עוד בהקשר זה, טען התובע כי הבנק לא הציג מסמכים רלוונטיים אשר מצויים בידיו. טענתו זו של התובע אין בידי לקבל, לאחר שבאופן ספציפי לנושא גילוי המסמכים נדרשתי בשלב מקדמי של ההליך והנושא הוכרע - כאשר בהסכמת הצדדים העביר הבנק תצהיר גילוי מסמכים נוסף אליו צורפו מסמכים כרשומה מוסדית; התובע הגיש תצהיריו; ונקבע כי קדם המשפט הסתיים (ראו הסכמת הצדדים אשר לה ניתן תוקף של החלטה ביום 24/12/23, בהמשך לכך העברת המסמכים כרשומה מוסדית והחלטה מיום 5/2/24, הגשת ראיות התובע ביום 19/3/24 וקביעה ולפיה קדם המשפט הסתיים - ביום 6/6/24). נוסף על כך, העדים מטעם הבנק נשאלו בחקירתם הנגדית שאלות בנוגע לקיומם של מסמכים נוספים ואולם, לא עלה בידי התובע להפריך עדותם ולפיה אין בידי הבנק מסמכים לבד מאלו שגולו. בהקשר זה האחרון, הנני מוצאת להוסיף ולציין כי על פניו הפוסל במומו פוסל- זאת הואיל ובעדות העדה מטעם התובע – טניה – העידה זו כי היא נוהגת להקליט חלק גדול משיחותיה (עמוד 27 שורות 13-17). בהינתן האמור אקשה - לטענת טניה היא ניהלה שיחות עם גורמים בבנק, מדוע משכך מצאה טניה לצרף רק את תמלול השיחה שנערכה ביום 24/2/22 עם בן פרדו?!
סוף דבר;
- משהרים הבנק הנתבע את הנטל להוכיח כי סירובו להעברת הכספים לחשבונו של התובע הוא סירוב סביר, נוכח סנקציות אשר הטילו גורמים בינלאומיים על בנק VTB ממנו הועברו הכספים, דין התביעה, במסגרתה עתר התובע לסעד המורה על העברת הכספים לחשבונו להידחות- וכך הנני מורה.
- אשר על כן – התביעה נדחית. התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך של 50,000 ₪ אשר ישולם בתוך 30 יום מהיום.
- המזכירות תדוור את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ט' אלול תשפ"ה, 02 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.
לימור ביבי