תא (ת"א) 19186-10-19 ייזום ופיתוח בארות יצחק אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' באטמ תקשורת מתקדמת בע"מ

לפניי תביעה ותביעה שכנגד בעניין הסכם מכר של מערכת להמתה וכילוי בעלי חיים ובפרט עופות והפיכת תוצרי הכילוי לאחר תהליך נוסף לתוספי מזון לבעלי חיים.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

הצדדים

1. התובעת 1, היא אגודה שיתופית חקלאית הפועלת בקיבוץ בארות יצחק (להלן: "התובעת 1" או "ייזום ופיתוח").

התובעת 2, היא חברה פרטית רשומה בישראל, שהוקמה בשנת 2017 כדי להתקשר עם התובעת 1 בהסכמים מושא התביעה (להלן: "התובעת 2" או "ריפיד").

התובעת 1 מחזיקה ב-40% מהון המניות הנפרע והמונפק של התובעת 2.  (להלן ביחד: "התובעות").

כיום מצויה התובעת 2 בהליכי פירוק, כאשר נטען כי התנהלותן של הנתבעות והפרת ההסכם מושא התביעה, כפי שיפורט, היא שהובילה לחדלות פירעון.

בית המשפט של חדלות פירעון מינה לתובעת 2 מפרק זמני, בתפקידו כיום כמנהל מיוחד, אשר אישר את הגשת התביעה בשמה.

2. הנתבעת 1, היא חברה ציבורית הרשומה בישראל ומניותיה נסחרות בבורסת לונדון ובבורסת תל אביב, ועוסקת בפיתוח וייצור מערכות תקשורת, סייבר ומכשור רפואי לבדיקות מעבדה (להלן: "הנתבעת 1" או "באטמ").

הנתבעת 2, היא חברה פרטית רשומה בישראל, המצויה באשכול החברות שבשליטת הנתבעת 1, ועוסקת בפיתוח מכשור רפואי ומעבדתי (להלן: "הנתבעת 2" או "כט טכנולוגיות").

הנתבעת 2 בעלת זכויות ההפצה והייצוג בישראל של מערכות AGRI ISS המיועדות לטיפול בפסדים ובעלי כנף נגועים (כפי שיפורט).

(להלן ביחד: "הנתבעות").

המערכות מושא התביעה

3. במוקד התביעה שבפניי מערכת ניידת AGRI ISS אשר אמורה, כך על פי כתב התביעה, לטפל בהמתה וכילוי בעלי חיים, תוך עיקור מחיידקים ווירוסים, מאושר ומורשה, של פגרי בעלי חיים (להלן: "פסדים"), והפיכת תוצרי הכילוי לתמיסה נוזלית שתוכל לשמש בהמשך ולאחר תהליך נוסף לתוספי מזון לבעלי חיים. כל זאת במקום גידולם ותחת הצורך בשינוע וביצוע הפעולות במקומות שונים ותוך חיסכון בעלויות, ובהיקפים מסחריים המאושרים על ידי הרשויות הרלוונטיות.  (להלן: "המערכת הניידת").

הצדדים חלוקים בשאלה האם המערכת הניידת כוללת גם מתקן המתה (שזהו למעשה אמבט מחושמל שמטרתו להרוג את בע"ח), או שמא המערכת הניידת מתייחסת רק למתקן שנועד לעיקור וכילוי בע"ח לאחר שהושמדו, ומתקן ההמתה הינו מתקן נפרד שאינו חלק ממנה, הכל כפי שיפורט בהמשך.

4. מערכת נוספת מושא התביעה הינה מערכת נייחת אשר אמורה לטפל בתוצרי הכילוי - בתמיסה הנוזלית הסטרילית שתספק המערכת הניידת ותהפוך אותה לתוספי מזון לבעלי חיים כקמח ושומן מן החי (להלן: "המערכת הנייחת").

