מר מרטין שימש כסגן-נשיא למכירות באזור EMEA (Vice President Sales for the EMEA Region) בחברת Red Bend Software (להלן: "Red Bend"), אשר נרכשה על-ידי הרמן בחודש ינואר 2015. מחודש יולי 2016 שימש מר מרטין במסגרת הרמן כמנהל מכירות בכיר אירופה (Senior Director Sales, Europe) ומחודש מרץ 2021 ועד למועד מתן התצהיר כמנהל מכירות גלובלי (Vice President Global Sales).
- ביום 22.6.2023 הגיש התובע תצהירי עדות ראשית משלימים של ה"ה ויסגלס ודיקמן.
- ביום 27.6.2023 נחקרו בפניי ה"ה ויסגלס, דיקמן ורוביו, כאשר לבקשת הרמן, ובהסכמת התובע, לא נכחו המצהירים מטעם התובע איש בחקירת רעהו. יצוין כבר עתה כי התובע טען בסיכומיו (סעיף 23) כי הרמן נמנעה מלחקור את עדי התובע על חלקים גדולים מתצהיריהם, ולכן יש לקבל את האמור בהם, ואף היפנה לפסיקה בעניין זה. ברם, בצדק טענה הרמן בסיכומיה כי בית-המשפט קצב זמן למשך החקירות בתיק וכי לנוכח מגבלת הזמן הוסכם כי באי-חקירה על סעיף מסוים בתצהיר או על מסמך מסוים אין משום הסכמה לתוכנו (עמ' 4 לפרוטוקול מיום 27.6.2023, שורות 10-7; עמ' 133, שורות 7-5; עמ' 146 שורות 13-11). יש להצטער אפוא על כך שהתובע העלה טענה זו.
- ביום 4.7.2023 הוגש מטעם התובע תצהיר משלים של מר אורן בצלאלי (להלן: "מר בצלאלי").
מר בצלאלי שימש כסמנכ"ל בכיר ניהול מוצר ושיווק בחברתRed Bend מחודש פברואר 2014 ועד שנרכשה על-ידי הרמן בחודש ינואר 2015. לאחר רכישת חברת Red Bend עבר מר בצלאלי לעבוד בהרמן, תחילה בתפקיד סגן-נשיא מוצר ושיווק (Vice President of Product and Marketing), ובהמשך בתפקיד מנהל בכיר – Senior Vice President of the Software Platforms Product Business Unit – וכן כמנכ"ל הרמן ישראל עד לחודש אפריל 2020. במסגרת תפקידו בהרמן הוביל מר בצלאלי קבוצה עסקית שניהלה מוצרי תוכנה של חטיבת Connected Services, כולל מוצרים של Red Bend ושל TowerSec.
מר בצלאלי הצהיר כי מעולם לא היה בעל מניות או מחזיק אופציות של TowerSec וכי אין לו אינטרס כלכלי כלשהו בתובענה שבפניי.
- ביום 11.7.2023 נחקרו בפניי מר בצלאלי והמצהירים מטעם הרמן, שהעידו באנגלית ועדותם תורגמה לעברית על-ידי מתורגמנית.
- לאחר מתן ארכות שונות, לרבות בשל המצב הביטחוני שנוצר, הוגשו סיכומי הצדדים: סיכומי התובע ביום 11.2.2024, סיכומי הרמן ביום 17.7.2024 וסיכומי התשובה של התובע ביום 11.11.2024. יצוין כי סיכומי הצדדים (בשאלה הטעונה הכרעה בלבד) השתרעו על פני כ-200 עמודים במצטבר (סיכומי התשובה לבדם היו בהיקף של 44 עמודים), באופן שהכביד על כתיבת פסק-הדין.
- למרבה היגון, לאחר הגשת סיכומי התובע הלך לבית עולמו בא-כוח התובע, עו"ד אלקס הרטמן ז"ל, מבכירי עורכי-הדין בארצנו. יהי זכרו ברוך.
- מכאן פסק-דיני.
תמצית טענות הצדדים
- התובע לא חלק, למעשה, על הקריאה "הפשוטה" של ההסכם, כפי שהוזכרה לעיל ועוד תידון להלן בהרחבה. ברם, התובע טען כי בענייננו היצמדות דווקנית ללשון ההסכם יוצרת סתירות מהותיות בתוך ההסכם, לרבות בין חלקים שונים באותו משפט, מכילה חזרות מיותרות והופכת חלקים שלמים בהסכם לבלתי-ישימים ול"אות מתה". עוד טען התובע כי לשון ההסכם אף סותרת חזיתית הוראות אחרות בו, אשר עוסקות בתשלום התמורה המותנית, ואינה מתיישבת עם מבנה ההסכם.
בפרט הדגיש התובע ביחס לשני רכיבי התמורה המותנית שבמחלוקת כי השימוש במונח "Sale" שבסעיף ההגדרות בהסכם (שאין חולק כי מתייחס למגינים), בצוותא עם התייחסות למכירת פתרון הרוכשת (שאין חולק כי אינו כולל את המגינים ולשיטת התובע אף לא אמור היה לכלול אותם), יוצרים סתירה מהותית.
