשה המבקשת להגיש, ובכך יאפשר לה מקצה שיפורים, דבר שבו יהיה משום פגיעה בשוויון.
- ברוח הדברים האמורה נהגה ועדת המכרזים בכל הנוגע לאמת מידה 1.4 בהצעתה של המשיבה 2. כמוסבר על ידיה, היא זיהתה חוסר התאמה בהצעה שהוגשה שבאה לידי ביטוי בכך שנתון שהתייחס להעסקת אנשי מקצוע משך 60 חודשים ברציפות במהלך חמש השנים האחרונות עמד על 60 עובדים, ואילו במשך 48 חודשים עמד על 0. הדבר העיד על טעות שנפלה, והיא ביקשה על כן הבהרות מהמשיבה 2, וזאת במספר סבבי פניה. התברר כי הנתונים שהועברו על ידי המשיבה 2 אכן היו שגויים, ומשכך הם תוקנו, באופן שהביא גם להפחתת הניקוד של המשיבה 2 בעניין זה. כך, הגם שוועדת המכרזים סברה שיתכן שהיה אפשר גם להשיב לניקוד הגבוה יותר, אלא שהמשיבה 2 לא סיפקה את הנדרש בעניין.
- התנהלות מסוג זה, אינה פורצת את המסגרת שהוצגה על ידי המשיבה 2 בהצעה שלה, אלא אך מבקשת הבהרות באשר למה שהוגש, על מנת לוודא שהנתונים שהוצגו הינם נכונים ותואמים את המציאות.
- המבקשת טוענת כי על ועדת המכרזים היה לפעול באופן אקטיבי כפי שפעלה היא לדבריה בנוגע למשיבה 2, וזאת גם עת פנתה היא לקבל השלמות הנוגעות למספר המטופלים כפי שהוגשו על ידי כל מציע ובהתייחס לאמת מידה 1.1. לעניין זה יוסבר, כי לאחר הגשת ההצעות, ביקשה ועדת המכרזים לקבל מכל מציע קובץ אקסל הכולל את הספרה הראשונה והאחרונה של ת.ז. כל מטופל. המבקשת העבירה קבצי אקסל של שתי טבלאות ממרכזי הטיפול בתל אביב ועפולה אותם היא כבר מפעילה עבור המשיבה 1. בשל טעות הטבלאות שהעבירה כללו מטופלים רבים נוספים, כך שסך הכל הוצגה רשימה של כ- 870 מטופלים. במענה לכך מסרה הוועדה כי לא ניתן לפיכך להתייחס לנתונים האמורים, ובהמשך הסבירה כי "נדרש לשלוח טבלה אחת של אקסל עם רשימת המטופלים שהגשתם בהצעה (500 מטופלים בלבד)..." על ידיה.
- לטענת המבקשת, הדבר מלמד כי היא אכן לא הבינה את אמת המידה שבסעיף 1.1, שאם לא כן לא היתה מסתפקת בהכללת 500 שמות בלבד בהצעה שהגישה; אך מעבר לכך – לטענתה על הוועדה שכן היתה מודעת למשמעות תנאי הסף, היה להסב את שימת ליבה לכשל שבהצעתה, אשר אינה משקפת את הניקוד האמיתי המגיע לה.
- איני רואה את הדברים כך. אין זה מתפקיד ועדת המכרזים לנתח את יכולותיו של המציע, תוך הבנת מניעיו וסיבותיו בנוגע לאופן בו גיבש הוא את הצעתו; ולא לכך נועדו סמכויותיה לדרוש הבהרות והשלמות. כאמור – המסגרת היא ההצעה כפי שבחר המציע להגישה במועד ההגשה. מסגרת זו אין מקום לפרוץ במסגרת שאלות ההבהרה, וזאת להבדיל מיכולת להבהיר ולהסביר את מה שכן הוגש. וכפי שהסבירה ועדת המכרזים במענה לפניה המקדימה שערכה המבקשת אליה קודם הגשת עתירה זו: "תפקיד הועדה הוא לבדוק את ההצעות ואינו לתקן את הצעת המציע. בבדיקת ההצעה של המשיג לא עלו הערות או צורך בהבהרות מיוחדות מעבר להשלמות אותם התבקש המשיג להשלים". יתר על כן: אילו היתה ועדת המכרזים נאותה לקבל גם את השמות הנוספים שהועברו על ידי המבקשת בטבלאות האקסל שהוגשו לאחר המכרז, בכך היה כדי לפגוע בשוויון בין המציעים, שכן היה מתאפשר למבקשת לשנות מהצעתה, ולשפר את הניקוד שלה, לאחר מועד הגשת ההצעות.
