תא (ת"א) 18217-06-17 כור מתכת בע"מ נ' שטאנג בניה והנדסה בע"מ

בתביעה שלפני נדרשת הנתבעת לפרוע תשלומים בסך 3,233,511 ₪ בגין עבודות תשתית שביצעה התובעת להתקנת והרצת צנרת במסגרת הקמת מתקן מעכלי בוצה בפרויקט טיהור שפכי גוש דן (להלן: "שפד"ן"), כקבלן משנה של הנתבעת.

הרקע לתביעה

1. התובעת (להלן: "כור") עסקה בייצור, הספקה והרכבה של מוצרים בתחום תעשיית המתכת, לאחר שנקלעה לקשיים ניתן נגדה צו הקפאת הליכים ביום 20.12.2015 וביום 31.10.2016 ניתן צו לפירוקה. הנאמנים להקפאת ההליכים, מונו כמפרקים זמניים וכמנהלים מיוחדים והגישו, באישור בית המשפט של הפירוק, את התביעה דנן.
2. הנתבעת (להלן: "שטאנג") זכתה במכרז לביצוע הפרויקט עבור איגוד ערים לתשתיות איכות הסביבה (להלן: "איגודן" או "המזמין") ושכרה את כור לביצוע עבודות התקנה והרצת צנרת בהתאם להסכם קבלנות משנה שנחתם בין הצדדים ביום 27.4.2014 (להלן: "ההסכם") ותוספת להסכם מיום 21.8.2014 (להלן: "התוספת להסכם"). במסגרת התוספת להסכם סוכם כי החומרים יסופקו על ידי הקבלן הראשי, דהיינו שטאנג, ולא על ידי כור, בהתאם לנתונים שהציגה כור.  הסכמה זו שיקפה הפחתה של העבודות מהיקף ראשוני של 55,000,000 ₪ ובהתאם הופחתה התמורה ליתרה של 18,323,525 ₪ בתוספת מע"מ.
3. במהלך שנת 2015 ניהלו הצדדים מגעים בדבר הפסקת עבודותיה של כור והעברתן מידי כור אל שטאנג, החליפו טיוטות של הסכם היפרדות (שלא נחתמו), כור הפסיקה את עבודותיה באתר ויצאה מהפרויקט. לטענת כור, שטאנג לא פרעה את יתרת התשלומים המגיעים לכור ומכאן תביעתה.
4. התביעה הוגשה תחילה בבית משפט השלום, בהמשך תוקן סכום התביעה והתביעה הועברה לבית המשפט המחוזי, בהמשך תוקנה שוב והוגש כתב הגנה שלישי במספר.