- בעניין אחרון זה, ובאופן רחב יותר, טען התובע כי המטרה העיקרית של העסקה לא הייתה רכישת המגינים, אלא הטמעת TowerSec בתוך הרמן, ובפרט יזמיה ועובדיה על כשרונם הרב וניסיונם, וזאת לשם פיתוח פתרונות אבטחה להגנה מפני מתקפות סייבר על מערכות מחשוב בכלי-רכב - יכולות שהרמן חסרה באותה עת ונזקקה להן עד מאד.
בנסיבות אלה טען התובע כי לא זו בלבד שלשון ההסכם אינה הגיונית לשיטתו, כאמור לעיל, אלא שזו גם מעולם לא הייתה כוונת הצדדים. תחת זאת טען התובע כי כוונת הצדדים הייתה לפתח את פתרון הרוכשת במנותק מהמגינים ולתגמל את המוכרים ככל שתהא הצלחה בפיתוח פתרון הרוכשת ובמכירתו ללקוחות; ובלשונו של התובע עצמו בסיכומיו (סעיף 13): "...יש חשיבות רבה לעובדה שלאחר חתימת ההסכם ורכישתה של TowerSec, במשך שנים, לא בוצע אפילו ניסיון לשילוב המגינים בפתרון הרוכשת, והרמן מעולם לא הציבה זאת כיעד לעובדים... פתרון הרוכשת פותח, הוטמע במערכות של הרמן ושווק ללקוחות (כאמור מבלי שנעשה ניסיון לשלב בו מגינים), ובנפרד נעשו מאמצים לשווק מגינים. עובדה זו שומטת את הקרקע תחת הפרשנות שלה טוענת הרמן: פשוט לא ייתכן ששילוב מגינים בתוך פתרון הרוכשת מוגדר בהסכם כיעד מרכזי המזכה בתמורה מותנית של 2 מיליון דולר לפחות (כטענת הרמן), ולמרות זאת הרמן לא עשתה שום ניסיון לגרום לשילוב זה לקרות. בנוסף, ברור גם שאילו המוכרים היו מעלים על דעתם ששילוב המגינים בפתרון הרוכשת הוא תנאי הכרחי עבורם לזכייה בתמורה המותנית, הם היו לפחות מנסים להשיג יעד זה במסגרת עבודתם בהרמן".
- התובע סיכם אפוא וטען כי "בהתאם לדין, יש לעמוד על פרשנות החוזה מכלל הנסיבות החיצוניות, ובכלל זה הטיוטות שהוחלפו בין הצדדים, התכלית המסחרית של החוזה ומטרותיו, התנהגות הצדדים לפני, בזמן ולאחר כריתת החוזה, ועוד. אלו מוליכים באופן חד-משמעי לקבלת פרשנות התובע ולדחיית פרשנות [הרמן], שאין בה שום היגיון" (סעיף 37 לסיכומי התובע).
- כאמור, הרמן, מצידה, טענה כי לשון ההסכם ברורה, ובפרט הגדרת המונח "Sale". בהמשך לכך טענה הרמן כי סעיפי ההסכם השונים המתייחסים לתמורה המותנית היפנו במפורש להגדרה זו, קרי למונח "Sale" עם אות רישית גדולה.
- אשר למחלוקת הרחבה יותר, טענה הרמן כי טענתו הנ"ל של התובע - לפיה המוכרים זכאים לתמורה מותנית בגין מכירת מוצרים של הרמן, שאינם כוללים מוצר כלשהו של TowerSec - אינה מתיישבת עם ההיגיון או עם הרציונל המסחרי של העסקה לרכישת TowerSec. עוד טענה הרמן כי ארכיטקטורת ה-5+1 פותחה על ידה מתוך כוונה שתהפוך לסטנדרט השוק בתחום ה-automotive cybersecurity וכי עוד לפני רכישת TowerSec היו בידיה מספר שכבות של ארכיטקטורה זו. בהתאם לכך טענה הרמן כי רכשה את TowerSec משום שהתעניינה במוצרים שפותחו על ידה - המגינים - וכי התמורה המותנית נועדה לשקף את פוטנציאל המכירה של המגינים, כפי שהוצג להרמן על-ידי המוכרים בתחזיות מכירה שהוצגו על ידם במהלך המשא-ומתן לחתימת ההסכם. כן טענה הרמן כי גם סכום התמורה המותנית עצמו - 30 מיליון דולר - נקבע על-סמך תחזיות אלה.
עוד טענה הרמן כי עמדתה, לפיה רק מכירת מוצרים הכוללים הכוללת את המגינים תזכה את המוכרים בתמורה מותנית, נותרה בהירה ועקבית מתחילת המשא-ומתן ועד לחתימת ההסכם, והרמן מעולם לא נסוגה ממנה.