עיון בדו"חות שצורפו מלמד על הוצאות כדלקמן:
דמי ניהול (שכר) בסך 905,477 ₪ לשנת 2018 ובסך 1,113,033 לשנת 2017;
שירותים מקצועיים בסך 97,992 ₪ לשנת 2018 ובסך 154,692 ₪ לשנת 2017;
ייעוץ בסך 16,092 ₪ לשנת 2018, ובסך 54,799 ₪ לשנת 2017;
מיסים ואגרות בסך 1,488 ₪ לשנת 2018 ובסך 6,610 ₪ לשנת 2017;
אחזקת עסק בסך 12,003 לשנת 2018 ובסך 3,694 לשנת 2017;
ביטוחים בסך 226,187 לשנת 2018;
הובלות ומשלוחים בסך 70,150 ₪ לשנת 2018.
בחקירתו הנגדית לא נחקר ברמן על פרטי נזקים אלו להם טען, למעט בעניין שכר המנכ"ל ועדותו לא נסתרה.
יצוין, כי הנתבעות בסיכומי טענותיהן נמנעו מלהתייחס לדרישה זו .
בהינתן האמור, ומשהוכח כי הקמתה של התובעת 2 נועדה כדי לקדם המיזם נשוא המערכת ומשכשל המיזם עקב כישלון המערכת כפי שביקשו הנתבעות למסור לתובעות, עובדה שהביאה לחדלות פירעון של התובעת 2, יש לראות בהוצאות הנ"ל כחלק מהנזקים הישירים שנגרמו לתובעות שהשקיעו ההוצאות הנ"ל לצורך הקמת המיזם.
לפיכך אני רואה לנכון לחייב את הנתבעות בתשלום פיצוי לתובעות בסך של 2.67 מיליון ₪.
בהעדר הצגת נתוני מועדי תשלום אני קובעת כי הסכום הנ"ל ישולם באופן הבא:
- סך ההוצאות שהוציאו התובעות לשנת 2017 (סך של 1,332,828 ₪ ) ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.12.2017 ועד למועד התשלום בפועל.
- סך ההוצאות שהוציאו התובעות לשנת 2018 (1,329,389 ₪) ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.12.2018 עד למועד התשלום בפועל.
סוף דבר
- התביעה מתקבלת. אני קובעת כי הנתבעות הפרו את ההסכם עמן משלא סיפקו מערכת התואמת את שהוסכם.
בהתאם זכאיות התובעות להשבת הסכומים ששילמו לרבות פיצוי בגין נזקים ישירים שנגרמו להם, הכל כמפורט לעיל.
התביעה שכנגד נדחית מבלי שראיתי לנכון ליחס אשם תורם לתובעות.
בהינתן היקף ההליך, ישאו הנתבעות בהוצאות התובעות ובשכר טרחת בא כוחן בסכום כולל של 300,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.
ניתן היום, י"א אלול תשפ"ה, 04 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.
רחל ברקאי