לאורך ההליך ביקשה כור מספר פעמים כי בית המשפט ימנה מומחה מטעמו, חרף התנגדות שטאנג. כור טענה בין היתר כי סירוב שטאנג למינוי מומחה מטעם בית המשפט מקים נגדה חזקה ראייתית לפיה מינוי מומחה היה פועל נגדה ושומט את הקרקע תחת טענותיה (ר' בסעיף 74 לסיכומי כור). כידוע, בית המשפט רשאי למנות מומחה מטעמו בכל עת, גם אם הצדדים מתנגדים לכך. סמכות זו נובעת מתקנה 88(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. התנגדות של צד למינוי מומחה מטעם בית המשפט, עלולה בנסיבות מסוימות להביא לכך שהצד המתנגד לא ירים את נטל ההוכחה המוטל עליו אך היא אינה יוצרת, ככלל, חזקה ראייתית נגד המתנגד. חוות דעת אשר התקבלה בהסכמת שני הצדדים עלולה להגביל את אפשרותו של צד להשיג עליה ולערער על מסקנות המומחה (ר' יניב ואקי דיני ראיות כרך ב 841 (2020)).
- בשלב מוקדם, קבעתי שמינוי מומחה מטעם בית המשפט יישקל רק לאחר הגשת חוות דעת מומחים מטעם הצדדים לאחר שייבחן אם יש פערים בין חוות הדעת, ורק אז ובהתאם יישקל מינוי מומחה (ר' בהחלטתי מיום 23.6.2022, בעמ' 33 לפרוטוקול). בנוסף, נקבע שיש למצות את ההליכים המקדמיים, כולל גילוי מסמכים, בחלוף חמש שנים מניהול התיק ולקדם את שמיעת ההוכחות.
- לאחר הגשת חוות הדעת, שוב הגישה כור בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט והנושא נדון במסגרת הדיון שנערך ביום 21.6.2023. שטאנג התנגדה וביקשה שהבקשה למינוי מומחה תיבחן לאחר שיחקרו המומחים וזאת מאחר שלטענתה בכוחה לקעקע את חוות הדעת של המומחה מטעם כור בחקירה נגדית וכי המחלוקת אינה נוגעת לשאלות מקצועיות, אלא לשאלות עובדתיות: האם כור ביצעה את העבודות הנטענות, ובאיזה היקף. נקבע כי תחילה יישמעו העדים המומחים ותיבחן המחלוקת ביניהם. בשלהי ישיבת ההוכחות האחרונה מיום 30.11.23 נבדקה האפשרות למינוי מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת הצדדים לצורך בדיקת שווי העבודות שבוצעו או את שווי ההוצאות (ר' בעמ' 382 לפרוטוקול) אולם שטאנג עמדה בסירובה בנימוק שכור לא עמדה בנטל ההוכחה הרובץ על שכמה. יש לזכור גם כי לא ניתן לקבוע, בשטח, ובדיעבד, את היקף העבודות שבוצעו על ידי כור בפרט לאחר שהושלמו. אשר על כן, לא ראיתי שיש עוד טעם במינוי מומחה מטעם בית המשפט לאור העובדה שחוות הדעת של המומחים הושתתו על מסמכים וראיות שהונחו לפניהם, מלאכת בחינת הראיות, מהימנותן, קבילותן ומשקלן מסורה לבית המשפט.
דיון והכרעה
- הדיון יערך במתכונת דו-שלבית. בשלב הראשון אבחן האם הוכח כי בוצעו על ידי כור עבודות עליהן שטאנג טרם שילמה. בשלב השני, אבחן את זכויותיה של כור ואת קיומו של מקור חיוב על יסוד המערכת החוזית החלה על הצדדים והאם עומדת לשטאנג טענת קיזוז.
- טרם כניסה לגופן של טענות, היקף עבודות, אסמכתאות ועוד, יפורטו העדים והמומחים אשר "משנתם" נפרשה בפני בית המשפט, על מנת להקל על הקורא בהמשך.
- מטעם כור, הוגש תצהירו של מר יואב אסולין (להלן: "אסולין") אשר כיהן כמנכ"ל כור החל מחודש יולי 2014 בתקופה שקדמה להליכי חדלות הפירעון של כור (קודם לכן שימש כמנהל מפעל הייצור). כמו כן הוגשה חוות דעתו של המומחה יוסף גולדקלנג, מהנדס ושמאי מקרקעין (להלן: "גולדקלנג"). גולדקלנג ואסולין נחקרו במסגרת דיון ההוכחות שהתקיים ביום 21.6.23 אשר בסיומו הודיעה כור "אלה עדיי" ולא זימנה שלושה קבלני המשנה שהעסיקה, אשר נכללו ברשימת עדיה, ועמם אין לה קשר (מר רמי מרג'יה מרמי מתכות, מר שעבי וואפיק משעבי ואפיק בע"מ ומר שי בוכריס מברן ישראל בע"מ).
חוות דעת גולדקלנג גובשה במטרה להעריך את היקף ההוצאות של חברת כור מתכת בפרויקט וכן את שווי העבודות שבוצעו על ידה. גולדקלנג בדק את ההוצאות הישירות והעקיפות של כור מתכת על סמך דפי כרטסת, חשבוניות, הזמנות רכש ומסמכים נוספים אשר חלקם הגדול צורף גם כנספח לתצהירו של אסולין. יצוין כי שיעור המע"מ בחשבוניות עמד על 18 אחוזים.
- מטעם שטאנג הוגשה חוות הדעת של של רו"ח דיין (להלן: "דיין") אשר העיד ביום 16.11.23, וחוות הדעת של אינג' דמיטרי בוסלייב (להלן: " בוסלייב") אשר העיד ביום 22.11.23. כמו כן הוגש תצהירו של מר אנדי ליזרוביץ' (להלן: "ליזרוביץ'") אשר היה מנהל פרויקט השפד"ן מטעם שטאנג, ונחקר במסגרת דיון ההוכחות שהתקיים ביום 27.11.23; ותצהירו של מר הראל גולסט (להלן: "גולסט") אשר היה מנכ"ל שטאנג, ונחקר במסגרת דיון ההוכחות שהתקיים ביום 30.11.23.
חוות דעת רו"ח דיין נערכה במטרה לבדוק את תחשיב העלויות בחוות דעת גולדקלנג ולנתח את טענותיה הכספיות של כור כנגד שטאנג. דיין לא הציג תחשיב נגדי וקבע בסופו של דבר כי כור אינה זכאית לתשלומים נוספים, וכי יתרה מכך, היא זו שחייבת כספים לשטאנג.