באותו אופן, לא ניתן לומר בנסיבות העניין כי בוסס כי התנהגות ועדת המכרזים עולה לכדי פגיעה בשוויון בין המציעים. ועדת המכרזים כאמור, ביקשה הבהרות באשר להצעות שהוגשו בהתייחס לפרטים שלא היו ברורים או עלו מתוכם סתירות או אי בהירות. כל זאת, בנוגע למסגרת ההצעות כפי שהוגשה, ועל מנת להבהיר מסגרת זו. היא לא אפשרה למבקשת לפרוץ את מסגרת ההצעה שהוגשה. אין מדובר בהתנהגות בלתי שוויונית. ומכל מקום, כידוע שיקול הדעת, בין היתר בנוגע לפניות לקבלת הבהרו, נתון לוועדת המכרזים ר' לכך, למשל, עע"מ 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ (22.10.03).
- לסיום יצויין, כי המבקשת טוענת כי אם לא יתקבלו טענותיה בעניין ניקוד הצעתה באופן ההופך אותה להצעה הזוכה, כי אז יש להורות על ביטול המכרז, וזאת מעת שלאחר פתיחת הצעות המכרז מצאה ועדת המכרזים כי נפלה בו טעות וטבלה שנועדה לבחון את ניסיונו בניהול של המנהל המוצע חסרה. בשל סד זמנים קצר לסיום המכרז הקודם, החליטה הוועדה לוותר באופן רוחבי על אמת מידה זו לכלל המציעים כך שהציון יחושב ללא אמת מידה זו. בשל כך, הוחלט על ידה כי יופחת ניקוד אמת מידה זו וציון המעבר יעמוד על 56 נקודות במקום 65. לטענת המבקשת, שינוי תנאי המכרז בעניין מהותי לאחר הגשת ההצעות, מחייב את פסילתו.
- איני רואה כי יש בטעון זה כדי להטות את הכף, לבטח לא לשם מתן צו הביניים, ועת הוא מובא כסעד חלופי המתבקש על ידי המבקשת, אשר פירושו כי היא מבקשת לאחוז במקל מכל קצותיו: מצד אחד כי יוכרז כי היא זכתה במכרז, אך מצד שני לבקש לבטל אותו בהיותו לטענתה פסול עקב שינוי בדיעבד של תנאיו. אם המכרז פסול, כיצד מבקשת היא כי יוכרז שזכתה בו?!
לגופם של דברים, מעת שהחלטת ועדת המכרזים נעשתה באופן גורף, לנוכח מה שנחזה כטעות שנפלה, ובשים לב כי השלכתה על המשתתפים במכרז הינה שוויונית, הואיל ולכולם הורד סף הציון באותו שיעור, כך שאם בכלל פגיעה הינה במי שלא השתתפו במכרז, לא נראה כי יהיה בדבר כדי להצדיק את ביטולו של המכרז בשלב זה, ובהינתן גם ההלכות לפיהן ביטול מכרז הינו צעד קיצוני, בו יש לנקוט רק בהעדר אפשרות אחרת (ר', למשל, בג"ץ 4587/18 ערוץ לשידורי הכנסת בע"מ נ' המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין בשבתה כוועדת מכרזים לבחירת בעל הרישיון לשידור בערוץ הכנסת, לפי חוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס"ד – 2003 (19.7.18) בפס' 42). כאמור די בכך לשם הכרעה בעניין במסגרת הבקשה לצו הביניים.
- בנסיבות עניין זה, לא בוסס לטעמי כאמור לכל הפחות לשלב זה, כי נפל פגם המצדיק התערבות בית המשפט בהחלטות ועדת המכרזים בעניין.
מאזן הנוחות
- מהאמור עולה כי לא ניתן לומר בשלב זה, כי כף העתירה נוטה לטובת המבקשת. בנסיבות אלו, שיקולי מאזן הנוחות הם המכריעים בשקילת סעד הביניים, ובמקרה דנן הם פועלים לטעמי באופן ברור כנגד נתינתו.
- הגם טענת המבקשת, איני סבור כי ניתן לראות במכרז משום מכרז תשתית, אלא ענייננו במכרז מתן שירותים. כפי שמצביעה המשיבה 2, כך למעשה ראתה המבקשת עצמה מכרז הנחזה להיות דומה לזה שבעניינו, עת נדון הוא בעתירה אחרת, בה היא זכתה, והתנגדה למתן צו ביניים בטענה כי מדובר במכרז העוסק בעיקרו במתן שירותים (עת"מ 38526-08-21 בית חם תורה עם דרך ארץ נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים – המשרד הראשי ואח' (18.11.21)).
- באמור איני מתעלם מכך, כי באותו מקרה, המשיבה 1 סברה כי יש מקום לצו ביניים וזאת בהינתן טיבו של המכרז, והקושי העלול להיות כרוך בהחלפה חוזרת של נותן השירות. משכך ניתן גם צו ביניים באותו מקרה. אלא שבשונה מאותו עניין, במקרה דנן עמדת המשיב 1, שהיא בעלת המשקל בעניין, הינה שונה, ולדבריה מדובר במכרז שנועד ליתן מענה ל- 3 ערים גדולות ומרכזיות במרכז הארץ, אשר כל עיכוב בהפעלתו ייפגע באוכלוסיית הקצה ויפגע ברצף הטיפול בהם. יתר על כן, בנסיבות אותו מקרה טרם נחתם הסכם עם המפעיל החדש, על העלויות והדרישות הנובעות מרגע שכך קורה, ונראה לפיכך שמאזן הנזקים היה שונה בו מהמקרה דנן.