המשא ומתן בין הצדדים

5. במהלך שנת 2016 פנו נציגי הנתבעות אל מר ליאור בן חור (להלן: "בן חור"), בעל רוב המניות בתובעת 2 - ריפיד - והציגו בפניו את האפשרות לרכוש את המערכת הניידת, בבלעדיות בישראל. סיכום הדברים הועלה על הכתב במכתב מיום 15.8.16 מבן חור אל הנתבעות, כדלקמן:

"בהמשך לפגישתנו בנדון מתאריך 4.7.2016, אפרט כדלקמן:

• על פי המוסכם בינינו, אעביר לחברתכם במהלך חודש ספטמבר, הזמנה ומקדמה לייצור והאספקה של מערך מסוג Agri ISS הכולל בין היתר שני מכלי עיבוד בקיטור, בנפח של 7500 ליטר כ"א, המרכב יסופק על ידי.
• כנגד תשלום המקדמה, תעמיד חברתך ערבות בנקאית בסכום המקדמה להבטחת אספקת המערכת בתוך חצי שנה, הפעלתה ועמידתה בכל התקנים והאישורים הנדרשים לתפעול חוקי של המערכת ושימוש בתוצריה על פי המוסכם.
• התאמות וקביעות טכניות אחרונות ייעשו בקרוב בשיתוף עם המהנדס איציק כרמל, העלות הסופית של המערכת תעודכן בהתאם.
• על פי המוסכם בינינו, באם תוזמן ותסופק המערכת כאמור, אהיה אני או חברה בשליטתי, לקוחות יחידים, בלעדיים בישראל של חברתכם (או יצרן מטעמכם) בתחום המערכות הניידות/יבילות מהסוגים בנדון.
• כמו כן, באם אביא למכירתן של מערכות מהסוג הנדון, בארצות נוספות אזי יישקל על ידכם מתן בלעדיות לחברתי, לשיווק ליעדים אלה או לחלקם".

(ראו נספח 3 לכתב התביעה).

6. ביום 23.1.17 קיימו הנתבעות סיור במשחטת "מילו - עוף", אליו הגיעו מספר משקיעים, ביניהם נציגי התובעת 1, כאשר הסיור הועבר על ידי נציגי הנתבעות - משה סורוקה ועופר ברנר.
7. ביום 21.2.17 הועלתה על הכתב במכתב מאת משה סורוקה אל בן חור התחייבות הנתבעות לספק את המערכות ביחד עם כל האישורים הרגולטוריים הנדרשים בסמוך להפעלת המערכת הניידת. וכך צוין במכתב: "מערכת ISS-AGRO אשר הוזמנה על ידכם, פועלת בהתאם לתקנים הנדרשים ממערכת לעיקור מלא של חיות משק מיד עם המתתן...  האישורים הנדרשים לכך מאת הגורמים הרלבנטיים, יימסרו לידיכם בסמוך להפעלת המערכת הניידת" (ראו נספח 4 לכתב התביעה; יצוין כי על פי הצעת המחיר שצורפה להסכם בין הצדדים המערכת נקראת AGRI ISS, ואולם בחלק מהמסמכים צוין ISS – ARGO, הציטוטים לפי הכתוב במקור). 

התחייבות זו באה לידי ביטוי גם במכתב מיום 23.2.17 (נספח 5 לכתב התביעה).

8. ביום 23.2.17 התחייבו הנתבעות ליתן לתובעת 2 בלעדיות בישראל לרכישה והפעלה של מערכות ניידות לתקופה של 15 שנים, עם אפשרות להארכה ל-24 שנים במידה ויירכש מתקן נוסף (להלן: "הסכם הבלעדיות"), וזאת החל ממועד חתימת הסכם הבלעדיות (ראו הסכם הבלעדיות - נספח 6 לכתב התביעה).
9. באותו מועד, 23.2.17 העבירה התובעת 1 לנתבעת 2 מקדמה בסך של 3,800,000 ₪ כ"מקדמה על חשבון הזמנת מעקר נייד ISS-AGRI לחברת ריפיד בע"מ" (ראו קבלה נספח 10 לכתב התביעה).

במקביל, ביום 27.2.17, הועברה ערבות בנקאית לתובעת 1, כאשר הערבות בתוקף עד ליום 1.9.17, הוא המועד שנקבע למסירת המערכת הניידת (ראו נספח 9 לכתב התביעה).

10. ביום 2.3.17 העבירו הנתבעות לבן חור הצעת מחיר אחרונה באשר למערכת הניידת (ראו נספח 7 לכתב התביעה), לפיה התחייבו הנתבעות כי המערכת הניידת מסוגלת לטפל בכ-10 טון בעלי חיים לשעת עבודה.

התמורה שצוינה הינה 2.5 מיליון דולר, מהם 40% - 3.8 מיליון ₪ במעמד ההזמנה (סכום שאין חולק כי כבר שולם ביום 23.2.17), והיתרה ב-18 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.4.17.  נקבע כי זמן האספקה יהיה תוך 6 חודשים ממועד כריתת ההסכם.