וראו עוד: ע"א 3991/96 וילוז'ני נ' מעלה השרון (הרצליה) בנין והשקעות בע"מ, פ"ד נב(5) 278, 287-286 (1998); ע"א 1330/93 אלבז נ' אלבז, [פורסם בנבו] בפסקה 16 (12.6.1997); ע"א 9318/03 שובל נ' אלכסנדר, פ"ד נט(1) 828, 840 (2004), להלן ענין שובל; וע"א 5205/05 שחם שיווק מערכות מיזוג וחימום בע"מ נ' נפ-גל בניין ופיתוח בע"מ, [פורסם בנבו] בפסקה 8 (20.3.2008)).
הלכה זו חלה גם מקום שמדובר בהסכם שעניינו התחייבות לבצע עסקה במקרקעין (ענין תדי, שם). כן נפסק כי העובדה שההסכם בו מדובר קיבל תוקף של פסק דין אינה שוללת אפשרות של בטלות הסכם בשל זניחתו (ענין תדי, שם בפסקה 22; ענין שובל, שם)."
- בעניין פלונית, ממנו לקוח הציטוט לעיל, ייושמו ההלכות דנן על הסכם ממון בין הצדדים אשר כלל בחובו חיובים שלובים של שני הצדדים. על פי השופט מזוז, העובדה שהחיובים מכוח ההסכם לא קוימו משך תקופה ארוכה של למעלה מעשור, מחייבת את המסקנה שההסכם נזנח, והחיובים מכוחו בטלים.
לעניין הוכחת ויתור בהתנהגות נקבע כי: "גישת היסוד הראויה היא 'שכדי להסיק ויתור מהתנהגותו של אדם, חייבת התנהגות זו להיות ברורה, החלטית ושאינה משתמעת לשתי פנים'" (ע"א 767/77 בן חיים נ' כהן [19], בעמ' 570; וכן ע"א 265/84 מזרחי נ' מדינת ישראל [20], בעמ' 167)." (דנ"א 1558/94 נפיסי נ' נפיסי, נ(3) 573, 594 (1996)). ביחס לוויתור על זכות חוזית שנפסק ש: "אכן, התנהגותו של צד לחוזה עשויה ללמד לעיתים כי הוא ויתר על זכות שהוקנתה לו לפיו ([...]). אולם, מסקנה בדבר ויתור כזה היא מסקנה מרחיקת לכת ועל כן חייב הטוען לוויתור להציג ראיות מוצקות וברורות לביסוסו." (ע"א 7156/10 חברת הירקון בע"מ נ' מדינת ישראל מינהל מקרקעי ישראל, פס' 11 (נבו 11.10.2012) להלן: "עניין חברת הירקון"). ובמקום אחר נפסק כי: "על מנת שבעל זכות ייחשב כמי שזנח אותה יש להצביע על נסיבות מיוחדות המלמדות כי ויתר עליה או כי זו פקעה בחלוף השנים והנטל בעניין זה מוטל על הטוען" (ע"א 5205/05 שחם שיווק מערכות מיזוג וחימום בע"מ נ' נפ-גל בניין ופיתוח בע"מ, פס' 13 (נבו 20.3.2008)). האמור נכון גם ביחס לטענות ויתור על חוב: "ברם, על מנת שתוסק מסקנה בדבר ויתור על חוב, נדרש קיומו של מצג ברור, החלטי ובלתי משתמע לשני פנים" (חדל"ת (מחוזי תל אביב-יפו) 15599-05-21 אי.ג'י.אף.אי. ישראל בע"מ נ' עיני, פסקה 29 (נבו 20.7.2022)).