תמצית טענות התובעת - כור

5. כור שכרה קבלני משנה מטעמה והחלה בביצוע העבודות כמוסכם. כור העסיקה מספר קבלני משנה – 'חברת ברן' לצורך הכנת איזומטריות; 'רמי מתכות' (קבלן המשנה המרכזי) לצורך חיתוך והרכבת צינורות; 'עציוני' לצורך בדיקת ריתוכים; 'שעבי ופיק' לצורך צביעת צינורות (ר' בסעיף 5 לסיכומי כור).
6. בשלב מסוים שטאנג הגיעה למסקנה כי ישתלם לה לבצע את העבודות ללא כור, תוך חסכון הרווח הקבלני של כור. מסיבה זו הערימה שטאנג קשיים וגרמה לעיכובים ובכללם עיכוב תשלומים ואיחור באספקת חומרים שהביאו לקטיעת רצף העבודה ועיכובה, התערבה והפריעה באופן חוזר לעבודת כור, ללא הצדקה.
7. לאחר ששטאנג העדיפה לבצע בעצמה את העבודות, או באמצעות קבלני משנה אחרים, נוהל בין הצדדים משא ומתן להעברת המשך ביצוע עבודות כור לידי שטאנג וקבלני משנה מטעמה, לרבות קבלן המשנה המרכזי שהעסיקה כור, רמי מתכות.
8. בחודשים מרץ ואפריל 2015, לאחר שכור השלימה כ-40% מהעבודות, הוחלפו בין הצדדים טיוטות אשר שיקפו הסכמות לאורן פעלו הצדדים, והוסכם כי תעבירן "as is" לידי שטאנג, אשר תשיב לכור את מלוא הוצאותיה במסגרת הפרויקט (נספחים 11-9 לכתב התביעה). סעיף התמורה שעל שטאנג להשיב לכור נותר פתוח, לפיכך טיוטת ההסכם לא נחתמה באופן פורמלי אף שהצדדים פעלו על פיה כהסכם מחייב.
9. כור פעלה על פי הסכם ההיפרדות, הפסיקה את העבודות באתר, ביצעה הליך מסירה מורכב, השיבה את חומרי הגלם, הכל בההסתמך על סיכום הדברים עם שטאנג אשר הפרה את ההסכמות בחוסר תום לב תוך הימנעות מביצוע התשלום כמתחייב. תחילה טענה שטאנג כי לא קיבלה מכור אסמכתאות מתאימות לסכומים, ובהמשך טענה שטאנג שנגרמו לה נזקים ולמעשה כור חייבת לה פיצוי.
10. שטאנג השיבה לידי כור את הערבות הבנקאית בסך 1,800,000 ₪ ופעלה על מנת לקנות את אמונה של כור ולהביאה לפנות את האתר ולמסור לשטאנג את חומרי הגלם שסיפקה שטאנג בשווי 21,595,000 ₪ מבלי להפעיל עליהם זכות עכבון, ורק לאחר מכן העלתה את טענותיה המופרכות והכבושות במטרה לחמוק מתשלום החוב לכור.
11. בפועל, יתרת החוב של שטאנג לכור עמדה במועד העברת הפרויקט על סך 1,649,630 ₪ בתוספת מע"מ, סכום המשקף את הוצאותיה בפועל של כור בקשר לפרויקט בגובה 4,949,630 ₪ בקיזוז סך 3,300,000 ₪ ששולמו לה על ידי שטאנג (ר' נספח 12 לכתב התביעה). סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עומד על סך 1,672,079 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.  סכום זה אף מגיע לכור אם יקבע כי הסכם ההיפרדות לא השתכלל, וזאת על פי דיני ההשבה והביטול.
12. לטענת כור, לאחר הגשת התביעה טענה שטאנג כי לא הוסכם על השבת ההוצאות הישירות והעקיפות שהיו לכור אלא כי על כור להראות את שווי העבודות שבוצעו על ידה, לפיכך ביקשה כור לתקן את כתב התביעה וטענה כי שווי העבודות הסתכם בסך 6,871,626 ₪ בצירוף מע"מ ולאחר ניכוי 3,300,000 ₪ ששולמו עומדת היתרה על 3,571,626 ₪.
13. בהתאם לכך טענה כור, לחילופין, ככל שיקבע כי הסכם ההיפרדות לא השתכלל, כי על שטאנג לשלם לה את שווי העבודות כולל הרווח הקבלני שהייתה זכאית להרוויח על פי "דוקטרינת ההפרה המשתלמת" ודיני עשיית עושר. יתרת התשלום שלא שולמה אמנם עומדת על סך 3,571,626 ₪ אולם כור העמידה את תביעתה על סך 3,233,511 ₪ בו נקבה במסגרת הבקשה הראשונה לתיקון כתב התביעה ולהעברתה לבית המשפט המחוזי.  סכום זהה זה גם הוצע, לחילופי חילופין, בדרך של חישוב הרווח הגולמי לו זכאית כור, בשיעור של 32% מהוצאותיה בפועל בסך 4,949,630 ₪ ובצרוף הרווח הגולמי סך של 6,533,511 ₪ בקיזוז סך 3,300,000 ששולמו לה על ידי שטאנג.
14. בסיכומיה הבהירה כור כי הסעד העיקרי אותו היא תובעת הינו הסכום הנמוך, ללא רווח קבלני, בהתאם לסיכום בין הצדדים עובר ליציאת כור מהפרויקט. לחילופין, אם לא תתקבל טענתה להשבת ההוצאות, כור תובעת את שווי העבודות בצירוף רווח קבלני.

