לאחר העיון בכתבי הטענות ושמיעת טיעוני הצדדים, אני סבור כי דין העתירה להידחות.
- באשר ל"קונפליקט" שהציגה העותרת. בצדק נטען, כי אין מדובר בתנאי סף. לו היה מדובר בתנאי שכזה, העותרת לא יכולה הייתה לזכות כ"כשיר שני". אכן, מדובר באמת מידה משמעותית לאיכות ההצעה, שהציון עבורה אינו מבוטל, באופן שמציע שנכשל ברכיב זה ומקבל בו נקודות מועטות בלבד, בוודאי מציע שלא מקבל בו ולו נקודה אחת, יתקשה מאוד להשלים פער זה אל מול אמות המידה האחרות, בכללן המחיר המוצע. ואולם, לוועדת המכרזים שיקול דעת רחב בקביעת תנאי המכרז ומתכונתו, בכפוף כמובן לעקרונות המשפט המנהלי (ראו: עע"מ 6466/19 משרד הביטחון נ' עמותת חברות הסיעוד [נבו] (11.10.20)). תקנה 22(א) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 קובעת כי אמות מידה לבחירת הצעה במכרז עשויות לכלול קריטריונים כגון איכות ההצעה, אמינותו של המציע, כישוריו, נסיונו וכד'. בהתאם לכך, "ועדת מכרזים רשאית לקבוע גם קריטריונים המקנים לה שיקול דעת חרב בבחירת הזוכה במכרז, בהתאם לשיקולים "אלסטיים", החורגים מבחינה צרה של עלות ההצעות בלבד, חרף המורכבות האפשרית בהפעלתם" (עע"מ 17026-10-24 מוטורולה סולושנס ישראל בע"מ נ' מועצה אזורית מטה יהודה [נבו] (29.12.24)). מה גם, שככל שהיו לעותרת טענות כנגד המשקל שניתן לאמת מידה זו של הצגת "קונפליקט" ביחסי גומלין באספקת שירות, היה עליה לעתור בעניין זה בטרם השתתפותה במכרז ובטרם נבחנו ההצעות.
- לגופו של עניין, הניקוד באמת מידה זו מסור לוועדת המכרז, והוא מצוי בלב לבו של שיקול דעתה המקצועי. התערבות בית המשפט בהחלטותיה של וועדת מכרז בעניינים מעין אלו תעשה במקרים חריגים ביותר של סטייה מהותית מעקרונות היסוד של דיני המכרזים, כגון פגיעה בשוויון, הגינות, תום לב או סבירות (ראו: עע"מ 7514/21 שמאור מוקד הבטחון הישראלי בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים [נבו] (14.03.22)), שמקרה זה בוודאי אינו בא בגדרם. וועדת המכרזים היא הגורם המוסמך והעיקרי לפרשנות תנאי המכרז (ראו: עע"מ 6117/15 ג.י.א. יזמה בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל – מרחב עסקי דרום [נבו] (23.06.16). ולמעשה, גם לא ניתן לומר כי נפלה טעות בהחלטת הוועדה אשר מצאה את ה"קונפליקט" אותו בחרה העותרת להציג כאינו עונה על דרישות המכרז. פרשנות זו של הוועדה לפי ה"קונפליקט" שהציגה העותרת אינו עסקי או ארגוני תואמת באופן מיטבי את התכלית של אמת מידה זו במכרז, שהוא המבחן הפרשני העיקרי (ראו: עע"מ 3719/22 שירותי בריאות כללית נ' אודיו מדיק בע"מ [נבו] (4.02.24); עע"מ 1873/12 אסום חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב [נבו] (6.08.12)). במכרז נתבקש להציג "קונפליקט" עסקי או ארגוני שעלה בין המציע לבין מזמין שירות. זאת כדי לבחון את אופן פעילותו של המציע ביחסי גומלין אלו, עניין שהוועדה מצאה בו חשיבות משמעותית, ודי ברור כי במקרים מסוימים יכולה להיות להתנהלות מציע במסגרת "קונפליקטים" כאלו משמעות כספית גדולה. במסמך שהיה על מציע להציג, היה עליו להתייחס ל"מורכבות הקונפליקט" (25% מהניקוד), "אופי הפתרון המוצע לקונפליקט" (50%), "תוצאות יישום הפתרון שהוצג" (15%) ו"אופן הצגת המסמך המוגש" (10%). עיון במסמך שהגישה העותרת אכן מלמד כי הוא אינו מציג "קונפליקט" עסקי או ארגוני בין העותרת כנותנת שירות לבין מזמין שירות. לא רק שמדובר בעניין חקיקתי שאינו עומד בין העותרת והמשיב כשני צדדים בעלי יחסי גומלין למתן שירות, אלא שהעותרת אף לא הציגה את ה"קונפליקט" ככזה. היא ציינה כי השינוי החקיקתי שביקשה המשיב לעשות היה פוגע, לשיטתה, במקבלי השירות ובמערך השירותים, כמו גם בעלות הוצאות המדינה על שירותי סיעוד וקצבאות. נכתב במפורש במסמך כי מדובר ב"קונפליקט" "בין תפיסה מקצועית מוצדקת של המשרד לבין השלכותיה על אוכלוסיית היעד". המסמך מציג השפעות רוחביות בתחום העקרוני, בפרט ביחס למקבלי השירות, אך אינו מציג כל קשר לעותרת עצמה. כך גם בדברי ההתמודדות והפתרון לא מוצג דבר הקשור לעותרת עצמה. כך, שלא נזכר ולו במילה על "קונפליקט" שנוצר בין העותרת לבין המשיב בעניין זה.