ההלכות הנוגעות למתן צווי ביניים בנוגע למכרז מסוג מתן שירותים ידועות. הן חלות גם מקום בו מדובר במציע קיים, הנאלץ לסיים את מתן השירותים, דבר הכרוך בסיכון לחילופים חוזרים ככל שתתקבל העתירה. יפה לכך האמור, למשל, בבר"מ 4343/16 עמותת אחווה למען הקשיש נ' עיריית נצרת (6.6.16) "במקרה דנן, נראה כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת, שלא הצביעה על כל נזק קונקרטי שעלול להיגרם לה, לא כל שכן נזק שאינו ניתן לפיצוי כספי. אכן, הטריד אותי הנזק שעלול להיגרם לקשישים עצמם באם יוחלף פעמיים המערך הטיפולי היומיומי שלהם, במקרה שבו תתקבל העתירה (היינו יוחלף לסגל שייקבע על-ידי העירייה ולאחר מכן יוחזר לידי המבקשת). אולם, מתן משקל מכריע לכך היה מוביל למתן צו ביניים בכל עתירה מסוג זה".
- לאמור יש להוסיף בעניינו את השיהוי, ולו האובייקטיבי, בו לוקה העתירה. ההחלטה בדבר ההצעה הזוכה נמסרה כאמור עוד ביום 26.6.25. מיד לאחריה הודע למשיבה 2 אשר זכתה, כי עליה להיערך למתן השירותים בהתאם למכרז החל מיום 1.9.25, דבר שחייב אותה בביצוע פעולות היערכות מרובות, ובכללן התקשרות בחוזה עם המשיבה 1, התקשרות בהסכמי שכירות לתקופת המכרז שהינם לתקופה של 3 שנים, תוך המצאת בטחונות עבורם, גיוס עובדים למתן השירותים, רכישת אביזרים, קליטת עובדים, ועוד. לכל אלו, הציגה המשיבה 2 במסגרת התגובה שהגישה לבקשה לסעד הביניים אסמכתאות לרוב.
- העתירה הוגשה עם זאת, רק ביום 7.8.25, דהיינו: למעלה מ- 40 יום מאז הודעת הזכייה, כאשר לאור טווח הזמן הקצר עד תחילת הפעילות בהתאם למכרז, בינתיים מבוצעות פעולות מטעם המשיבה 2 לביצוע המתחייב ממנה על מנת לעמוד בדרישות המכרז. גם אם תמצי לומר כי המבקשת נדרשה להמתין לקבלת חומרי המכרז ומענה לפנייתה טרם הגשת העתירה, עדיין מבחינה אובייקטיבית פרק הזמן שחלף עד הגשת העתירה, הביא לשינוי מצב בשטח ממנו לא ניתן להתעלם. ר' לכך, למשל, האמור והמוסבר בעת"מ 47982-07-11 שירותי אחזקות א.א. אורדן חברה לשירותי נקיון וכח אדם נ' הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (31.7.11).
- המבקשת מצביעה על הנזקים שיגרמו לה לטענתה, אם תידרש להפסיק את מתן השירותים, ולאחר מכן חידושם, תוך צורך בפינוי מקומות הפעילות שלה, פיטורי עובדים, וכיו"ב. עם זאת, טענותיה בעניין זה הינן בגדר תמונת ראי לאלו של המשיבה 2 שהצעתה נבחרה כזוכה וכאמור היא גם הוציאה הוצאות לצורך ההתארגנות המהירה לשם מתן השירותים. אם ינתן צו הביניים, תעמוד היא אל מול שוקת שבורה בנוגע למשרדים ששכרה, העובדים שגייסה, וכד'.
- לא ניתן להתעלם בנסיבות העניין גם מהעובדה כי הקפאת זכיית המשיבה 2 במכרז, פירושה הותרת הטיפול בשלוחה של צפון תל-אביב בלא מענה. כך מעת שכפי שהוסבר, ההצעה הזוכה פועלת משני מוקדים, צפון ודרום תל-אביב, אשר קודם לכן טופלו באמצעות שני מפעילים נפרדים, וכאשר שירותי המבקשת ניתנים אך בנוגע לדרום תל-אביב, והגורם שנתן את שירותיו לצפון תל-אביב מסיימם עם יציאתו לדרך של זוכה במכרז החדש.
- המבקשת כאמור הודיעה כי לאור זאת מתבקש צו הביניים רק בנוגע למתן השירות בדרום תל-אביב, ואולם פתרון מסוג זה מביא לשיבוש פעולת המשיבה 2, אשר הצעתה ניתנה ומן הסתם תומחרה על בסיס מתן שירות בשני מרכזים בתל-אביב, אשר לדבריה נועדו לתמוך גם בפעילותה במקומות אחרים. יהיה קושי לכפות עליה במצב כזה לקיים רק מחצית הסכם, שלא לו היא נתנה את הסכמתה.
- בשים לב לאמור, ובהינתן כי לכל הפחות לא ניתן לומר שבוססה מובהקות בסיכויי הזכייה של המבקשת בעתירה, גוברים שיקולי מאזן הנוחות ומחייבים שלא ליתן את סעד הביניים המבוקש.
- המבקשת ביקשה לחלופין, כי ככל שלא ינתן צו הביניים, תינתן לפחות תקופת התארגנות של 30 יום נוספים עבורה, על מנת לבצע העברת מקל מסודרת אל מול המטופלים. זהו עניין חשוב, בהינתן טיבו של המכרז. המשיבה 1 היא האמונה על אופן החלפת מתן השירות, וככל שהדבר אכן נדרש, ומתאפשר, עליה ההחלטה כיצד לפעול בדבר.
סוף דבר
- בהינתן האמור והמפורט לעיל, הבקשה לצו ביניים נדחית.
- המבקשת תישא בהוצאות המשיבות בסך 7,000 ש"ח לכל אחת אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.
ניתנה היום, ג' אלול תשפ"ה, 27 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.