תמצית טענות הנתבעת - שטאנג

15. התנהלותה העסקית של כור היתה בלתי מקצועית ורשלנית, ניהולה הקלוקל הוביל אותה לחדלות פירעון כאשר הוצאותיה גבוהות מהכנסותיה לאין שיעור. כתב תביעתה פגום ומנוגד לדין ותביעתה אינה אלא אבסורדית.  שטאנג התרתה בפני כור כי עליה לתקן את התנהלותה לרבות עיכובים, ליקויים רבים ונזקים שגרמה לה כור.  ביום 15.3.2015 נאלץ מנכ"ל שטאנג להודיע לכור כי שטאנג מבקשת להגיע להסכמות עם כור בנוגע להפסקת עבודותיה.  בפגישה שנערכה בין הצדדים הסכימה כור להפסיק את העבודות בפרויקט, לבצע תהליך מסירה מסודר וכן לבצע התחשבנות בין הצדדים כאשר בשלב זה טרם הוסדר מנגנון מסירת העבודות ואישורם על ידי שטאנג ולא ניתן היה לבצע התחשבנות.
16. שטאנג טענה כי כור לא הציגה גרסה סדורה לטענותיה, לא כימתה את תביעתה כנדרש, אין קשר בין עילות התביעה לסעדים הנתבעים, שהם כשלעצמם סותרים האחד את משנהו, בהתייחסם לאכיפתו של ההסכם וגם לביטולו. עוד טענה שטאנג כי כור לא תיעדה את עבודותיה, לא העידה עדים רלוונטיים לרבות קבלני המשנה מטעמה והותירה את בית המשפט עם "ריק ראייתי".
17. בניגוד לטענת כור לפיה בטיוטת הסכם ההיפרדות נותר סעיף יחיד פתוח, הוא סעיף התמורה, הרי שקיימות שתי טיוטות שונות בתכלית ובמהות, אחת שהועברה על ידי בא כוח כור ושניה שהועברה על ידי בא כח שטאנג. לפי הטיוטה האחרונה שהועברה בין הצדדים, לפני החתימה על ההסכם היה על כור לבצע פעולות מהותיות רבות שלא ביצעה, ובכללן: הכנת רשימת חלקים, תכניות ואיזומטריות אשר יוצרו ונצבעו, בדיקתה ואישורה על ידי שטאנג; הכנת רשימת חלקים, תכניות ואיזומטריות אשר הורכבו, בדיקתה ואישורה על ידי שטאנג; הגשת מסמכים מתעדים; הפקדת ערבות בנקאית.  ללא סיור משותף באתר וללא אישורה של שטאנג להיקף העבודות שבוצעו בצד מנגנונים ותנאים שלא קוימו, לא היה נחתם ההסכם ממילא.  אילו היו נערכות הבדיקות כאמור בעת עריכת הטיוטה אזי היה מתגלה כי למעשה, היא שילמה ביתר לכור ונגרמו לשטאנג נזקים.
18. לאחר הפסקת עבודות כור, שנכפתה על שטאנג בשל הפרות יסודיות של ההסכם בין הצדדים על ידי כור, כור לא הגישה חשבון סופי ותיעוד נלווה והסתבר כי בשל בקשת כור לקבל מקדמות משמעותיות בשל מצוקתה הכלכלית, היקף העבודות שביצעה עמד על סך 2,491,620 ₪ בתוספת מע"מ כאשר קיבלה משטאנג 3,300,000 ₪ בתוספת מע"מ. לפיכך כור נותרה חייבת לשטאנג 808,380 ₪.  בשל הליך הפירוק של כור, שטאנג לא הגישה תביעת חוב.
19. שטאנג הוסיפה בכתב ההגנה כי היא זכאית לקזז מכל סכום שיפסק לכור (ככל שיפסק) סך של 3,625,583 ₪ בגין עיכוב מצטבר של 283 ימים לסיום הפרויקט לפי פיצוי מוסכם של 10,000 ₪ לכל יום איחור, בצירוף סך של 423,575 ₪ בצירוף מע"מ (המהווים 495,583 ₪) עבור אי סיום עבודות ובצירוף 300,000 ₪ עבור הוצאות עודפות ונזקים שנגרמו לשטאנג. כל זאת בצירוף הסכומים ששולמו ביתר כמפורט לעיל.

בקשת כור למינוי מומחה מטעם בית המשפט