- למעשה גם המסמך אינו מפרט, וודאי לא כדבעי, מה הבעייתיות בטיוטת התקנות שהוצעה, ומה הייתה תרומתה של העותרת לשינוי הנוסח. הדברים נטענו בכותרות מבלי שניתן לעמוד מהן על תוכן ה"קונפליקט", שכאמור גם אינו "קונפליקט" עסקי או ארגוני. בצדק נטען אפוא, כי העותרת במסמך שהציגה, לא הציגה מצב דברים של מתח בינה לבין מזמין שירות, אלא הליך של שיתוף פעולה שאינו קשור כלל לעותרת.
- לא נעשה ניסיון להסביר במסגרת הצגת ה"קונפליקט" את הקשר בין המתואר לנושא עסקי או ארגוני. בצדק טען ב"כ המשיבה, כי לא ניתן להשלים עניין זה במסגרת העתירה. בפרט, כשחלק מהצגת ה"קונפליקט" כלל הגבלת מספר המילים להצגתו. קבלת הסבר נוסף על הכתוב לעת הזו מעת העותרת, תהווה פגיעה בשוויון שבין המציעים (השוו: עע"מ 5511/13 א.נ.א. חשמל בע"מ נ' חברת נמל אשדוד [נבו] (16.06.14)).
- בנוסף, גם התוצאה שהוצגה על ידי העותרת במסגרת "הקונפליקט" – שינוי בנוסח התקנות, אינה נכונה.
- אכן, בהחלטה מיום 12.08.25 נוסף כי הקונפליקט כלל לא עסק ב"נושא המכרז", ובעניין זה בצדק נטען כי לא הייתה דרישה שכזו במסמכי המכרז. ואולם, לא נימוק זה עמד בפני הוועדה בעת שנתנה לעותרת את הציון על הצגת ה"קונפליקט", והניקוד שניתן הוא כאמור הולם את שהוצג.
- בשולי עניין זה יצוין, כי בדיון התברר גם שאין ממש בטענת העותרת כי עניין ה"קונפליקט" נדחה על ידי הוועדה על הסף מבלי שנבחן על ידי הוועדה המקצועית. בדיון הובהר כי חברי הוועדה המקצועית נכחו שעה שהדבר נידון בוועדת המכרז ועמדתם היא זו שנתקבלה.
- עוד יצוין, כי בדיון התייחסו ב"כ העותרת באריכות ל"קונפליקט" שהציגה המשיבה ושזכתה לניקוד גבוה, כשטענתם הייתה כי אם ה"קונפליקט" שהעותרת הגישה אינו "קונפליקט" עסקי או אירגוני, על אחת כמה וכמה שה"קונפליקט" שהציגה המשיבה אינו כזה. לא זו בלבד שהעתירה אינה מכוונת כנגד הציון שקיבלה המשיבה עבור ה"קונפליקט" שהציגה היא, אלא שאני סבור כי אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה גם בעניין זה. ההסבר שניתן בדיון לכך שהמשיבה אכן הציגה "קונפליקט" עסקי או ארגוני, גם אם בעיקרו הוא בין הרשות שקיבלה ממנה את השירותים לבין המשרד נותן השירותים באמצעות המשיבה. המשיבה עמדה בתווך, כשמחד רצתה לעמוד בדרישות "השטח" מקבל השירותים ממנה ולפעול לשביעות רצונו, ומאידך היא מחויבת להנחיות מזמין השירות. משולש זה יצר "קונפליקט" ארגוני, שהמשיבה היא חלק ממנו והיא עמדה בו גם מול מזמין השירות, וכפי שהוא הוצג על ידי המשיבה במסגרת הצגת ה"קונפליקט" במכרז.
