עא 405/23 AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית (קטינה)

ע"א 405/23

השופט יחיאל כשר:

האם הוצאות משפט סבירות, המכוסות על ידי ביטוח אחריות אף מעבר לסכום הביטוח (בהתאם להוראת סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: חוק חוזה הביטוח או החוק)), כוללות רק את הוצאותיו המשפטיות של המבוטח עצמו, או גם את ההוצאות המשפטיות שנפסקו לטובת בעל הדין שכנגד? מהן אמות המידה לבחינת סבירות ההוצאות המשפטיות בנסיבות האמורות? וכיצד יש לחלק את נטל הנשיאה בהוצאות משפטיות מסוג זה, בין המבטח למבוטח, כאשר סכום הפיצוי בו חויב המבוטח גבוה מסכום הביטוח?

אלו השאלות המתעוררות בערעור שבפנינו אשר הוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ע' שחם), מיום 7.12.2022, ב-ת"א 1393-09-15.  במסגרת פסק הדין התקבלה תביעתם של המשיבים 3-1, כנגד המערערת וכנגד המשיב 10, לפיצוי בגין נזקי גוף, תוך שנפסק לטובתם גם שכר טרחת עו"ד, אשר הושת על המערערת.

רקע הדברים

1. עניינה של התביעה שהוגשה לבית המשפט קמא בנזקי גוף שנגרמו למשיבה 1, קטינה כבת 8 שנים במועד האירוע, ביום שבת, 26.5.2012, עת נשפכו עליה מים רותחים ממיחם, בשעה ששהתה עם הוריה, המשיבים 3-2, בביתו של דודה, המשיב 10 (להלן, בהתאמה: הקטינה, הורי הקטינה, ו-דוד הקטינה).

בגין נזקי הגוף שנגרמו לקטינה הגישו, הקטינה והוריה, תביעת נזיקין שבנוסחה המקורי הוגשה בשנת 2015.  תביעה זו תוקנה ביום 9.3.2020, ובמתכונתה המתוקנת הוגשה נגד מספר רב של נתבעים: דוד הקטינה; מכון התקנים הישראלי; יצרנית המיחם, י.ל.  שיווק גופי חימום בע"מ, חליפתה הנטענת י.ל.  שיא גופי חימום בע"מ, והמבטחת שלה, מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן, בהתאמה: יצרנית המיחם, חליפתה הנטענת של היצרנית, ו-מבטחת היצרנית); והמערערת, AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ, אשר הינה המבטחת של דירתו של דוד הקטינה (להלן: AIG).

2. ביום 7.12.2022 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ע' שחם). בפסק דינו קבע בית המשפט כי הגרסה העובדתית לאירועים, אותה הוא מקבל, היא כי הקטינה טיפסה על השיש כדי להגיע למיחם, ואז המיחם התהפך ונפל, המכסה של המיחם השתחרר ממקומו, והמים הרותחים שהיו בו נשפכו על הקטינה וגרמו לה לכוויות קשות.  לאחר מכן, עבר בית המשפט לדון בשאלת אחריותם של הנתבעים השונים, תוך שקבע כי דוד הקטינה והמבטחת של דירתו, AIG, חבים לפצות את הקטינה בגין נזקיה, ואילו ביחס לשאר הנתבעים דין התביעה להידחות.
3. אשר לאחריות דוד הקטינה, קבע בית המשפט כי בנסיבות המקרה דוד הקטינה, בהיותו המחזיק בדירה ובעליו של המיחם, אשר הניח אותו על השיש לשימושם של הקטינה והוריה, חב חובת זהירות כלפי הקטינה. בית המשפט לא קיבל את גרסת דוד הקטינה כי לא אירע למיחם דבר מאז רכישתו, וקבע כי כתוצאה מהעובדה שמכסה המיחם לא התהדק כנדרש אל גוף המיחם, המכסה התנתק עם נפילת המיחם והמים הרותחים נשפכו על הקטינה.  בית המשפט קבע כי היה על דוד הקטינה לצפות את אפשרות נפילת המיחם ואת הנזק שעלול להתרחש במקרה של נפילת המיחם כתוצאה מכך שמכסהו אינו מקובע למקומו.  אשר על כן, קבע בית המשפט כי הוכחה התרשלותו של דוד הקטינה.

ביחס לחברת AIG, קבע בית המשפט כי קיימת פוליסת ביטוח מיום 1.9.2011 שלא הונפקה על שמו של דוד הקטינה, אלא על שם בנה של אשתו מנישואים קודמים, אשר התגורר עימו במועד התאונה.  עוד קבע בית המשפט כי על פי תנאיה, הפוליסה מכסה את חבותו של דוד הקטינה, בהיותו בן משפחה המתגורר עם המבוטח.  בית המשפט קבע כי אמנם דוד הקטינה לא דיווח ל-AIG על התאונה בסמוך להתרחשותה, אך קבע כי דיווח בסמוך לתאונה לא היה מאפשר ל-AIG להקטין את חבותה.  על כן, דחה בית המשפט את טענת AIG כי יש להפחית את תגמולי הביטוח, בשל הכשלת בירור חבותה של AIG (בהתאם לסעיף 24 לחוק חוזה הביטוח).