באותו היום נכרת ההסכם, כפי שיפורט להלן.
ההסכמים בין הצדדים
המערכת הניידת
- ביום 3.17 נחתם הסכם בין הצדדים, כאשר הצדדים הפורמליים הם הנתבעת 2 מצד אחד, והתובעות מצד שני (להלן: "ההסכם"; ראו נספח 8 לכתב התביעה), למכירה ואספקה של מערכת ניידת, וזאת בהתבסס על הצעת המחיר שהועבר באותו היום - נספח 7 לכתב התביעה שצורפה כנספח א' להסכם.
במסגרת ההסכם התחייבה כאמור נתבעת 2 למכור ולספק לתובעות את המערכת הניידת, בתמורה לסך של 2.5 מיליון דולר, כאשר צוין בהסכם כי מקדמה בסך של 3,800,000 ₪ כבר שולמה כנגד ערבות בנקאית, והשאר ב-18 תשלומים חודשיים שווים כמפורט בהצעת המחיר.
נתבעת 2 התחייבה לספק את המערכת הניידת בתוך 6 חודשים ממועד כריתת ההסכם, דהיינו עד לספטמבר 2017.
בנוסף עוגנה במסגרת ההסכם הבלעדיות שניתנה לתובעות כמפורט לעיל והסכם הבלעדיות מיום 23.2.17 צורף כנספח להסכם.
כמו כן צורף להסכם המכתב מיום 21.2.17 במסגרתו התחייבו הנתבעות לספק את האישורים הרגולטוריים בסמוך להפעלת המערכת הניידת.
המערכת הנייחת
- בהמשך להסכם הנ"ל, נכרת הסכם נוסף במסגרתו התחייבו הנתבעות להקים מערכת נייחת במפעל קבע בשדרות, וזאת לשם טיפול בתוצר הכילוי של מהערכת הניידת.
ביום 5.5.17 מסרו הנתבעות הצעת מחיר מעודכנת על סך של 1,100,000 דולר (ראו נספח 11 לכתב התביעה), וביום 24.5.17 בוצעה הזמנה של המערכת הנייחת בהתאם להצעת המחיר הנ"ל (ראו הזמנת המערכת - נספח 12 לכתב התביעה).
בהתאם להזמנה, שילמה התובעת 2 לנתבעות סך של 275,000 דולר כמקדמה במעמד החתימה על ההזמנה, כאשר שאר התשלומים הינם 25% מהתמורה תוך כ-10 שבועות ממועד ההזמנה ו-50% נותרים ב-12 תשלומים חודשיים ממועד האספקה.
הנתבעות התחייבו לספק את המערכת הנייחת בתוך 24 - 26 שבועות ממועד ההזמנה, דהיינו לכל המאוחר על לחודש ינואר 2018.
יצוין כבר עתה, כי אין חולק שהמערכת הנייחת לא סופקה ולמעשה ההזמנה בוטלה בהסכמה, כאשר הכספים ששולמו על חשבון המקדמה הועברו כתשלום עבור המערכת הניידת (ראו עדות בר-נר, בעמ' 577 לפרוטוקול).
מתקן ההמתה
- כפי שפורט לעיל, מדובר למעשה באמבט מחשמל, שנועד להמתת בע"ח בטרם ביצוע הליך העיקור.
הצדדים חלוקים בשאלה האם מתקן ההמתה היה חלק בלתי נפרד מהמערכת הניידת מלכתחילה במסגרת ההסכם מיום 2.3.17, או שמא מדובר בתוספת מאוחרת יותר ונפרדת למערכת הניידת. בכל מקרה אין חולק כי הנתבעות התחייבו לספק מתקן המתה לתובעות.