- בדומה, גם החלטות הוועדה בעניין ניסיונה של המנהלת המוצעת מטעם המשיבה, אינן מצדיקות, וודאי לא דורשות כל התערבות. מדובר בהחלטות הנתמכות במסד ראייתי מנהלי שאף נבחן נוכח טענות העותרת.
- ראשית, הניסיון של המנהלת המוצעת בפרויקט של משרד הבריאות הוא ניסיון ניהולי בתחום הרווחה והבריאות, זאת ראשית לכל נוכח מכתבו של משרד הבריאות עצמו לפיו השירותים שניתנו על ידי המשיבה משנת 2008 – ושאותם ניהלה המנהלת המוצעת - הם שירותי חונכות וסומכות לאוכלוסיית בריאות הנפש שמתמודדת עם הדרה חברתית וסטיגמה חברתית כמו גם עם מחסור בהזדמנויות תעסוקה ועוני. מדובר אפוא בשירותים העונים על הגדרת רווחה כנדרש במכרז. ברי כי העובדה שהשירותים ניתנו במסגרת מכרז של משרד הבריאות, אינה שוללת את העובדה שמדובר בשירותי רווחה.
- באשר לסרטון בו לא פורט ניסיונה של המנהלת המוצעת כמנהלת אשכול דרום צוין, עלה כי מדובר בסרטון שצולם בקיץ 2021 ועל כן אין ללמוד מפרסומו ביום 2.01.22 כי המנהלת המוצעת לא ניהלה את אשכול דרום ביום 1.01.22. הוועדה השתכנעה כי המנהלת המוצעת הייתה מנהלת מקצועית שהייתה אחראית על הפרויקט מטעם המשיבה באשכול דרום ולצדה הייתה מנהלת אזור, שהונחתה על ידי המנהלת המוצעת ושליוותה את מנהלת האזור כעובדת כפופה לה.
- הוועדה גם השתכנעה כי הטענה בדבר היותה של המנהלת המוצעת מנהלת "על הנייר" בלבד, אין בה ממש, שכן הפרסום עליו נסמכה העותרת אינו ממועד "סמוך להגשה" של ההצעה במכרז אלא להיפך סמוך לפרסום המכרז, כשהפרסומים הנוספים שפורסמו על ידי המשיבה מוכחים את ההיפך. זאת מאחר שמספר ימים לאחר הפרסום אליו הפנתה העותרת, משהוחלט כי המנהלת המוצעת היא זו שתשמש כמנהלת מועמדת לאזור הצפון – לאור החשיבות הפעילות שראתה העותרת באשכול הצפון וניסיונה הרב – פורסמו המודעות ללא התפקיד לאשכול הצפון, משמשרה זו יועדה למנהלת המוצעת.
- הנה כי כן, בפני הוועדה עמדו ראיות מנהליות מספיקות כדי ללמוד שהטענות שהעלתה העותרת כנגד ניסיונה של המנהלת המוצעת מטעם המשיבה ועמידתה בתנאים הנדרשים, אין בהן ממש.
- הניקוד שניתן למנהלת המוצעת גם הוא מצוי בלב שיקול דעתה של וועדת המכרזים ולא נמצא כל טעם להתערב בכך.
- באשר לטענה בדבר דרך הניקוד, הגם שעניין זה אינו בלב העתירה אלא ספיח לה, מקובלת עלי עמדת המשיב בהחלטתו מיום 12.08.25 כי הניקוד נעשה בהיוועצות ודיון של כלל חברי הוועדה ולא על ידי כל חבר לבדו ולכן לא הוקפו ציונים באופן פרטני. בכך לא נפל פגם, וודאי לא כזה המצדיק התערבות. ההלכה היא כי לא כל פגם שנפל בהחלטת ועדת המכרזים יביא להתערבות בית המשפט. גם אם אצא מנקודת הנחה כי מדובר בפגם, אין מדובר בפגם מהותי, הפוגע בשוויון ובתחרות ההוגנת בין המשתתפים במכרז כי אם בפגם טכני שאינו יורד לשורשו של עניין ואינו מצדיק התערבות בית המשפט (ראו: עע"מ 4607-16 Alstom Transport SA נ' נת"ע נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ [נבו] (18.04.17); עע"מ 7514/21 בעניין שמאור [נבו]).
בשים לב לכל האמור, העתירה נדחית. כפועל יוצא מכך, הצו הארעי שניתן ביום 6.08.25 – מבוטל.