ומההלכה ליישומה – האם ההסכם נזנח על ידי שני הצדדים?
במקרה הנדון, נטל השכנוע וחובת הבאת הראיה רובץ על צד הטוען טענה המקדמת את עניינו, קרי הנתבעים (ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, סא(3) 18, פס' 13-11 לפסק דינה של השופטת ארבל (2006); ע"א 462/20 אטיאס נ' בובליל, פס' 27 (נבו 12.9.2021); ע"א 6681/21 קילקר נ' נועם, פס' 21-20 (נבו 12.7.2023)). לטעמי, הנתבעים לא הרימו נטל זה, במיוחד לאור ההלכה שצוטטה לעיל בעניין חברת הירקון שם נקבע כי "...על כן חייב הטוען לוויתור להציג ראיות מוצקות וברורות לביסוסו".
- במקרה שלפנינו, וכפי שאבאר להלן, ההסכם כלל שלושה חיובים: (1) הבאת המכרז לידיעת אאורה; (2) ליווי וייעוץ בהכנת המכרז; (3) ריכוז כל נושא החתמת הדיירים המתגוררים במתחם הפרויקט, ליווי ייעוץ וסיוע בכל הדרוש מול הגופים והרשויות הקשורים לניהול וביצוע הפרויקט וקידומו. אין חולק לעובדה, וגם הנתבעים מודים בכך, שלפחות חלק מהחיובים בוצעו, המחלוקת נוגעת לגבי המשמעות והתרומה שיש לייחס לחיובים אלו. כמו כן אין מחלוקת שכשנה לאחר חתימת ההסכם התובעת הייתה מעורבת בפעולה כזו או אחרת, עד למתן/אי מתן הודעת החדילה. מאותו מועד נטען, חלפו כארבע שנים עד אשר התובעת העלתה את הדרישה לפעול בהתאם להסכם (ראו נספח 19). ה"טריגר", לשיטתה, למועד משלוח המכתב היה אישור התוכנית בשנת 2017; אישור הועדה המקומית ביום 29.4.18 ודיווח אאורה ישראל לבורסה ביום 31.7.18 בדבר חתימה על הסכם ליווי בנקאי (ראו סעיף 89 לתצהיר רמי ונספחים 14-18 לתצהירו).
- לשיטתי, לנוכח טענת החדילה המצדיקה בירור עובדתי, ביחד עם אופיו של פרויקט פינוי בינוי הנמשך שנים; מאחר וחלו התפתחויות בשנים הללו שיכולות לתת הסבר לתקופה בה לא פעלה התובעת (שוב, לגרסתה בהוראת הנתבעים או מי מהם); מאחר ומדובר בתקופה של כארבע שנים ולא שנים רבות, לא מתקיימות אותן נסיבות חריגות המצביעות על זניחת ההסכם.
האם הוכח שניתנה "הודעת חדילה", שמשמעה שינוי ההסכם?
מאחר ודחיתי את טענת זניחת ההסכם, יש לפנות לשאלה האם אכן ניתנה "הודעת חדילה", אשר הלכה למעשה הובילה לשינוי בהסכמה של תנאי ההסכם ופטרה את התובעת מהמשך ריכוז נושא החתמת הדיירים, ומתן סיוע ליווי וייעוץ, ככל שיידרש, מול הרשויות, כמפורט בסעיף 1 להסכם. בטרם אנתח את המארג הראייתי בנוגע לשאלת מתן הודעת החדילה, אעמוד בקצרה על ההלכות הרווחות בעניין שינוי הסכם, וראו בעניין זה ע"א 4956/90 פזגז חברה לשיווק בע"מ נ' גזית הדרום בע"מ, מו(4) 35, 42 (1992) (להלן: "עניין פזגז"):