- עוד יובהר, כי איני רואה לקבל גם את טענת המבקשת, כי בנסיבות בהן נמצא כי נמסרו נתונים שגויים על ידי המשיבה 2 בכל הנוגע לאמת מידה 1.4, כך שהציון המגיע לה בגינו עומד על 12 נקודות ולא 18 נקודות כפי שהוצג בהתאם לנתוניה מלכתחילה, היה על ועדת המכרזים להפחית את הציון ל- 0 לנוכח הצגה כוזבת לטענתה של נתונים. המבקשת לא הצביעה על סעיף מכרזי בו נקבע כי כך יש לנהוג מקום בו נמצא כי נתונים נמסרו באופן שגוי.
נראה כי היכולת של ועדת המכרזים לבקש הבהרות והשלמות באשר להצעות שהוגשו, מלמדת מתוך עצמה כי יתכן שמבחינת הנתונים יעלה כי קיימות בהן שגיאות, ומשכך התאפשרה יכולת לתקנן. אין פירוש הדבר, כי כל שגגה שנמצאת פוסלת את ההצעה או מאפסת את הניקוד, ולבטח שלא בוסס כי נפל פגם בהחלטות ועדת המכרזים בעניין, עת לא מצאה היא לעשות כן. שיקול הדעת אם שגגה שנפלה נובעת מתוך טעות טכנית או מתוך ניסיון להטעות הינו של ועדת המכרזים (ר', למשל, בג"ץ 504/82 כח אחזקות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (4.3.83)). לא בוסס בעניינו כי נפל בו פגם כלשהו.
- יוער עוד בעניין זה, כי כעולה מהאמור לעיל, גם באשר למבקשת הנתון שהיא הציגה בנוגע ל- 500 מטופלים, אשר זיכה אותה מלכתחילה ב- 10 נקודות, התגלה כשגוי, הואיל והרשימה כללה למעשה רק 497 שמות, ומשכך הועמד בסופו של דבר הציון על 5 נקודות מהעתירה. כאן המבקשת אינה גורסת כי יש לאפס את הניקוד שלה בשים לב לטעות שהתגלתה.
- בנסיבות אלו, איני סבור – לכל הפחות ככל שהדבר נדרש לשלב הנוכחי – כי המבקשת ביססה כי ועדת המכרזים פעלה באופן בלתי תקין עת לא אפשרה היא למבקשת לתקן את הצעתה בדיעבד בהתאם להלכות המאפשרות ביצוע תיקונים טכניים, להבדיל ממהותיים. גם אם הנתונים אותם ביקשה המבקשת להשלים משקפים את מצבה לאשורו בעת הגשת הצעת המכרז, אין הם משקפים את ההצעה שהוגשה, ומשכך אין מדובר בהשלמה טכנית לטעמי אלא מהותית.
בעניין זה יש לטעמי גם הבדל בין מצב הדברים שבענייננו, לזה שנדון בעע"מ 3241/14 ולד מרדכי קבלן לבריכות מים ובנין בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון (7.5.14) אליו הפנתה המבקשת, אשר עסק בתנאי סף במכרז, לגביו התאפשר למציע להביא בדיעבד תימוכין לכך שעמד בתנאי הסף. ראשית, המדובר היה בתנאי סף, ולא באמת מידה של ניקוד; שנית – באותו מקרה הסימוכין שהובאו לא פרצו את מסגרת ההצעה, אשר הציגה כי המציע עמד בתנאי הסף, והתאפשר להביא תימוכין לכך בדיעבד, ואילו בענייננו התימוכין שמבקשים להביא נועדו לתמוך בדברים שונים ממה שהוצג במכרז, וזאת על מנת לקבל תוספת ניקוד על מה שההצעה כפי שהוגשה מזכה בו.